ישראל אברהם רבין
לידה |
18 באוקטובר 1882 י"א בחשוון תרמ"ג חמלניצקי, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
18 בספטמבר 1951 (בגיל 68) י"ז באלול תשי"א חיפה, ישראל |
מדינה | האימפריה הרוסית, רפובליקת ויימאר, הקיסרות הגרמנית, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי חוף הכרמל |
תאריך עלייה | 1935 |
השכלה | אוניברסיטת ברן |
מעסיק | אוניברסיטת גיסן, בית המדרש לרבנים בברסלאו, אוניברסיטת גתה בפרנקפורט |
בן או בת זוג | אסתר רבין |
הרב ד"ר ישראל אברהם רבין (Rabin; 1882, פרוסקורוב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 18 בספטמבר 1951, חיפה) היה היסטוריון חוקר יהדות שלזיה וחוקר הספרות העברית העתיקה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבין נולד בי"א בחשוון תרמ"ג (אוקטובר 1882) בפרוסקורוב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום חמלניצקי, באוקראינה) למשפחת רבנים, וקיבל חינוך מסורתי. נסמך לרבנות בליטא בגיל צעיר, ולאחר מכן למד היסטוריה ושפות שמיות בגרמניה ובשווייץ. בשנת 1907 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברן.
לראשונה עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ט (1909), ושימש מורה בבית המדרש למורים של "עזרה" בירושלים. באותה תקופה הצטרף לוועד הלשון העברית, והיה מחבריו הראשונים.
כעבור שנתיים, בשנת 1911, עזב את הארץ כדי לעמוד בראשות ישיבת "יבנה", הישיבה של חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), באודסה. הוא גם שימש בה מורה להיסטוריה וספרות עברית עד 1914, אז עזב את אודסה והתיישב בגרמניה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש כמרצה לספרות חז"ל באוניברסיטת גיסן (אנ'). ב-1919 החל ללמד באוניברסיטת פרנקפורט.
ב-1921, בעקבות פטירתו של מרדכי בראן (גר'), החל לעבוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. שם לימד היסטוריה של עם ישראל, מקרא, תלמוד וספרות עברית. הוא גם היה ספרן בספריית המוסד. בימיו בבית המדרש בברסלאו נחשף לכתביו של חיים שאול הורוביץ (שנפטר ב-1921) וערך את המהדורה מדעית שחש"ה הכין של המכילתא דרבי ישמעאל, ווהוציא אותו לאור בשנת תרצ"א (1931). ב-1933 החליף את הרב מיכאל גוטמן כרב של בית המדרש, עד לעלייתו לארץ ב-1935.[1]
היה פעיל בתנועה הציונית ובתנועת המזרחי, וממייסדי הברית העברית העולמית בברלין.
בשנת 1935[2], בעקבות עלייתו של היטלר לשלטון, חזר לארץ ישראל לצמיתות, התיישב בחיפה וכיהן כמנהל בית ספר ממ"ד "נצח ישראל" בעיר. אחרי שפרש מעבודת החינוך היה ראש המועצה הדתית של חיפה.
נפטר בי"ז באלול תשי"א (ספטמבר 1951) ונקבר בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה.[3]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל אברהם רבין נישא לאסתר, והם הוריהם של הבלשן פרופ' חיים רבין, המתמטיקאי פרופ' מיכאל רבין והפרופסור לחינוך מרים בן-פרץ.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים שמואלי, 'ד"ר ישראל א. רבין', בתוך: שמעון פדרבוש (עורך), חכמת ישראל במערב אירופה, ירושלים – תל אביב: הוצאת עוגן שליד הסתדרות העברית באמריקה בשיתוף עם הוצאת ספרים מ' ניומן, תשי"ט 1958, עמ' 451 ואילך.
- גאולה בת-יהודה, רבין, ישראל אברהם, האנציקלופדיה של הציונות הדתית ה, 1983, עמ' 527 - 530
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של ישראל אברהם רבין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב ד"ר י. א. רבין, דבר, 20 בספטמבר 1951 (עם פטירתו)
- ישראל אברהם רבין, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ישראל אברהם רבין (1882-1951), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גיא מירון, הסמינר לרבנים בברסלאו – הדור האחרון", בתוך: גיא מירון (עורך), מברסלאו לירושלים, בתי מדרש לרבנים: פרקי מחקר והגות, ירושלים, תשס"ט, עמ' 95 - 96, באתר Academia.edu
- ^ ע"פ המאמר ב"דבר", עלה בשנת 1933, אך זה כנראה אינו מדויק
- ^ ישראל אברהם רבין באתר GRAVEZ
- אנשי העלייה החמישית
- אנשי חינוך יהודים אוקראינים
- אנשי חינוך יהודים גרמנים
- אנשי חינוך יהודים רוסים
- אנשי חינוך שוחרי השפה העברית ביישוב
- אנשי חינוך ישראלים
- היסטוריונים יהודים אוקראינים
- היסטוריונים יהודים רוסים
- היסטוריונים יהודים גרמנים
- היסטוריונים ביישוב
- היסטוריונים ישראלים
- חוקרי יהדות ישראלים
- חוקרי יהדות גרמנים
- חוקרי יהדות גרמניה
- בוגרי אוניברסיטת ברן
- סגל בית המדרש לרבנים בברסלאו
- חוקרי ספרות חז"ל
- חוקרי ספרות יהודים רוסים
- חוקרי ספרות יהודים גרמנים
- חוקרי ספרות ביישוב
- חוקרי ספרות ישראלים
- מהדירי ספרות תורנית
- ציונות דתית: אישים
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- משפחת ישראל אברהם רבין
- אודסה: רבנים
- חברי ועד הלשון העברית
- אישים הקבורים בבית הקברות חוף הכרמל
- ישראלים שנולדו ב-1882
- ישראלים שנפטרו ב-1951
- ציונות דתית: אנשי חינוך
- פעילי תנועת המזרחי