כאברי
.jpg) | |
| בית הקברות של הכפר הערבי כברי ממנו הותקפה שיירת יחיעם. עד היום ניתן לראות קברים שהערבים חפרו בהם והשתמשו בהם כעמדות ירי על השיירה שעברה במרחק מטרים ספורים מהם | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת עכו |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני 1283 |
| שטח | 28.7 קמ"ר |
| גובה | 80 מטרים |
| סיבת נטישה | מבצע בן עמי |
| תאריך נטישה | 21 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | קיבוץ כברי |
| דת | מוסלמים סונים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,529 (1945) |
| קואורדינטות | 33°00′56″N 35°09′03″E / 33.01547778°N 35.15088056°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
כאברי (או אל־כאברי, בערבית: الكابري) היה כפר ערבי בגליל המערבי, בסמוך לקיבוץ כברי של ימינו. נכבש ונהרס במהלך מלחמת העצמאות. ההשערה היא, ששם זה שימר את השם "כבריתא" או "כבריתה"[1] הנזכר כיישוב גבול צפוני בימי שיבת ציון[2] ובתוספתא ובתלמוד הירושלמי[3].
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר שכן במורדות הגליל המערבי, במרחק של כ־6 ק"מ מחוף הים, ובגובה של כ־100 מ' מעל פני הים, כ־12.5 ק"מ צפונית-מזרחית לעכו. בסמוך למקום מספר מעיינות גדולים (עין אל-מפשוח, עין אל-פוואר, עין אל-באשה, ועין אל עסל, כיום קרויים בהתאמה עין שפע, עין גיח, עין השיירה ועין צוף) ששימשו כמקור מים לתושבי הסביבה, ואף לעכו המרוחקת, באמצעות אמת עכו, שהיא למעשה מספר אמות מתקופות שונות. המעיינות הם מקור המים הגדול ביותר באזור עכו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תל כברי
סביב הכפר שרידים מתקופות קדומות. במקום נערכו מספר חפירות ארכאולוגיות, ובמקום נתגלו שרידים מלפני כ־10,000 שנים. בתקופות שונות היה התל מיושב באופן נרחב, על פני מאות דונמים, (כאשר עין שפע במרכז היישוב) ובמקום נתגלו שרידי חומה וביצורים. באתר נמצא ממצא ייחודי של התרבות המינואית.
ישנם מספר אזכורים של הכפר מהמאה ה-12. בסוף המאה ה-19 כלל הכפר כמה מאות תושבים, שפרנסתם נסמכה על חקלאות פרימיטיבית.
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עכו. במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו בכפר 173 בתים מיושבים ו-728 תושבים[4].
בשנות ה־30 של המאה ה־20 נסללה מדרום לכפר הדרך נהריה - תרשיחא (נמשכה מאוחר יותר עד סאסא וצפת, כיום כביש 89; כעבור שנים נסלל התוואי מחדש מצפון לחורבות הכפר).
הכפר השתתף באופן פעיל במרד הערבי הגדול שפרץ ב-1936, והושת עליו קנס קיבוצי בן 220 לא"י עקב ניתוק חוזר של קווי טלפון בסמוך לכפר[5]. כעבור זמן קצר הוטל על הכפר קנס נוסף של 80 לא"י[6].
בסקר הכפרים משנת 1945 הוערך מספר תושבי הכפר ביחד עם תושבי תרשיחא בכ־5,360 תושבים, כולם מוסלמים[7]. בסקר הכפרים צוין שטח הכפר ביחד עם תרשיחא כ-47,428 דונם טורקי, מתוכם 90 דונם בבעלות יהודית, ו-10,030 דונם בבעלות ציבורית[8].
במלחמת העצמאות שלט הכפר על הדרך בין נהריה וקיבוץ יחיעם המבודד, ושיירות ליחיעם הותקפו בסמוך לכפר. ב־20 בינואר 1948 נערכה התקפה גדולה על יחיעם בידי צבא ההצלה. כח גדול הוצב בדרך ליחיעם, על מנת למנוע החשת תגבורות ליחיעם מנהריה. שיירת נוטרים שגרתית שיצאה מנהריה לכיוון יחיעם נתקלה בחסימה על הכביש בפאתים המזרחים של הכפר, ששולב יחד עם מארב ירי בסמוך, אך הצליחה לפרוץ את המחסום (בהמשך נהרגו 6 נוטרים מהשיירה בקרב שנערך עם כוחות צבא ההצלה כמה ק"מ מזרחית לכפר, באזור 'גבעת המשוריין', הקרויה על שם המשוריין מאירוע זה)[9].
בראשית פברואר 1948 נערכה פשיטה על הכפר, ומספר בתים בכפר פוצצו[10].
ב-27 במרץ 1948 שיירת יחיעם נקלעה למארב ונלכדה בסמוך לכפר, ובקרב נהרגו 47 לוחמים.
בתחילת מאי 1948, בעקבות פעולת תגמול של ה"הגנה" שבה נהרגו כמה מתושבי הכפר, נמלטו ממנו רוב תושביו. ב־21 במאי 1948 נכבש הכפר יחד עם הכפרים הסמוכים לו (כמו ע'אבסייה), במהלך מבצע בן עמי. בהתאם לפקודה שהוצאה בידי מפקד חטיבת כרמלי, בתי הכפר פוצצו לאחר כיבושו.[11]
כיום אזור הכפר הוא שטח חקלאי של קיבוץ כברי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אתר כאברי, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר תנועת העבודה הישראלית
- ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1980, עמ' 243
- ^ אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3513. תוספתא שביעית פרק ד הלכה ה. ירושלמי, שביעית ו
- ^ זאב וילנאי, "כאברי", אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3483
- ^ 'עונש קיבוצי על כפר', דבר, 4 ביוני 1936
- ^ הודעות הממשלה, דבר, 27 ביוני 1936
- ^ מספר תושבי תרשיחא במפקד אוכלוסין של שנת 1931 היה 2,522
- ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ זכרונות דן כהן, באתר בני קריית חיים
- ^ נהרס קן כנופיות בגליל המערבי, דבר, 2 בפברואר 1948
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 174.
