יריד לייפציג
יריד לייפציג הוא יריד שמתקיים בלייפציג מאז ימי הביניים. בין שתי מלחמות העולם היה מהירידים הגדולים בעולם[1]. לאחר מלחמת העולם השנייה, בתקופת המלחמה הקרה היווה היריד את אחד מהירידים המרכזיים של הקומקון. מתקיים כיום במתחם חדש הנמצא כ-7 קילומטר צפונית למרכז לייפציג.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יריד לייפציג מוזכר לראשונה בכתובים במסמך משנת 1165. במהלך המאה ה-19 הוסב היריד מיריד סחורות ליריד דוגמאות. יריד הדוגמאות התקיים פעמיים בשנה, באביב ובסתיו, למשך כשבוע[2]. התערוכה כללה מדורים שונים, בהם טכניקה שהציגה חידושים טכנולוגיים, בניין, ספרים, עיתונות ואמנות[3]. יריד לייפציג היה מרכז חשוב למסחר בפרוות[4][5]. בשנת 1927 בקרו ביריד כ-155,000 איש, בהם כ-60,000 יהודים[6].
היריד אירח גם דיונים בענייני מדיניות כלכלית ואירח את בכירי השלטון בגרמניה[7]. לאחר עליית הנאצים לשלטון, פתח את היריד יוזף גבלס[8][9].
בשנת 1933 נפגע היריד בעקבות החרם על גרמניה[10][11]. השלטון הנאצי פרסם את היריד והבטיח שיהודים יוכלו לבקר ביריד ללא חשש[12].
בשנת 1937 שינה השלטון הנאצי את שם העיר ל"לייפציג עיר היריד האימפריאלי". היריד התקיים גם בשנת 1940 במהלך מלחמת העולם השנייה אך מחוץ לגרמניה תואר ככישלון, בהיעדר סחורות באיכות טובה ובגלל מיעוט עסקאות[5]. בסתיו 1940 הפציצה בריטניה את האזור במהלך היריד[13]. בשנת 1942 כבר בוטל היריד[14]. מבני היריד נוצלו לתעשיית נשק[15]. חלק מהמבנים נפגעו בהפגזות[16].
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, חידש שלטון הכיבוש הסובייטי את היריד בסוף 1945[17]. היריד היה תצוגה של העוצמה הכלכלית של הגוש המזרחי, והשתתפו בו גם ארצות המערב שבקשו לפתח את המסחר עם הגוש הסובייטי[18][19]. בשנת 1959 ביקר ניקיטה חרושצ'וב ביריד[20] ובשנת 1965 השתתף אלכסיי קוסיגין בפתיחת היריד[21]. היריד היווה נקודת מפגש חשובה בין מזרח למערב[22]
בשנים 1995–1996 הוקם עבור היריד מתחם חדש הנמצא כ-7 קילומטר צפונית למרכז לייפציג, ובו ממשיך להתקיים היריד.
התפתחות היריד | |||
---|---|---|---|
שנה | מספר מבקרים[23] | מספר מציגים | שטח היריד |
1897 | 10,000 | 1377 | |
1907 | 16,000 | 3358 | |
1917 | 34,000 | 2510 | |
1927 | 155,000 | 9258 | 56,800 מ"ר |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (בגרמנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (באוקראינית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (ברוסית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (בלטבית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (באיטלקית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (בצרפתית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (בספרדית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג (בצ'כית)
- אתר האינטרנט הרשמי של יריד לייפציג
- יריד לייפציג, ברשת החברתית פייסבוק
- יריד לייפציג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- יריד לייפציג, ברשת החברתית אינסטגרם
- יריד לייפציג, סרטונים בערוץ היוטיוב
- יריד לייפציג, הבלוג הרשמי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יריד לייפציג, דואר היום, 9 באוגוסט 1928
- ^ היריד שבלייפציג, דואר היום, 3 במרץ 1929
- ^ מ. אונגרפלד, מכתבים מגרמניה, הצפירה, 30 במרץ 1927
- ^ מחיי היהודים בלייפציג, הצפירה, 29 במרץ 1928
- ^ 1 2 היריד בלייפציג הפך לפארסה, דבר, 9 באפריל 1940
- ^ יותר משליש המבקרים את יריד לייפציג היו יהודים, דואר היום, 16 ביוני 1927
- ^ פרשיות השעה בכלכלה העולמית, דבר, 10 באפריל 1936
- ^ חוק האזרחות החדש בגרמניה, דבר, 7 במרץ 1934
- ^ נאום גיבילס, הצופה, 6 במרץ 1939; המשך
- ^ יהודי אמריקה יחזקו את החרם על תוצרת גרמניה, דואר היום, 14 באוגוסט 1933
- ^ יריד לייפציג במורד, דואר היום, 8 בספטמבר 1933
- ^ לייפציג מזמינה שוב ליריד, דואר היום, 6 בפברואר 1934
- ^ כשלון גמור של יריד לייפציג, המשקיף, 15 בספטמבר 1940
- ^ משקיף מדיני, המשקיף, 16 בפברואר 1942
- ^ לייפציג וברלין הופצצו, המשקיף, 22 באוקטובר 1943
- ^ התקפה אדירה על לייפציג, דבר, 21 בפברואר 1944
- ^ אלכסנדר וורת, השלטון הסובייטי בגרמניה, משמר, 28 בספטמבר 1945
- ^ לא מוסקבה ולא מינכן, הצופה, 25 בנובמבר 1954
- ^ פיליפ בן, גן עדן בלייפציג, מעריב, 27 במרץ 1955
- ^ כרושצוב נותן הכשר לקרופ, מעריב, 8 במרץ 1959
- ^ קוסיגין בלייפציג, חרות, 28 בפברואר 1965
- ^ גדעון קוץ, בלייפציג העסקים כרגיל - למרות המשבר הבין־גושי והאיום בחרם מערבי, דבר, 10 במרץ 1980
- ^ היריד הגדול בלייפציג, דואר היום, 26 במרץ 1928