לדלג לתוכן

כאבי שריר-שלד כרוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כאבי שריר-שלד כרוניים (Chronic Musculoskeletal Pain – CMP) מהווים אתגר בריאותי וחברתי משמעותי, המשפיע על כ-20%-33% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם[1][2]. הם נחשבים לאחת מהסיבות העיקריות לאובדן ימי עבודה ולירידה באיכות החיים.

כאב אקוטי לעומת כאב כרוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כאב אקוטי: כאב אקוטי הוא תגובה טבעית לפציעה או דלקת, הפועל כ"אות אזהרה" המאותת על הצורך במנוחה או טיפול. כאב זה מוגבל בזמן, ובדרך כלל נעלם כאשר הרקמה הפגועה מחלימה[2][3]. לדוגמה, כאב לאחר נקע בקרסול או חתך שטחי.
  • כאב כרוני (ראשוני ומשני): כאב כרוני מוגדר ככאב הנמשך מעבר לשלושה חודשים או מעבר לזמן ההחלמה הצפוי של הפציעה הראשונית[2]. קיימות שתי מערכות אבחון של כאב כרוני שריר שלד. הראשונה היא קלינית, שמתבססת על ICD-11 - Classification of Diseases (אנ') (כאב כרוני ראשוני ומשני). מערכת האבחון השנייה הוצעה על ידיIASP - International Association for the Study of Pain (אנ') שמתבססת על מנגנון של כאב כרוני (כאב נוציפלסטי, נוסיסיפטי ונוירופטי).

כאב נוירופטי וכאב נוסיצפטיבי לעומת כאב נוציפלסטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השמות בשורש הלטיני nocere אשר משמעותו "להכאיב".

  • כאב נוירופטי מוגדר ככאב הנגרם מפגיעה או מחלה במערכת העצבים הסומטוסנסורית, הן במערכת ההיקפית והן במערכת המרכזית. הוא מתבטא בכאב ספונטני (תחושת שריפה, דקירה או לחיצה).
  • כאב נוסיצפטיבי: כאב הנובע מגירוי ישיר של קולטני כאב עקב פגיעה פיזית, כמו חתך, דלקת או שבר. במצב זה, מערכת העצבים המרכזית מגיבה לנזק מקומי באמצעות אותות כאב[4]. דוגמה בולטת היא כאב הנגרם משברים בעצמות.
  • כאב נוציפלסטי (נוירופלסטי): כאב נוציפלסטי נגרם מפעילות בלתי תקינה של מערכת העצבים המרכזית, ללא עדות לנזק מבני או פיזיולוגי ברור. לכאב מסוג זה יש מאפיינים בולטים[2][1][4] הכוללים תחושות מפושטות או ממושכות שאינן תואמות את הגירוי המקורי או את הנזק הפיזיולוגי[5]. סוג זה של כאב נוסף לטקסונומיה של חקר הכאב רק בשנת 2017[6].

כאב נוציפלסטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מתייחסים לאוכלוסייה הכללית, שכיחותו של כאב נוציפלסטי נעה בין 5%-15%. נתון זה משקף את שיעור הסובלים מכאב נוציפלסטי בכלל האוכלוסייה, כולל מי שאינו מתמודד עם כאב כרוני. אולם מבין סוגי הכאב הכרוני, כאב נוציפלסטי (Nociplastic Pain) בולט כשכיח ביותר, ומהווה כ-88% מהמקרים. הפער בין הנתונים מדגיש את חשיבות ההבחנה בין שכיחות כאב נוציפלסטי במסגרת כאבים כרוניים לבין התפשטותו בקרב כלל האוכלוסייה. הבנה זו חיונית להתמודדות יעילה עם התופעה ולתכנון טיפולים מותאמים[2]. הסוג הנוסף הוא כאב נוירופתי (Neuropathic Pain) הנגרם כתוצאה מנזק למערכת העצבים, ומוערך ב כ-7% מהמקרים[7]. הבנת ההבדלים בין סוגי הכאב, מנגנוניהם ושיטות הטיפול בהם, היא חיונית להתמודדות יעילה עם תופעה זו[2]. השכיחות הגבוהה של כאב נוציפלסטי נובעת מכך שהוא משקף שיבושים במערכת העצבים המרכזית, שיכולים להתפתח בעקבות טראומה פיזית, מתח רגשי מתמשך או פגיעות מערכתיות[2]. גורמים אלו יוצרים "מעגל כאב", שבו המוח ממשיך לשדר אותות כאב גם בהיעדר נזק ממשי. מחקרים הדמייתיים הראו פעילות מוגברת באזורים במוח האחראיים על עיבוד תחושות ורגשות, דבר המעיד על שינוי בתפקוד העצבי[1].

  • אלודיניה: תחושת כאב כתוצאה ממגע שאינו כואב בדרך כלל[8].
  • היפראלגזיה: תגובה מוגברת לגירוי מכאיב קל.

מנגנונים אלה מלווים ברגישות יתר או שיבוש בעיבוד אותות הכאב במערכת העצבים המרכזית או ההיקפית. כאב זה מאופיין בתחושות מפושטות או ממושכות שאינן תואמות את הגירוי המקורי או את הנזק הפיזיולוגי[5].

תסמינים נלווים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עייפות, הפרעות שינה, קשיי ריכוז ותסכול רגשי.

זהו כאב כרוני, ללא עדות לפגיעה ברקמות או בעצבים.

סוגי כאבים נוציפלסטיים נפוצים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כאבי גב תחתון: כאבי גב תחתון הם התלונה השכיחה ביותר בתחום הכאב הכרוני, ומשפיעים על כ-66% מהמטופלים עם כאב נוציפלסטי[4]. כאבים אלו עלולים להופיע ללא עדות לנזק מבני, ולעיתים קרובות משויכים לשינויים בעיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית.
  • כאבי צוואר: כאבי צוואר עשויים להיגרם ממתח שרירים כרוני, תאונות דרכים (כגון "צליפת שוט"), או תנוחות לא נכונות לאורך זמן. כאשר הכאב נמשך, הוא עלול להפוך לנוציפלסטי.

גישות טיפוליות לכאב נוציפלסטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים פסיכולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טיפול במודעות והבעה רגשית (Emotional Awareness and Expression Therapy – EAET): טיפול זה מתמקד בזיהוי ועיבוד של רגשות מודחקים וטראומות עבר, המגבירים את עוצמת הכאב (ראה: דקה 51 YouTube - פיתוח והבנת מנגנוני כאב).
  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy – CBT): טיפול CBT מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים הקשורים לכאב ובהתמודדות עם התנהגויות מזיקות. עם זאת, מחקרים מצביעים על יעילות פחותה של CBT בהשוואה ל-EAET - במיוחד בקרב מטופלים הסובלים מכאב נוציפלסטי[3][9]. לדוגמה, מטופלים דיווחו על ירידה פחות משמעותית בכאב ושיפור כללי קטן יותר בתפקוד היומיומי.

בעוד ש CBT הוא טיפול מוכר ונפוץ בכאב כרוני, מחקרים מראים כי EAET מתעלה עליו באפקטיביותו, במיוחד עבור כאב נוציפלסטי:

  • מחקר של Mearns et al. (2022) מצא כי EAET השיג ירידה משמעותית יותר בעוצמת הכאב ובשיפור התפקוד היומיומי לעומת CBT[3][9].
  • מטופלים שעברו EAET דיווחו על תחושת שחרור רגשית ששיפרה את איכות חייהם מעבר להקלה הפיזית בלבד.

ההבנה העמוקה של מנגנוני הכאב השונים, במיוחד כאב נוציפלסטי, מספקת תובנות קריטיות לפיתוח טיפולים מותאמים אישית. EAET מתגלה כחלופה מבטיחה לטיפולים מסורתיים, עם יתרונות מובהקים על פני CBT בטיפול בכאב נוציפלסטי. בנוסף, שילוב בין גישות טיפול שונות – פסיכולוגיות, פיזיות וטכניקות לניהול מתחים – מספק מענה הוליסטי ויעיל לשיפור איכות החיים של הסובלים מכאב כרוני. המחקרים העתידיים בתחום הכאב צריכים להעמיק בהבנת המנגנונים הנוירו-פסיכולוגיים של הכאב ולבחון דרכים חדשניות לוויסות מערכת העצבים המרכזית[10]. דוגמה לכלים פסיכו-חינוכיים יעילים ניתן למצוא במערכת המשאבים שפותחה עבור מטופלים ומטפלים בתחום זה[11]. שילוב בין גישות טיפוליות פסיכו-חינוכיות לבין התערבויות פיזיות וטכניקות לניהול מתחים מציע מענה הוליסטי ויעיל לשיפור איכות חייהם של הסובלים מכאב כרוני.

  • עיבוד מחדש של כאב (Pain Reprocessing Therapy – PRT): גישה זו מתמקדת בשינוי האופן שבו המוח תופס כאב, באמצעות הבנתו כתוצאה מפעילות עצבית בלתי תקינה ולא מנזק ממשי.

ניסויים קליניים הראו כי 66% מהמטופלים עם כאבי גב תחתון כרוניים דיווחו על הפחתה משמעותית בכאב לאחר טיפול זה[4].

  • PDSR (Pain Dynamics Self-Regulation): הגישה פותחה על ידי יוליה זטולובסקי ופרופ' פבל גולדשטיין כמסגרת התערבות ייחודית המשלבת מגוון מרכיבים פסיכו-חינוכיים, טכניקות אימון, מיינדפולנס, ותרגילים סומטו-סנסוריים. תוכנית ההתערבות מתקיימת במתכונת מקוונת בת שמונה שבועות, הכוללת מפגשים שבועיים בני שעתיים, יחד עם תמיכה אינטנסיבית בצ'אט ותרגילים מונחים לתרגול עצמי[11].

טיפולים פיזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. פעילות גופנית מותאמת : פעילות גופנית המותאמת למצב המטופל, כמו תרגילי מתיחה, יוגה ושיקום שרירי, נמצאה כמשפרת טווחי תנועה ומפחיתה תחושת כאב[2]. תרגול קבוע עשוי גם להשפיע לטובה על מצבי רוח ותפקוד יומיומי.
  2. טכניקות הרפיה ומיינדפולנס : תרגילים לניהול מתחים, כמו מדיטציה ונשימות עמוקות, מסייעים להרפיית שרירים ומשפיעים על עיבוד הכאב במוח[3].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Johnston, K. J., Signer, R., & Huckins, L. M. (2025). Chronic overlapping pain conditions and nociplastic pain. Human Genetics and Genomics Advances, 6(1).
  • Yarns, B. C., Lumley, M. A., Cassidy, J. T., Steers, W. N., Osato, S., Schubiner, H., & Sultzer, D. L. (2020). Emotional awareness and expression therapy achieves greater pain reduction than cognitive behavioral therapy in older adults with chronic musculoskeletal pain: a preliminary randomized comparison trial. Pain Medicine, 21(11), 2811-2822.
  • Ashar, Y. K., Gordon, A., Schubiner, H., Uipi, C., Knight, K., Anderson, Z., ... & Wager, T. D. (2022). Effect of pain reprocessing therapy vs placebo and usual care for patients with chronic back pain: a randomized clinical trial. JAMA Psychiatry, 79(1), 13-23.
  • Fitzcharles, M. A., Cohen, S. P., Clauw, D. J., Littlejohn, G., Usui, C., & Häuser, W. (2021). Nociplastic pain: towards an understanding of prevalent pain conditions. The Lancet, 397(10289), 2098-2110.
  • Yoo, Y. M., & Kim, K. H. (2024). Current understanding of nociplastic pain. The Korean Journal of Pain, 37(2), 107-118.
  • Ablin, J. N. (2024). Nociplastic Pain: A Critical Paradigm for Multidisciplinary Recognition and Management. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5741.
  • Ziadni, M. S., Sturgeon, J. A., & Lumley, M. A. (2022). “Pain, Stress, and Emotions”: Uncontrolled trial of a single-session, telehealth, emotional awareness and expression therapy class for patients with chronic pain. Frontiers in Pain Research, 3, 1028561.
  • Ashar, Y. K., Gordon, A., Schubiner, H., Uipi, C., Knight, K., Anderson, Z., ... & Wager, T. D. (2022). Effect of pain reprocessing therapy vs placebo and usual care for patients with chronic back pain: a randomized clinical trial. JAMA psychiatry, 79(1), 13-23.
  • Fitzcharles, M. A., Cohen, S. P., Clauw, D. J., Littlejohn, G., Usui, C., & Häuser, W. (2021). Nociplastic pain: towards an understanding of prevalent pain conditions. The Lancet, 397(10289), 2098-2110.
  • Zhang, W. J., Li, M. Y., Wang, C. Y., Feng, X., Hu, D. X., Wu, L. D., & Hu, J. L. (2023). P2Y12 receptor involved in the development of chronic nociceptive pain as a sensory information mediator. Biomedicine & Pharmacotherapy, 164, 114975.
  • Issa, C. J., Svientek, S. R., Dehdashtian, A., Cederna, P. S., & Kemp, S. W. (2022). Pathophysiological and neuroplastic changes in postamputation and neuropathic pain: review of the literature. Plastic and Reconstructive Surgery–Global Open, 10(9), e4549.
  • Finnerup, N. B., Kuner, R., & Jensen, T. S. (2020). Neuropathic pain: from mechanisms to treatment. Physiological reviews.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Keira J.A. Johnston, Rebecca Signer, Laura M. Huckins, Chronic overlapping pain conditions and nociplastic pain, Human Genetics and Genomics Advances 6, 2025-01, עמ' 100381 doi: 10.1016/j.xhgg.2024.100381
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Mary-Ann Fitzcharles, Steven P Cohen, Daniel J Clauw, Geoffrey Littlejohn, Chie Usui, Winfried Häuser, Nociplastic pain: towards an understanding of prevalent pain conditions, The Lancet 397, 2021-05, עמ' 2098–2110 doi: 10.1016/s0140-6736(21)00392-5
  3. ^ 1 2 3 4 Brandon C Yarns, Mark A Lumley, Justina T Cassidy, W Neil Steers, Sheryl Osato, Howard Schubiner, David L Sultzer, Emotional Awareness and Expression Therapy Achieves Greater Pain Reduction than Cognitive Behavioral Therapy in Older Adults with Chronic Musculoskeletal Pain: A Preliminary Randomized Comparison Trial, Pain Medicine 21, 2020-05-25, עמ' 2811–2822 doi: 10.1093/pm/pnaa145
  4. ^ 1 2 3 4 Yoni K. Ashar, Alan Gordon, Howard Schubiner, Christie Uipi, Karen Knight, Zachary Anderson, Judith Carlisle, Laurie Polisky, Stephan Geuter, Thomas F. Flood, Philip A. Kragel, Sona Dimidjian, Mark A. Lumley, Tor D. Wager, Effect of Pain Reprocessing Therapy vs Placebo and Usual Care for Patients With Chronic Back Pain, JAMA Psychiatry 79, 2022-01-01, עמ' 13 doi: 10.1001/jamapsychiatry.2021.2669
  5. ^ 1 2 Christopher J. Issa, Shelby R. Svientek, Amir Dehdashtian, Paul S. Cederna, Stephen W. P. Kemp, Pathophysiological and Neuroplastic Changes in Postamputation and Neuropathic Pain: Review of the Literature, Plastic and Reconstructive Surgery - Global Open 10, 2022-09, עמ' e4549 doi: 10.1097/gox.0000000000004549
  6. ^ צוות האתר, IASP Council Adopts Task Force Recommendation for Third Mechanistic Descriptor of Pain, IASP, ‏נבמבר 2017
  7. ^ Wen-jun Zhang, Mei-yong Li, Cheng-yi Wang, Xiao Feng, Dong-xia Hu, Li-dong Wu, Jia-ling Hu, P2Y12 receptor involved in the development of chronic nociceptive pain as a sensory information mediator, Biomedicine & Pharmacotherapy 164, 2023-08, עמ' 114975 doi: 10.1016/j.biopha.2023.114975
  8. ^ He.Yusi, Y. Kim. Peggy, Allodynia, National Library of Medicine, ‏ספטמבר 2023
  9. ^ 1 2 Maisa S. Ziadni, John A. Sturgeon, Mark A. Lumley, “Pain, Stress, and Emotions”: Uncontrolled trial of a single-session, telehealth, emotional awareness and expression therapy class for patients with chronic pain, Frontiers in Pain Research 3, 2022-11-18 doi: 10.3389/fpain.2022.1028561
  10. ^ Yoni K. Ashar, Alan Gordon, Howard Schubiner, Christie Uipi, Karen Knight, Zachary Anderson, Judith Carlisle, Laurie Polisky, Stephan Geuter, Thomas F. Flood, Philip A. Kragel, Sona Dimidjian, Mark A. Lumley, Tor D. Wager, Effect of Pain Reprocessing Therapy vs Placebo and Usual Care for Patients With Chronic Back Pain, JAMA Psychiatry 79, 2022-01-01, עמ' 13 doi: 10.1001/jamapsychiatry.2021.2669
  11. ^ 1 2 ד”ר פבל גולדשטיין, איך להשתקם מכאב?, באתר אוניברסיטת חיפה Pain Laboratory

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.