יצחק מאיר תאומים-פרנקל
רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל (כונה גם: ד"ר מרקוס פרנקל; לפני ה'ת', 1640 - י"ז בתמוז ה'תס"ב, 13 ביולי 1702), היה רבן של הערים: זולקובה, פוזנה, סלוצק ופינסק. בסוף ימיו נבחר כרבה של פרמיסלה (פְּשֶׁמִישְׁל), אך נפטר בטרם הגיעו אליה. מלבד בקיאותו בתורת ישראל, היה איש אשכולות: רופא, תוכן, מתרגם ומגיה. שימש בתקופה מסוימת כרופאו האישי של יאן סובייסקי מלך פולין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק מאיר תאומים-פרנקל נולד כפי הנראה לפני שנת ה'ת' (1640), במץ לרב יונה תאומים-פרנקל מחבר הספר "קיקיון דיונה", שהיה מגדולי מרביצי התורה בדורם של הש"ך וה"תוספות יום טוב".
בצעירותו למד תורה מפי אביו, ואחר כך מפי תלמידי חכמים שונים, ורכש לעצמו במקביל ידע רחב במדעים. בהיותו בן 18 נשא לאשה את שרה בת ה-21 בתו של משה מירל'ס מנהיג ופרנס בווינה, שהביאו לעיר כדי לשמש בה כדיין. לאחר שמתה בצעירותה כעבור שנתיים והיא בת 23, נשא לאשה את אחייניתה, בת גיסו אברהם מירל'ס. חתנים נוספים של משה מירל'ס ונשותיהם היו: יהודה לייב קרוכמל בנו של הרב מנחם מנדל קרוכמל מניקלשבורג מחבר ספר השו"ת "צמח צדק"[1]. אשר אנשיל ויארית ברא"ש מפראג. אהרן וצירל שפייער - הרב אהרן שפייער כיהן כרב בקובלנץ.
עם גירוש יהודי וינה בשנת ת"ל (1670), עקר משם עם משפחת חמיו ולאחר תקופת חיפושים קצרה קבע את משכנו בהמבורג שם קמה לו קבוצת מעריצים שתמכו בו כלכלית. בהמשך דרכו הגיע לאמסטרדם בה עסק למחייתו כצנזור לספרים עבריים. במקצועו זה, הוא בדק את תרגומו של יקותיאל בליץ (גר') שתרגם באותה תקופה את התנ"ך ליידיש, ותיקן את המקומות בהם עלו משמעויות פסולות בעיני הכנסייה הקתולית. בסוף הספר נדפסה הצהרתו החתומה ”מארקוס פרענקעל, דוקטור אונד ראבינער”[2].
תאומים-פרנקל למד רפואה בעודו בחור צעיר במץ, ובשל הידע הרפואי הרב שלו, היה מקובל בקרב גדולי הרופאים בכינוי הרשמי דוקטור מדיצינה, ד"ר מרקוס פרנקל. אף שככל הנראה לא הייתה לו השכלה רפואית אקדמית מסודרת[3].
רבנות ז'ולקבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ת"מ (1680), נבחר לרבנות העיר ז'ולקבה.
בז'ולקבה (תמ"ג 1683) שימש יחד עם הדוקטור היהודי שמחה מנחם מיונה, כרופאו האישי של מלך פולין יאן סובייסקי ומשפחתו[4]. סובייסקי החזיק מעון קיץ בז'ולקבה וניהל קשרים חמים עם הקהילה היהודית המקומית, למשל: הוא העניק מימון מלא לחומרי הבניה של בית הכנסת של ז'ולקבה שהחל להיבנות סמוך לשערה הצפוני של העיר בשנת ה'תמ"א (1681).
בז'ולקבה ההדיר את הספר "עין יעקב" והוציאו לאור במהדורה מפורשת, כשכל דברי הפרשנים מופיעים סביב לטקסט הספר, הוא חזר לאמסטרדם והדפיס בה את הספר (תמ"ד), וצירף את הגהותיו והוספותיו בשם "כתנות אור"[5]. בהקדמתו הוא מפרט את תוכניותיו לעתיד, ובהן הדפסת ספר בחכמת "התכונה והתשבורת" - אסטרונומיה ואריתמטיקה.
רבנות פוזנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תמ"ה (1685) נבחר רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל לשמש ברבנות פוזנה. כתב הרבנות הנרגש של חברי הקהילה היהודית בעיר נשתמר ובו הם קושרים לראשו כתרים נמלצים על ידו הגדולה בתורה, בין הדברים נזכרת העובדה שרבנות פוזנה הוצעה כבר לאביו הרב יונה תאומים-פרנקל שסירב להצעה[6]:
...איש קדוש עבר בגבול קדשנו, ובידידות משכנותיו זרח אור תורתו של ר' מאיר ושמו נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה... הרב המופלא יועץ פלא ושר שלום... כמוהר"ר מאיר אב"ד ור"מ מק"ק זאלקווי בן הגאון הגדול המנוח כמוהר"ר יונה זצ"ל... להיות איתן מושבו פה קהלתנו בכל יפוי כח דת ודין הוא וזרעו אחריו כל הימים... צדקתו עומדת לעד מצד עצמו, גם לרבות זכות אבותיו מסייעתו, כמו שיש זיכרון לראשונים שהגיע שרביט הזהב מקהלתנו לאביו הגאון הגדול כמוהר"ר יונה זצ"ל, והיה כסאו נכון על גפי מרומי קרת... אך מן השמים עכבוהו... להרב הגדול כמוהר"מ הנ"ל בעצמו ובכבודו יהא יתר שאת ויתר עוז לשכון כמלך בגדוד...
בהמשך כתב ההכתרה, הקהילה מתחייבת לאפשר לו לעזוב את רבנות העיר לטובת כל משרה שירצה בעתיד, ולא לעכב בעדו בשום צורה. ועד הקהילה בא לקראתו גם בעניין מיסוי על עסקיו, המס שהיה מקובל בקהילת פוזנה היה מגובה בחרם שקיבל על עצמו כל מי שבא להמנות כחבר קהילה, ר' יצחק מאיר סירב לקבל חרם כלשהו על עצמו, וועד הקהילה ניאות להתפשר על הקמת ועדה שתבחן את הכנסותיו ותקבע את גובה המיסוי לפי ראות עיניה.
חלפו שנתיים מהמינוי הנלהב, וכבר גבה הר של תרעומת ומחלוקת בין הרב ובין חברי ועד הקהילה, בצעד חריג הוא גורש בתחילת קיץ תמ"ז (1687) בבושת פנים ובצורה בוטה מן העיר, וכך נכתב למזכרת מאירוע זה בספר הזכרונות של הקהילה, רצוף לנוסח כתב ההכתרה של הרב: ”המפורסמת אינה צריכה ראיה, באשר זאת מודעת לכל מאן דבעי למידע את כל הסבות והגלגולים והמעשים מה שנתהוו בקרב הימים על ידי הרב כמהור"ר מאיר זאלקוויר הנזכר לעיל, נרדו נתן ריחו, אלה הדברים עתיקים מטעמים ישרים ונכונים ונימוקים הכמוסים באוצרות האלופים הקהל יצ"ו, לא ניתנו להעלות על הספר לבאר ולפרש ולפרטם כי רב הוא. וביותר למען אבותיו הקדושים אשר בארץ המה לכבוד יקרא דשכבי, על כן אלוהים ניצב בעדת אל, עדה הקדושה, עדה שלמה, באספת כל הקהל, נמנו וגמרו ועלו במוסכם גמור שפה אחת ודברים אחדים, שכל הדברים הכתובים למעלה המה בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר, וכל עומת שנתקרב - אלף פעמים ככה יהיה מרוחק הרב כמוהר"ר מאיר הנ"ל מקהלתינו יצ"ו, לא ישליך חבל ונחלה בקהלתינו לא הוא ולא זרע אחריו... נכתב בספר במוסכם כל האלופים הקהל יצ"ו, ובאים על החתום בכתב רשום ואמת. היום יום ב' חול המועד דחג הפסח תמ"ז לפ"ק”.
בהמשך הם מבטלים את תוקפם של מסמכים משפטיים ואחרים שביד הרב לשעבר. על ביטול זה חתומים כל נכבדי הקהילה. בשנת ה'ת"ן (1690), ביריד ירוסלב נחתם כתב בוררות בן ר' יצחק מאיר תאומים-פרנקל לקהילתו לשעבר, ובו נקבע שכל עוד יעמדו הצדדים למשפט בפני דיין מוסכם, יעמוד בתוקפו פסק-דין מוקדם שאסר על חברי הקהילה להעניק כבוד ותואר רב לאדם אחר מלבדו[7].
סלוצק, פינסק ופרמיסלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הדחתו המהירה מרבנות פוזנה, שימש רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל ברבנות כמה ערים יהודיות חשובות: סלוצק (תנ"א-1691), ופינסק (לפני תנ"ה - 1695). בקהילות אלו הוקמה עבורו ישיבה והוא מיקד את עיקר מאמציו בלימוד תורה והרבצתה לצעירים. לאחר מותו של הרב יוסף סג"ל חריף, רבה של פרמיסלה, נבחר לשמש כממלא מקומו ואף נשלח אליו כתב הכתרה. הוא נפטר לפני תס"ג ולא מימש את המינוי. על פי צוואתו ביקש אחיו, הרב יחזקיה יהושע פייבל תאומים למלא את מקומו ולשמש ברבנות פרמיסלה, ושימש בה כ-15 שנה. בשנת תע"ח הודח בידי הקהילה שהעמידה את המשרה לבחירות מחודשות ובחרה ברב שמואל מסלונים לתפקיד. הרב תאומים האח, פרש והתמנה כרבה של ברסלאו, אך המשיך לשאת את תוארו של אחיו כרבה של פרמיסלה, לכבודו. את מאבקו על כבוד אחיו, תיאר ר' יחזקיה יהושע פייבל תאומים בקונטרסו "תקע שופר"[8].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה בובר, קריה נשגבה: היא העיר זאלקווא... קראקא, תרס"ג (1903). אות קסד. עמ' 41-44.
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. עמ' 735-736.
- נ"מ גלבר, תולדות יהודי ז'ולקיב, בתוך: ספר ז'ולקיב: קריה-נשגבה. ירושלים: אנציקלופדיה של גלויות, תשכ"ט 1969. עמ' 73-74. באתר אוצר החכמה. העמודים המוזכרים פתוחים באופן חופשי לכלל הציבור.
- יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל. פרק שביעי אות ו'. עמ' 230-231. תל אביב: חוליות, תשמ"ב (1982).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתנות אור על עין יעקב, אמסטרדם, תמ"ד, באתר היברובוקס
- כתנות אור על עין יעקב, אמסטרדם, תפ"ד, באתר היברובוקס
- יחזקיה יהושע פייבל בן יונה תאומים, תקע שופר, פרנקפורט, תרס"ט; 1909, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכונה "שו"ת צמח צדק הקדמון" כדי להבחין בינו לשו"ת צמח צדק של האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שחי ופעל אחריו, הנושא את אותו שם.
- ^ נתן מיכאל גלבר, תולדות יהודי ז'ולקיב, בתוך: ספר ז'ולקיב: קריה-נשגבה. ירושלים: אנציקלופדיה של גלויות, תשכ"ט 1969. עמ' 73-74. מרדכי נדב, תולדות קהילת פינסק רס"ו/1506 - תר"מ/1880, בתוך: זאב רבינוביץ (עורך), פינסק ספר עדות וזיכרון לקהילת פינסק-קארלין. חלק א'. תל אביב - חיפה, תשל"ג. עמ' 147 (בתדפיס: עמ' 133), הערה 287. מעיר כי בכל חמשת טופסי התרגום המצויים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, לא נמצא דף זה. אך ראו: א.מ. הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העבריים וענייני ספרים. ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ח (1978), עמ' 305, המצטט חתימה דומה בכל פרטיה של ר' יצחק מאיר תאומים-פרנקל על ספר אחר.
- ^ להרחבה בעניין זה, ראו: חיים נתן דמביצר, כלילת יופי חלק ב', דף קכז-קלט. שהתכתב בעניין זה עם פרופ' דוד קופמן. התכתובת מזוכרת בקצרה גם אצל שלמה בובר, קריה נשגבה: היא העיר זאלקווא... קראקא, תרס"ג (1903). עמ' 42-43.
- ^ עובדה זו מוזכרת גם במכתב לרב ישעיה פיק ברלין בספר השו"ת של רבה של פראג רבי יחזקאל לנדא, "נודע ביהודה", מהדורה תניינא, אבן העזר, סימן פא: ”...והנה הגאון מוה' מאיר פרענקל ז"ל שהיה אב"ד דק"ק זאלקווי וג"כ רופא בחצר המלך עם הרופא מומחה המפורסם ר' שמחה ז"ל בזאלקווי...”.
- ^ מהדורתו ל"עין יעקב" זכתה למספר הדפסות חוזרות בעשרות השנים הבאות, ראה מהדורת תפ"ד בפרק "לקריאה נוספת".
- ^ הנוסח המלא של כתב ההכתרה מועתק בידי החוקר פ' בלוך מפוזנן (פוזנה), מספר הזכרונות של הקהילה היהודית בעיר בכתב יד, ונדפס בשלמותו אצל: שלמה בובר, קריה נשגבה: היא העיר זאלקווא... קראקא, תרס"ג (1903). עמ' 43-44.
- ^ פנקס הקהל של ז'ולקבה, בכתב יד, דפים קנו-קסב, סעיף פו. מצוטט אצל: בובר, קריה נשגבה: היא העיר זאלקווא... קראקא, תרס"ג. עמ' 44 .
- ^ יחזקיה יהושע פייבל בן יונה תאומים, תקע שופר, פרנקפורט, תרס"ט; 1909, באתר היברובוקס.