כאשר המלך נמרוד
כאשר המלך נמרוד (בלאדינו: Kuando el Rey Nimrod) הוא שיר עממי בלאדינו, הידוע גם בשם "אברם אבינו". שיר המשתייך לז'אנר שירי הקופלאס של דוברי הלאדינו[1]
מקורו הכתוב הראשון של קופלה זו בסביבות המאה ה-18 או שלהי המאה ה-17[2].
חלק מיהדות צפון אפריקה (המגרבים, שגורשו מספרד) לקחו את הלחן (ללא הפזמון) והעתיקו אותו לפיוט שלום עליכם עם הוספת המשפט מלאכי רחמים, לדוגמה: "שלום עליכם מלאכי השלום, מלאכי עליון מלאכי רחמים, ממלך מלכי המלכים הקב"ה", זה כנראה מרמז שהלחן הולחן בסביבות תקופת גרוש ספרד.
תוכן השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר מספר את סיפור לידתו של אברהם ומשלב בתוכו מדרשים עתיקים ומסורות. נכתב כנראה לפני גירוש ספרד.
נמרוד רואה כוכב המבשר על הולדתו המתקרבת של אברהם, ומורה על הרג כל התינוקות, אך אמו של אברהם נמלטת אל השדות ושם יולדת את בנה. כאשר אברהם גדל הוא מכריז על אמונתו באלוהים ומתעמת על כך עם נמרוד. נמרוד מצווה להעלותו על המוקד, אך אברהם יוצא ממנו ללא פגע.
גרעין השיר מבוסס על העימות בין אברהם לנמרוד, המסופר בבראשית רבה[3], במהלכו שלל אברהם את אלוהיו של נמרוד, ועקב כך השליכו נמרוד לכבשן, אך אברהם ניצל. חלק נוסף בשיר כנראה מבוסס על מסורת חז"ל לפיה פרעה חזה בכוכבים שמושיעם של ישראל עתיד להיוולד, ולכן ציווה להשליך ליאור את כל הבנים הזכרים אף שהיהודים הם צאצאים של אברהם, לפי השיר האיר הכוכב מעל הרובע היהודי עוד טרם הולדתו.
השיר בדרך כלל אינו מושר במלואו, וככל שיר עממי - יש לו גרסאות רבות.
הגרסה המפורסמת ביותר לשיר היא של גיא זו-ארץ, שבין היתר הופיעה גם בתוכנית הסאטירה הישראלית ״קופה ראשית״.
תחילת השיר:
תרגום לעברית | המקור בלאדינו | טרנסקריפטציה |
---|---|---|
פזמון:
|
koro:
|
פזמון:
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קואנדו אל ריי נמרוד - מילות השיר ותרגומן לעברית
- אברם אבינו, בביצוע גיא זוארץ, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- Avraham Avinu Ladino, בביצוע יהורם גאון, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- צור משלו אכלנו, אברהם אבינו, בביצוע ליאת יצחקי ותזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 04:18)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על סוגה זו ראו שמואל רפאל, אספר שיר: מחקר בשירי הקופלאס של דוברי הלאדינו, הוצאת כרמל, 2003 עמודים 54-12
- ^ ראו אבנר פרץ 'הקופלאס של יוסף הצדיק לאברהם טולידו' הוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 2005 עמודים 266–305. וכאן הערה 25
- ^ בראשית רבה, פרשה לח יג