לדלג לתוכן

יצחק ישעיה הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישעיה הלברשטאם
כריכת ספר תולדותיו "רבינו הקדוש מטשחויב"
רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב - קראקא

רבי יצחק ישעיה הלברשטאם (ר' שעי'לה טשכויבער, תרכ"ד, 1864 - ג' באלול תש"ג, 1943) היה בנו הצעיר של רבי חיים הלברשטאם מצאנז, כיהן באדמו"רות ורבנות בעיירה צ'כוב שבגליציה, על שמה התפרסם.

נולד לרבי חיים ולרכיל דבורה, בת רבי יחיאל צבי אונגר מטורנה. נישא לפריידא (נפטרה בשנת תרנ"ב), בתו של רבי יחיאל מקרילוביץ (בנו של רבי משולם זוסיא השיל מאפטא-זינקוב). לאחר חתונתו התגורר בבלז שם אכל "קעסט"[1] אצל חמיו של חמיו, רבי יהושע רוקח מבעלז. בהיותו בבעלז התחבר לדודו רבי ישכר דב רוקח לימים האדמו"ר מבעלז.

בגיל 19 מונה לרב בצ'כוב. לאחר עשר שנים, בשנת תרנ"ג (1893) עבר לסאטמר ולאחר מכן עבר לקרקוב. נישא בשנית לאסתר[2], בתו של רבי יעקב צבי מפוריסוב. התאלמן בשנית ונישא להינדא, בת הרב מנחם מנדל[3].

צדיקי דורו הפליגו בקדושתו ובנשמתו הגדולה. התפרסם במופתים.

נשרף בבוכניה בעודו עטוף בטליתו של אביו.

מאשתו הראשונה פריידא:

מאשתו השנייה אסתר:

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המנהג היה שחתן מתגורר אצל חמיו וחמיו דואג למזון ומגורים.
  2. ^ אלמנת רבי ירחמיאל טיילבוים. בנו של רבי משה יוסף מאויהל.
  3. ^ הרב מנחם מנדל היה בנו של רבי נפתלי צבי בנו של רבי נתן נטע פרנס מישינצה. חמיו של רבי מנחם מנדל, רבי אלימלך טארים היה נכדו של רבי מנחם מנדל מרימנוב וחמיו הרביעי של רבי חיים הלברשטאם.