כד יתבין ישראל
כד יתבין ישראל
| ||
|---|---|---|
| ||
כד יתבין ישראל הוא שיר נפוץ בעולם היהודי, שנהוג לשיר בעיקר בשמחת תורה ובשבועות. מילות השיר הן בארמית, והוא מתאר, מפי הקדוש ברוך הוא, את שבחו של עם ישראל, השמחים בלימוד התורה, גם כאשר הם שרויים בצער.
מקור השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השיר אינו ידוע בבירור. אברהם וואלט (נולד במינסק, תרל"ב) מצטט שיר דומה ששרו בילדותו בשעת ההקפות[1]:
- בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
- קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
- חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
- שהם משתכחים בצרותא דלהון
- ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי.
על שיר זה הוא כותב (ביידיש): ”מהיכן נלקחו מילים מדהימות אלו - לא ידוע לי. חיפשתי וחקרתי ולא מצאתי. שמעתי את הזמר עוד במינסק, עיר מולדתי, ועוד בגם ב"בלומקעס קלויז", קלויז ישן שעברו עמוס בזכרונות של השאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן, שמעתי שיר זה עוד ממתי שזוכר אני את עצמי, כששרים אותו בחיות והתלהבות"”.
למרות שהאמרה נראית על פי סגנונה כלקוחה מספר הזוהר, היא איננה נמצאת בזוהר ובשאר הספרים מסוגו. בשם הגאון מווילנה מובא שבשמחת בית השואבה אמר אמרה זו בסגנון שונה מעט. המקור הוא בספר באר אברהם לר' אברהם בן הגר"א (וילנא תרמ"ז) שם כתוב "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל" ובנוסח קצת אחר מובא במעשה רב (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי".
בני עדות אשכנז נוהגים לזמר פסקה זו בשמחת תורה ובשבועות משום שהיא עוסקת בעניין שמחת התורה.
לחנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלחן המפורסם ביותר על המילים מיוחס לרבי מאיר שפירא מלובלין. לחן זה הוקלט לראשונה על ידי דוד, מרדכי ומנדי ורדיגר באלבום "קול רינה" שיצא לאור בשנת 1969. את השיר גם ביצעו לאורך השנים בין השאר: אברהם פריד, יצחק מאיר, מרדכי בת עין[2], תלמידי ישיבת גבעת אולגה[3], ועוד.
- בשנת 2009 פורסם לחן חדש לשיר של משולם גרינברגר, אותו ביצע בני פרידמן. את השיר בלחן זה ביצעו לאורך השנים בין השאר: רפאל מלול[4] ועוד.
- לחן נוסף הוא של חיים ישראל, אותו ביצע בעצמו באלבומו "סיפור חיי" בשנת 2013. לחן זה בוצע גם על ידי שמילי אונגר ובעקבותיו נכנס הלחן גם למגזר החסידי.
- קיים לחן נוסף של ברוך לוין ושלמה יהודה רכניץ המופיע בביצוע אברהם פריד באלבום "שיר 2" של רכניץ[5].
- לחן נוסף הוא של פנחס בן נאים, בביצוע אבי מן ולהקת פרחי שיר ושבח בעיבודו של משה לאופר.[6]
- לחן נוסף הוא של מרדכי ישכר בער לייפר (האדמו"ר מפיטסבורג), התפרסם בביצוע לוי פולקוביץ ומקהלת נרננה[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשכול על מקור השיר והלחן בפורום אוצר החכמה.
- קובי עוזיאלי, מהו המקור למילים הכל כך מזוהות עם החג השבועות, באתר בחדרי חרדים, 18 במאי 2018
- נתנאל לייפר, רגע לפני שה"כד יתבין" מרעיד את הישיבות - כל מה שחשוב לדעת על השיר הפופולרי, באתר כיכר השבת, 24 במאי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם וואלט (א' ליעסין), בספרו לידער און פאעמען, באנד איינס, ניו יארק 1938, עמ' 25-22: שיר 'שמחת תורה ביינאכט ...', ניו יארק 1933.
- ^
השיר כד יתבין ישראל בביצועו של מרדכי בת עין, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- ^ יאיר טוקר, מרגש: תלמידי הישיבה שרים 'כד יתבין' לזכר חברם שנרצח, באתר כיכר השבת, 6 במרץ 2023
- ^ קובי הר צבי, רפאל מלול מכין אתכם לחג השבועות: 'כד יתבן' • האזינו, באתר בחדרי חרדים, 17 במאי 2018
- ^ אברהם פריד שר: כד יתבין ישראל, באתר חב"ד אינפו, 21 בנובמבר 2016
- ^ אבי מן ופרחי שיר ושבח בסינגל חדש: "כד יתבין", באתר קול חי מיוזיק, 1 בינואר 201
- ^ לוי פאלקאוויטש ומקהלת נרננה: "כד יתבין", באתר קול חי מיוזיק, 1 בינואר 201
| חג השבועות | ||
|---|---|---|
| רקע | יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • מעמד הר סיני • עשרת הדיברות • לוחות הברית | 
|
| תפילות ופיוטים | קריאת ההלל • אקדמות • יציב פתגם • כד יתבין ישראל • אזהרות • אתה הנחלת • עליונים ששו | |
| מנהגים | אכילת מאכלי חלב ודבש • מגילת רות • תיקון ליל שבועות • חג המים | |
| שונות | שמחת הרגלים • ביכורים • שתי הלחם • הצעת התורה לאומות | |