כבוד הכהנים
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ח' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת גיטין, דף נ"ט, עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ד' |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן קל"ה, סימן ר"א |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ל"ב ספר החינוך, מצווה רס"ט |
| מקורות נוספים | רבינו ירוחם חלק אדם נתיב ב ח"ג |
  | |
כבוד הכהנים הוא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות המחייבת את עם ישראל לכבד את הכהנים שבתוכם.
אחת הדוגמאות של יישום מצווה זו היא ההקפדה לתת לכהן להיות העולה לתורה הראשון בכל קריאת התורה.
מקור המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחירת אהרן וזרעו לכהונה מוזכרת בספר שמות בשני מקומות:
הציווי המורה לעם לכבד את הכוהנים מובא בספר ויקרא, פרשת אמור:
- ”וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם” (ויקרא, אמור ).
דיני המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד מבואר שמצווה זו נוהגת גם בזמן החורבן אפילו שאין הקרבת קרבנות ונוהגת אף בחוץ לארץ, וכך נפסק להלכה[1].
כהני חזקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כהן מוחזק
קיום המצווה בזמן הזה שנוי במחלוקת כיוון שהיום אין בידינו ספרי יוחסין, וחלק מהכהנים נחשבים רק ככהנים מכח חזקה. המגן אברהם כתב על אי-זהירות בקיום המצווה בפועל:
צריך עיון למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי (אלו הדברים) - ויש ליזהר בזה מאחר שמדאורייתא הם. ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי הכהונה
יש שהבינו את דבריו רק כביאור בן־זמנו כמצב של דיעבד – אך לכתחילה יש לקיים המצווה על סמך כלל ההלכתי ספק דאורייתא לחומרא. לעומת זאת, יש שכתבו כי למעשה אין דעת המגן אברהם להקל במצווה[2], ומכיוון שכך אין להטיל ספקות בכהני זמנינו, כי יש לסמוך על תורת חזקה וכן על הכלל ההלכתי "כל המשפחות בחזקת כשרות[3][4].
כהן קטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים חילוקי דעות בין הפוסקים אם חייבים לקדש כהן שעומד לפני גיל המצוות; לפי דעת בעל שולחן ערוך הרב אין חיוב[5]. לעומתו יש סוברים כי כן מקדשים כהן קטן, והואיל שהמצווה היא מדאורייתא יש להחמיר ביישום המצווה[6].
בעל מום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהמשך הפסוק, "כי את לחם אלהיך הוא מקריב", ניתן להסיק כי בעל מום שפסול לעבודת המקדש ואינו מקריב, אינו בכלל מצוות הכיבוד. אך הרמב"ם כתב[7] שאף כהן בעל מום בכלל. ומפרשים שהפסוק "את לחם אלהיך מקריב" כולל אכילת הקרבנות כחטאת שאכילת הכהן מצווה בכפרת הקרבן ואף בעלי מומים אוכלים.
בת כהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בת כהן או אשת כהן שאוכלות בתרומה, יש מהפוסקים שכתבו שחייב להקדימה, ואף בקריאת התורה. וזה לא כפי הטעמים בבעל מום שתולים הכבוד באכילת קודשים או אי היטמאות למתים שהיא אינה בכלל זה.
יישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל פרטו מקרים מסוים, כדוגמה, בהם מקיימים את מצוות "וקדשתו". היישום הנפוץ ביותר במאמרי חז"ל הוא יישום של התנא רבי ישמעאל כפי שהוא מופיע בברייתא בתלמוד: ”תנא דבי רבי ישמעאל: "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון” (ברייתא הובא במסכת גיטין, דף נ"ט, ב'; ובמסכת הוריות, דף י"ב, ב'.)
לפתוח ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת רש"י הכוונה ל"כל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר בראש"[8]. לדעת הרמב"ם[9] הכוונה לעלות ראשון בקריאת התורה, וכפי שנוהגים בדבר עד היום כל קהילות ישראל, להעלות כהן בקריאה הראשונה.
למעשה במשנה ברורה פסק שיש לכבד את הכהנים הן בדברי קודש והן בדברי חול:
וכתבו הפוסקים דבכלל לפתוח ראשון הוא להיות ראש המדברים בכל קבוץ עם ולדרוש תחלה וה"ה בישיבה ידבר בראש ועיין במ"א שמצדד דהלימוד מוקדשתו הוא דאורייתא (ולא אסמכתא בעלמא) ומ"מ אם הכהן רוצה לחלוק כבוד לאחר בכל זה רשאי ורק בקריאת התורה אינו יכול למחול
לברך ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש שמפרשים שהכוונה לברכת הזימון, כך שבכל פעם שאוכלים עם כהן, יש לכבד אותו לזמן. בשולחן ערוך הרב, כתב המחבר שלא מועיל מה שאומרים בזימון "ברשות הכהן" אם הכהן אכן לא מחל במפורש על כך[10].
רש"י בפירושו על התלמוד כתב שבכלל חיוב זה, יש לכבד את הכהן באמירת "ברכת המוציא", לפני כל המסובים[11].
מנה יפה ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיבוד זה הוא אף בענייני חול, שיש להקדים את הכהן בכל חלוקה שהיא[12].
מלשון הברייתא "ליטול מנה יפה ראשון" ולא סתם "ליטול מנה יפה", כתבו התוספות, שמדובר כשכל החלקים יפים ומאותו סוג בעיני הבוחרים, אזי נותנים לכהן בכבוד לבחור חלקו לפני כל הנאספים[13], אך איו חיוב לתת לכהן יותר משאר כל האנשים..
יש גורסים בברייתא דבי רבי ישמעאל ליטול שמשמעו ייקח בעצמו, ויש גורסים לתת לו שמשמעו שיתנו לו בכבוד ולא יכריחנו לטרוח לקחת בעצמו[14].
יש מפרשים את משמעות "ליטול מנה יפה ראשון" בחלוקת לחם הפנים, אולם משמעות זו לא התקבלה כי הכהנים הם מחלקים את הלחם בין עצמם בלי אפשרות לישראל לקדשו בכך[15].
דינים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל הוסיפו מקרים נוספים בהם רצוי להראות קדושה כלפי הכהן. בספרי מובא שאין להכריח את הכהן לצאת מחוץ למחיצתו לעזור לעם להביא את קרבנותיהם[16]. כמו כן, פרשני המקרא הסבירו שאל למצורע להכריחו לצאת ממקומו יותר מדי[17].
בתלמוד ירושלמי מופיע שבהליכה של קבוצת אנשים, יש לתת לכהן את המקום האמצעי והמכובד ביותר[18].
יש לתת דין קדימה לכהן שמבקש צדקה בתור עני, לפני ישראל[19]. ההלכה קובעת גביית תשלום מופרז לאדם שמבייש כהן ברבים[20].
האיסור להשתמש בכהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכלל החיוב לכבד את הכהנים, נאסר גם על בזיונם. ולכך אין להשתמש בכהן כפועל או בעבודה כל שהיא, אפילו עבודה קלה. סיבת האיסור הוא כיוון שהכהן נחשב כקודש ההשתמשות בו לעבודה של חול נחשבת כמעילה. האיסור חל אפילו בזמן שאין בית המקדש קיים.
יש שכתבו שהרשות נתונה לכהן לוותר על קדושתו, בתנאי שהוא מוחל מרצון עצמו[21]. יש דעה שהאיסור זה הוא מדאורייתא, ובהתאם לכך אף להשתמש בכהן קטן (לפני בר מצווה) אסור[22].
לפי פסק השולחן ערוך הרב הכהן רשאי למחול על ההשתמשות בו רק כאשר ניתַן לו תענוג או שכר כלשהו בשימוש המבוקש[23]. הרב אברהם שפירא הדגיש כי על אף האיסור לאחרים להשתמש בכהן, אין הכהן פטור ממצוות חסד.
כהן לעומת זקן ותלמיד חכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרי הקדימות של קדושת הכהן לעומת החיוב בכבודו של אדם זקן לא נכתב בספרות ההלכה והפוסקים. אכן בתלמוד ירושלמי[24] על־פי המשמעות בתורה[25] מבואר כי יש להעדיף את הכהן על פני הזקן.
אמנם כבוד תלמידי חכמים קודמים לכבוד הכהן, שמעלת התלמיד חכם גדולה יותר, ולכן כאשר ישנם תלמיד חכם וכהן, יש להעדיף ולהקדים את כבודו של התלמיד חכם, כדברי המשנה במסכת הוריות[26] ”ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ”. ואפילו אם התלמיד חכם מוחל על כבודו, אסור לכבד את הכהן עם הארץ, אלא אם כן התלמיד חכם עצמו נותן רשות לכהן לברך, שבכך ניכר כי התלמיד חכם הוא החשוב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כץ, יצחק אברהם בן דב בריש, כתר כהונה - חלק א, ברלין תרלו, באתר היברובוקס
- ספר קדושת הכהנים כהלכתה, הרב משה הכהן גרוס, בית שמש תשס"ה
- ספר כבוד הכהן, בני ברק תשס"ה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אלחנן פרינץ, האם כהן פטור מעמידה בתור?, באתר ערוץ מאיר, 3 בספטמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אפילו בזמן הזה..ואף עכשיו שאין לנו קרבנות בקדושתו הוא עומד - שולחן ערוך הרב סימן קכח סעיף ס.
- ^ קונטרס החזקות, סוף סימן לג
- ^ הרב אהרן ארולייא, ספר 'מים החיים', קונטרס מי הברכה סי' ח
- ^ שדה חמד, כלל צב
- ^ סימן רפב, סעיף ז.
- ^ תשובת "מעשה אברהם" ליורה דעה הלכות מתנות כהונה סימן כא (בשם מוהרימ"ט כרך א, סימן קמה) | שו"ת "כתב סופר" סימן ט"ו.
- ^ בספר המצוות ולא הביא בי"ד הלכות כלי המקדש פרק ד'. והחינוך
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ב, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ד', הלכה ב'
- ^ בסיגנונו: "אין מועיל מה שאומר ברשות אם לא נתן לו הכהן רשות" (לברך) - שולחן ערוך הרב סימן קסז סעיף יט
- ^ רש"י, מסכת נדרים, דף ס"ב, עמוד ב', רש"י על הרי"ף לסוף מסכת מועד קטן
- ^ לשון הרא"ש בנדרים סב. "בכל דבר שאתה יכול לגדלו ולקדשו"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד ב'; ועוד בשם רבי חיים הכהן מבעלי התוספות במסכת גיטין, דף נ"ט, עמוד ב'
- ^ וליתן לו-גרסת בעל הטורים, ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ח'
- ^ רש"י בנדרים שם, וחידושי אנשי שם.
- ^ כדוגמה: "אל פתח אהל מועד אל הכהן"... שהיא (היולדת) מיטפל בהם ומביאה אותם אל פתח א"מ אל הכהן - ספרי תסג |וכפי שמובא בפירוש הרא"ש; "אל פתח אהל מועד יקריב אותו" שלא יאמר אדם לכהן לך וקח...והקרב...אלא בעל הקרבן קונהו ומביאו עד לפני המלך פירוש הרא"ש לויקרא, א', ג'
- ^ "והובא (המצורע המיטהר)אל הכהן" אל מקום קרוב חוץ למחנה שיוכל הכהן בכבוד ובלי טורח ללכת לראותו - ויקרא, י"ד, א', באבן עזרא ושאר פירושים שם.
- ^ אמר רבי חנינא שנים ישראל ואחד כהן ממצעין את הכהן (נותנים לכהן ללכת באמצע) - תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף מא.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"א, סעיף ט', תוספות, מסכת גיטין, דף נ"ט, עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"כ.
- ^ תשובות מהר"מ מרטנברג תשו' מג
- ^ שו"ת כתב סופר, סימן ט"ו, הרב שם גם אוסר כהן אחד מלהשתמש בחברו שהוא כהן
- ^ סוף הלכות נשיאת כפיים בשם הרב פטר המובא במרדכי בן הילל למסכת גיטין סימן תסא
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ה', הלכה ט'.
- ^ ספר דברים, פרק ל"א, פסוק ט': "ויתנה אל הכהנים בני לוי" ואחר כך כתיב "ואל זקני ישראל"
- ^ משנה, מסכת הוריות, פרק ג', משנה ח'
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.