יצחק שמואל רג'יו

יצחק שמואל רג'יו
Isacco Samuele Reggio

לידה	15 באוגוסט 1784 גוריציה, ממלכת הבסבורג
פטירה	29 באוגוסט 1855 (בגיל 71) גוריציה, האימפריה האוסטרית
השקפה דתית	יהדות
תחומי עניין	יהדות, פילוסופיה, תרגום מעברית
עיסוק	פילוסוף, משורר, רב, מתרגם
מדינה	האימפריה האוסטרית

יצחק שמואל רֶיג'וֹ (יש"ר מגוריציה [בכתיב ישן: מגוריציאה]; 15 באוגוסט 1784 – 29 באוגוסט 1855), היה רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר איטלקי, מראשי תנועת חכמת ישראל.

קורות חיים

נולד בגוריציה שבאיטליה למלכה (לבית מורפורגו) ולרבה של העיר אברהם חי רג'יו. את עיקר השכלתו רכש לבד, בסיוע אביו. מלבד בקיאותו בתנ"ך ובתלמוד, היה בעל ידע בשפות ובמדעים. שלט בצרפתית, גרמנית לטינית ושפות שמיות.

יש"ר היה חדשן בעידודו לימוד מדעים, אך מאידך התנגד לשינויים באורח החיים ההלכתי ודחה כל שינוי בתורה ומצוותיה מחמת שינויי הזמן (הערה יח לספר בחינת הדת, עמ' 129-130):

”כי אין טובה גדולה יותר לאדם כמו לעשות רצון אביו שבשמים, ולכן אף אם לא יצא לנו שום טובה תכף ומיד אחרי עשותנו אותם (את המצוות) ואף אם יבוא לנו מהם צער ובושת ועצבון מאת זולתנו, או אובדן חלק גדול מן הטובות החומריות הנצמדות עם חיי יושבי חלד, בכל זאת נתגבר כארי לעשות רצון קוננו”

הוא יצא כנגד חכמת הקבלה, ובהקדמתו לספר "ארי נוהם" (מאת ר' יהודה אריה ממודנה) כתב:

”קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח.”

בשנת 1822, כשיצא חוק מטעם פרנץ הראשון קיסר אוסטריה, שגוריציה הייתה בתחום שלטונו באותם ימים, המחייב את הרבנים להיות בעלי ידע בפילוסופיה ובמדעים, פעל יש"ר להקמת בית המדרש לרבנים בפדובה, בו לימדו גם מקצועות אלו. בהשפעתו של יש"ר, הועמד בראש בית המדרש שד"ל, שהיה ידידו הקרוב.

ריג'יו תמך ברעיון האמנציפציה ליהודים.

ריג'יו נפטר בעירו גוריציה, ב-29 באוגוסט 1855 (ט"ו אלול תרט"ו), כשהוא בן 71.

היחס בין פשט לדרש לפי יש"ר

יש"ר ראה בפשט ובדרש שני רבדים שונים בתכלית, שאינם עומדים בסתירה אלא משלימים זה את זה. לדבריו, הפשט אינו סותר את הדרש, כשם שהדרש, גם אם נראה שונה או רחוק מהפשט, אינו מהווה סתירה של ממש, שכן לכל אחד מהם יש תפקיד ומשמעות משלו. יש"ר ממליץ שכאשר ניגשים לפרש את דברי התורה על פי הפשט, יש לשמור על התמקדות בו ולהימנע מסטייה לדרש, כשם שחז"ל, בלכתם בדרך הדרש, התרחקו מן הפשט.

דרכו בפרשנות הפשט והיחס לדרש

יש"ר התאפיין בגישתו לפרשנות התורה על דרך הפשט, תוך שהוא מעניק לה מקום מרכזי ומוקיר את חשיבותה. הוא טען כי פרשנים כמו רש"י ואחרים לא חסמו מאלו שבאו אחריהם לעסוק בפשטי המקרא ולהציע פירושים חדשים בהתאם לכללי הלשון ופיסוקי הטעמים. יש"ר הדגיש כי גם לאחר שפורסם פירושו של רש"י, לא פסקו חכמי ישראל מדור לדור מלעסוק בפשטי הכתובים ולחבר ביאורים חדשים. עוד הדגיש יש"ר כי פרשנים רבים, כולל הגדולים שבהם, לא היססו לחלוק על דברי רש"י כאשר ראו לנכון, ואף לסתור את פירושיו – כפי שניכר לכל מי שעוסק בספרות הפרשנית.

ולא רק זאת, לדעתו של יש"ר, חובה על כל יהודי, על פי יכולתו, להתבונן בלשון התורה הקדושה ולשקול כל מילה בתבונה ובבינה. ואם יזכה לגלות חידוש משמעותי שאינו מופיע אצל קודמיו, עליו לפרסם את הדברים, בתנאי שדבריו תואמים את יסודות התורה והאמונה, ואינם סותרים את פסיקת ההלכה כפי שנקבעה על ידי חז"ל בגמרא. לפי השקפתו, ניתן לסטות בפרשנות המקרא לא רק מסברות הפרשנים המאוחרים לחז"ל, אלא גם מדבריהם של חז"ל עצמם, כל עוד אין בפירוש כדי לחלוק על תקנותיהם וגזירותיהם המחייבות.

הוא גרס כי דברי חז"ל במדרשים ובאגדות אינם מיועדים תמיד להתקבל כפשוטם. לעיתים הם נראים, חס ושלום, כנוטים אל ההגשמה, לעיתים כסותרים את ההיגיון הטבעי והשכל הישר, ולעיתים כמתנגדים לעובדות המציאות הגלויה לעינינו. לדבריו, כאשר אנו נתקלים באמירות מעין אלו, אנו מחויבים לראות בהן משל, חידה והשאלה שמאחוריהם מסתתרת כוונה עמוקה. מליצותיהם של חז"ל אינן סתם דברי שיר, אלא כלי להעברת חכמה נסתרת, המיועדת לאלה המסוגלים לרדת לעומקה.

עוד ציין יש"ר כי כאשר מפרשים את דברי התורה על פי הפשט, יש להתרחק מהדרש, כשם שחז"ל, בעבודתם בדרש, התרחקו מן הפשט. עם זאת, אין לראות בדרש ובפשט סתירה של ממש, שכן לכל אחד מהם תפקיד ומשמעות משלו. הדרש אינו מכוון להחליף את הפשט או לבטל אותו, אלא להוסיף רובד נוסף של הבנה ורעיונות.

מכתביו

רג'יו כתב מספר ספרים, ביניהם:

• ביאור יש"ר על התורה, עם הקדמה בשם "מאמר תורה מן השמים" (1821).
• התורה והפילוסופיה (1827) - על היחס בין התורה לפילוסופיה המודרנית.

ההדיר מספר ספרים, ביניהם:

• בחינת הדת, של אליהו דלמדיגו
• בחינת הקבלה של ר' יהודה אריה ממודנה
• חלק מפירוש רבי אברהם אבן עזרא לחומש שמות

כמו כן כתב אגרות רבות, ועשרות מאמרים בכתבי עת.

לקריאה נוספת

• יצחק חיים קסטיליוני, תולדות כמהר"ר יצחק שמואל ריגגיו, בית אוצר הספרות, שנה ד (1891) גיליון ב, עמ' 82–90

קישורים חיצוניים

• יצחק שמואל רגיו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• "יצחק שמואל רג'יו", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• שמואל יוסף פין, יצחק ריגייו, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 659–664, באתר היברובוקס
• התורה והפילוסופיאה, וינה, תקפ"ז /1827, באתר היברובוקס
• כתבי יצחק שמואל רג'יו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• יצחק שמואל רג'יו, באתר "החכם היומי"
• יצחק שמואל רג'יו (1784-1855), דף שער בספרייה הלאומית
• יצחק שמואל רג'יו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה