ישיבת תורה והוראה
 | |
| ישיבה גדולה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1968–הווה (כ־56 שנים)  |
| מייסדים |
אליהו שרם, שלמה בן שמעון |
  | |
ישיבת תורה והוראה היא ישיבה גבוהה בשכונת יד אליהו בתל אביב. מוסדות הישיבה כוללים גם ישיבה קטנה. הישיבה הוקמה בשנת ה'תשכ"ח על ידי הרב אליהו שרים, מרבני ישיבת פורת יוסף, בסיועו של הנדיב סלימאן דוד ששון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תשכ"א הקים הרב שרים סניף של ישיבת פורת יוסף בתל אביב, ביחד עם ידידו הרב שלמה בן שמעון.
בשנת ה'תשכ"ח הוקמו מוסדות 'תורה והוראה' במימונו של הנדיב סלימאן דוד ששון. בישיבה נמסרו שיעורים על ידי רבני ישיבת פורת יוסף: הרב שמעון בעדני, אז תושב ירושלים, והרב עובדיה יוסף, שכיהן כרב ראשי לתל אביב. בשנת ה'תשמ"ז הקים הרב שרים תלמוד תורה וגן ילדים, בעידודם של הרבנים אלעזר מנחם מן שך והרב אליהו הררי רפול, ראש ישיבת נוה ארץ. בשנת ה'תשנ"ז הוקמה ישיבה קטנה. בה'תשס"א, כשנה לפני פטירתו, העביר הרב אליהו שרים את סמכות ראשות הישיבה לבנו הרב מתתיהו שרים, המכהן בה כיום כראש הישיבה.
צוות הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש הישיבה: הרב מתתיהו שרים. משגיחים: הרב נחום אפללו (בישיבה הגדולה), והרב רפאל ועקנין (בישיבה הקטנה). הרב דביר שרים, הרב אליהו שרים והרב דוד כהן משמשים כר"מים. הרב מיכאל עבו שימש כראש הכולל שנסגר.
בניני המוסדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצורך הקמת המוסדות נעזר הרב שרים בסגן ראש עיריית תל אביב אברהם בויאר, שפעל להקצאת שטח של עשרה דונמים בשכונת יד אליהו בתל אביב. בשטח זה הקים הרב שרים שלושה בניינים: בניין 'ניסים ודינה גאון' על שם נסים גאון שתרם להקמתו חצי מיליון דולר בתנאי שמשרד האוצר יעביר למוסד סכום זהה[1]; 'בית יוסף' על שם הנדיב יוסף עדס; ובניין שלישי שתרם אברהם דילאמאני מאיטליה.
מבוגרי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם יוסף - רב העיר חולון
- הרב יעקב זמיר - דיין בבית הדין הרבני הגדול
- הרב יוסף הדנה - רב יהודי אתיופיה בארץ ישראל
- הרב יוסף שעשוע - פוסק הלכה ומחבר ספרים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב דביר שרים, ויעל אליהו, תולדות חייו ומעשיו של רבי אליהו שרים, המכון לחקר תורני שעל יד ישיבת תורה והוראה, תל אביב, תשס"ב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דבר, 22 נוב' 1978