ישראל מרדכי טברסקי
 | |||||
| רבי ישראל מרדכי טברסקי | |||||
| לידה |
15 ביוני 1929 ז' בסיון תרפ"ט פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 2004 (בגיל 74) כ"ב בסיון תשס"ד ירושלים | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| מדינה |
ישראל  | ||||
| השכלה | |||||
| מקום מגורים | ירושלים | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 11 ביוני 2004 | ||||
| בת זוג | שרה גרינא | ||||
| אב | יוחנן טברסקי | ||||
| אם | אסתר רבקה | ||||
| צאצאים | רבי דוד טוורסקי | ||||
| |||||
  | |||||
רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון ה'תרפ"ט, 15 ביוני 1929 – כ"ב בסיוון ה'תשס"ד, 11 ביוני 2004) היה האדמו"ר מרחמסטריווקה בישראל.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לרבי יוחנן (ר' יוחנטש'ה) ואסתר רבקה בת הרב נחמן יוסף וילהלם. באותו זמן היה רבי אברהם וינברג מסלונים בארץ והוא כובד במילה. אבי סבו, רבי נחום (בן רבי יוחנן הראשון מרחמסטריווקא) כובד בסנדקאות. נקרא ישראל על שם הבעל שם טוב שנפטר בו' בסיוון ועל שם בן דודו של סבו, רבי מרדכי מזלטיפולי שנפטר שבועיים קודם ללידתו.
למד בחיי עולם ולאחר מכן בישיבת שפת אמת. היה נוהג ללמוד בלילות במספר בתי מדרש, בשביל שלא יבחינו שלומד שעות רבות. נישא לשרה גרינא, בתו של הרב סנדר אורי, בעל תשובה חסיד רחמסטריווקא שהיה צאצא של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ולפני חזרתו ממקימי קיבוץ בית אלפא. לאחר חתונתו המשיך ללמוד בהתמדה והיה יכול לשבת קרוב ליממה רצוף בבית המדרש.
לאחר פטירת סבו רבי דוד (שהיה אדמו"ר יחד עם אחיו רבי אברהם דב עד לפטירת האחרון בשנת תש"ה) קיבל אביו את אדמו"רות רחמסטריווקא עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. לאחר מספר שנים רבי ישראל מרדכי עזר לאביו לפתוח את ישיבת מאור עיניים-רחמסטריווקא.
לאחר פטירת אביו סירב לקחת את האדמו"רות ברצותו להמשיך בסדר לימודו כרגיל אך קרוב משפחתו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה זקן אדמו"רי צ'רנוביל הכריחו לקחת את האדמו"רות באומרו "בין אם ירצה ובין אם לא, יתמנה". כמו כן התבטא עליו: "אף אם היה משמונת בניו של המגיד מצ'רנוביל לא היה מתבייש מהם". הקוויטל הראשון שקיבל היה מחמיו. במקביל קיבל את האדמו"רות אחיו רבי חי יצחק חתנו של רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שהיה עד אז ראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא. כשאחיו היה מגיע לישראל היו מנהלים את הטיש יחד, שניהם ערכו קידוש ואמרו תורה ואת הזמירות שנהגו האדמו"רים להגיד בעצמם אמר רבי חי יצחק. בישיבת מאור עיניים מינה את אחיו לנשיא הישיבה יחד איתו (בלוגו של הישיבה כתוב 'בנשיאות האדמו"רים שליט"א').
אף בהיותו אדמו"ר רוב יומו עסק בלימוד וכך קרא לחסידיו להקדיש את זמנם ללימוד. היה מסיים את הטיש בליל שבת מוקדם ומיד פונה ללימודו, והיה מורה שמי שרוצה ללמוד שלא יגיע לטיש.
בשנת תשנ"א חלה ונחלש ובהמשך הוכרח לשבת על כסא גלגלים עד סוף ימיו. בסוף ימיו החלה החסידות לפרוח ומנתה מאות חסידים, כמו גם בחורים רבים מהישיבה שנהפכו לחסידיו. נפטר ביום שישי כ"ב בסיוון תשס"ד ונקבר באוהל אדמו"רי רחמסטריווקא בהר הזיתים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו:
- רבי דוד. האדמו"ר הנוכחי בישראל. חתנו של הרב משה ניישלאס רב שיכון סקווירא.
- הרב נחמן יוסף, חסיד חב"ד. מכהן כר"מ באהלי תורה בקראון הייטס. חתנו של הרב משה אשכנזי.
- חתנו הרב יהושע מנחם שטרן בנו של רבי יצחק יהודה גאב"ד ביליץ. רב החסידות בבני ברק.
- חתנו הרב שלמה טייטלבוים, מכונה האדמו"ר מאלעסק.
- חתנו הרב בן ציון רבינוביץ', משפיע בישיבת מאור עיניים ובישיבת שערי תורה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה קוק, האדמו"ר מרחמיסטריווקא, באתר nrg, 13 ביוני 2004
ישראל מרדכי בן יוחנן טברסקי (1929-2004), מרחמיסטריבקה, דף שער בספרייה הלאומית
