כוח ההגנה העצמית הימי של יפן

כוחות ההגנה של יפן
זרועות
	כוח ההגנה העצמית היבשתי של יפן
	כוח ההגנה העצמית הימי של יפן
	כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן
עיטורים ומבנה פיקודי
	דרגות כוחות ההגנה של יפן
	עיטורי כוחות ההגנה של יפן
היסטוריה צבאית
	היסטוריה צבאית של יפן
	היסטוריה של יפן

המונח "הצי היפני" מפנה לכאן. לערך העוסק בצי הקיסרי היפני ההיסטורי, ראו הצי הקיסרי היפני.

הצי של יפן (ביפנית: 海上自衛隊 - "כוח ההגנה-עצמית הימי של יפן"; באנגלית: Japan Maritime Self-Defense Force, או בראשי תיבות JMSDF) הוא הזרוע הימית של כוחות ההגנה של יפן אשר מופקדים על הגנת המרחב הימי של יפן וכן למשימות אחרות בתחומים הימיים וחופש השיט.

היסטוריה

ב-1954 בעקבות מגבלות החוקה היפנית על הקמת צבא קבוע, הוקמו כוחות ההגנה העצמית של יפן, כולל הזרוע הימית - JMSDF. המטרה העיקרית הייתה להבטיח את ביטחון המדינה ולהתמודד עם איומים פוטנציאליים.

בשנותיו הראשונות, התמקד כוח ההגנה העצמית הימי של יפן בבנייה מחדש של צי קטן, בעיקר למטרות הגנה חופית. הצי התבסס על כלי שיט קלים ובינוניים, והתמקד בפיתוח יכולות נגד צוללות.

בשנות ה-60 וה-70 עם התבססותה של יפן כמעצמה כלכלית, החל כוח ההגנה הימי בתהליך מודרניזציה והרחבה משמעותי. הצי רכש כלי שיט חדישים יותר, כולל משחתות וצוללות, והחל לפתח יכולות ימיות מתקדמות יותר.

בשנות ה-80 וה-90 כוח ההגנה-עצמית הימי של יפן המשיך להתפתח ולהתאים עצמו לאיומים המשתנים. הצי החל להשתתף בתרגילים בינלאומיים ולקחת חלק במשימות שמירת שלום תחת חסות האו"ם.כך למשל ב-1990 ה-JMSDF שלח כוחות לסיוע הומניטרי בעקבות מלחמת המפרץ, סימן להרחבת מעורבותו הבינלאומית.^[1]

עם תחילת המאה ה-21 עם עליית סין כמעצמה אזורית והמתחים הגוברים בים סין המזרחי, ה-JMSDF נדרש להתמודד עם אתגרים חדשים. הצי השקיע בפיתוח יכולות חדשות, כגון יכולות נגד אוניות שטח, יכולות נגד טילים בליסטיים ויכולות ללוחמה אלקטרונית.

ב-2011 בעקבות רעידת האדמה והצונאמי בסנדאי, ה-JMSDF שיחק תפקיד מרכזי במאמצי החילוץ והסיוע ההומניטרי. ב-2013 יפן החליטה על שינוי פרשנות לחוקה, המאפשר לכוחות ההגנה העצמית לסייע למדינות ידידותיות הנמצאות תחת התקפה.^[2]

מבנה

כוח ההגנה העצמית הימי של יפן (JMSDF) מאורגן בצורה היררכית, בדומה לציים מודרניים אחרים. המבנה מאפשר ל-JMSDF לבצע מגוון רחב של משימות, החל מהגנה על המים הטריטוריאליים של יפן ועד לשיתוף פעולה בתרגילים בינלאומיים.^[3]

מטה הכללי של כוחות ההגנה הימיים: הגוף המרכזי האחראי על תכנון, פיקוח וניהול של כל פעילויות ה-JMSDF. המטה הכללי אחראי על קביעת המדיניות, פיתוח אסטרטגיות, ניהול תקציבים ותיאום פעילויות עם זרועות צבא אחרות.
פלגות: ה-JMSDF מחולק לפלגות ימיות, המהוות את היחידות המבצעיות העיקריות. כל פלגה אחראית על אזור גאוגרפי מסוים וכוללת מגוון כלי שיט, כגון משחתות, צוללות וספינות סיור.
בסיסים ימיים: ה-JMSDF מפעיל מספר בסיסים ימיים ברחבי יפן, המשמשים כבסיס לציוד, לאנשי הצוות ולפעילויות האימון.
יחידות מיוחדות: בנוסף לפלגות, ה-JMSDF כולל יחידות מיוחדות המתמחות במשימות ספציפיות, כגון כוחות קומנדו ימיים, יחידות חילוץ והצלה ויחידות ללוחמה נגד צוללות.

שיתוף פעולה בינלאומי

כוח ההגנה העצמית הימי של יפן מקיים שיתוף פעולה נרחב עם ציים אחרות ברחבי העולם. שיתוף פעולה זה חיוני להגנה על האינטרסים של יפן, לשמירה על היציבות באזור אסיה-פסיפיק ולטיפוח קשרים דיפלומטיים. ה-JMSDF משתתף באופן קבוע בתרגילים ימיים משותפים עם ציים אחרים, כגון ארצות הברית, אוסטרליה, הודו וקוריאה הדרומית. תרגילים אלה מאפשרים לשפר את האינטראקציה בין הציים השונות, לבחון טקטיקות חדשות ולפתח יכולות משותפות.^[1]

ספינות של ה-JMSDF מבצעות ביקורים רשמיים בנמלים זרים, מה שמאפשר לקדם את היחסים הדיפלומטיים ולטפח שיתוף פעולה צבאי. בנוסף כוח ההגנה העצמית הימי משתתף במשימות סיוע הומניטרי בעקבות אסונות טבע, כגון רעידות אדמה, צונאמי וסופות טייפון. כמו כן, משתתף במשימות בינלאומיות שמטרתן לשמור על השלום והביטחון הבינלאומי, כגון משימות נגד פיראטים בקרן אפריקה.^[1]