יצחק הצרפתי
| מקום קבורה |
 ממלכת צרפת |
|---|---|
| פטירה |
ממלכת צרפת |
| מקום פעילות | לימברו/למרינה, לוניל, וורמס וטרוייש |
| השתייכות | ראשוני הראשונים |
| תלמידיו | בנו רש"י |
| בני דורו | רבנו גרשום |
| בת זוג | לאה מרים[דרוש מקור] |
| אב | רבי שרמה בן אליקים[דרוש מקור] |
| צאצאים | רש"י |
| מספר צאצאים | 1 |
  | |
יצחק הצרפתי, בן המאה ה-11, היה אביו של רש"י, שנקרא "יצחקי" (רבי שלמה יצחקי) על שם אביו[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לשלמה (או שרמה) בן אליקים הצרפתי[דרוש מקור] והתגורר בעיר וורמס ולמרינה[2] שבאשכנז, ולאחר מכן עבר להתגורר בעיר טרוייש[3] (טרואה) בצרפת.
זהותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו מעיד באחד מפירושיו למסכת עבודה זרה[4] שאביו היה מורו, ומזכירו בכינוי "מנוחתו כבוד". החיד"א כותב בספרו "שם הגדולים": ”רש"י, והוא כינוי לרבינו שלמה יצחקי, והוא כינוי לרבינו יצחק. ובמסכת עבודה זרה מזכיר רש"י מפירושי אביו, ודלא כמי שכתב דרבי יצחק אביו לא הוה בר אוריין”. אולם ישנו ספק[דרוש מקור] אם פירוש זה נכתב על ידי רש"י עצמו ויש הסוברים[דרוש מקור] שהרשב"ם כתב אותו והתייחס לאביו ר' מאיר בן שמואל.
בכתבי בני תקופתו[דרוש מקור] מכונה רש"י בשם רשז"ל (רבינו שלמה זכרונו לברכה), ללא י'; ברוב המקרים, בכתבי היד מימי הביניים, מכונה רש"י בשם רבינו שלמה או רבנו שלמה הצרפתי.[5] בכתבי בעלי התוספות (שהיו בחלקם נכדים של רש"י) בנו מכונה "רש"י". וכשהם מביאים מפירושו הם מקדימים לכתוב "פרש"י" (ראשי תיבות של 'פירש רבי שלמה בן יצחק'). הכינוי רש"י הוא מאוחר יותר[דרוש מקור], ומשמעותו שנויה במחלוקת: הפירוש הנפוץ הוא שמשמעותו רבי שלמה יצחקי, על שם אביו. החיד"א,[6] שציטט כתבים מאוחרים בהם חתום רש"י כ"שלמה בן יצחק", הוסיף הסבר לתוספת שם האב שבכינוי "רש"י": ”מצאתי כתוב בקונטרס ישן נושן, שקראוהו רש"י, והוסיפו יו"ד לרמוז שם אביו רבינו יצחק, כדי שלא לומר ר"ש [=עני]”. שינויים דומים נעשו בשמותיהם של רבי שמשון משאנץ ורבי שמשון מקוצי, שנקראו "הש"ר" ולא ר"ש.
הטענה לפיה אבי רש"י נקרא יצחק נתמכת בכתבי יד של תשובות רש"י בהם מצויה חתימתו "שלמה ב"ר יצחק", אולם חקירת מקורותיהם בימינו העלתה[דרוש מקור] שאלו השלמות של מעתיקים מאוחרים ולא הכיתוב המקורי. בנוסף, בתחילת פירושו לתורה כתב רש"י אמרה בשם "רבינו יצחק", וכתב על כך רבי חיים פלטיאל בספרו "פירושי תורה": ”וזאת המימרא דר' יצחק, כל בעלי מדרשים בקשוה ולא מצאו מקומה; אך קבלה היא, שרבנו שלמה אמרה בשם ר' יצחק אביו.” אלא ששלמה בובר מצא את כתב היד של מדרש תנחומא, ובו ציטוט מפי רבי יצחק, שהיה אם כן תנא או אמורא; הציטוט, בתוספת השלמה ממדרש רבה למקום, זהה באופן מדויק לדברים שכתב רש"י בשם רבינו יצחק,[7] ואם כן אין המדובר באביו של רש"י אלא במימרה קדומה שרש"י העתיקה. למרות זאת, ייתכן שרש"י פתח את פירושו לתורה באזכור השם יצחק, על מנת להזכיר את שם אביו.[8]
אם אכן האות י' שבכינוי "רש"י" אינה מתייחסת לאביו רבי יצחק, היו שהציעו שהיא מהווה קיצור למילה ירחי, כשם משפחתו של רש"י, המרמז (לדעה זו) על מוצאה הקדום של המשפחה - מהעיר לוניל שבצרפת, המכונה "עיר הירח" (lune הוא ירח בצרפתית).[9] אברהם גרוסמן[10] משער שאפשר שהמשמעות המקורית של הכינוי הייתה רבינו שיחיה, כפי שכינוהו תלמידיו בסתם. אחרים[דרוש מקור] הציעו שראשי התיבות הן רבינו שלמה יחי, והיו גם שפירשו את הכינוי בדרך של ראשי תיבות בדיעבד כרבם של ישראל.
אחרית ימיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרית ימיו לא ידועה, אף בסוף פירוש רש"י לתורה, כתב אחד מתלמידיו של רש"י[11]: "נלקח ארון האלוהים קודש קודשים המורה הגדול רבנו שלמה זצ"ל בן הקדוש רבי יצחק הצרפתי זצ"ל...". כיוון שהוזכר בתור "קדוש", ייתכן שנהרג על קידוש השם במסעי הצלב[דרוש מקור], וכנראה נקבר בצרפת.
בפולקלור
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי האגדה, היו רבי יצחק ורעייתו חשוכי ילדים, ועניים. ר' יצחק מצא אבן טובה גדולה שיכלה לפרנסו כל חייו, הגויים המקומיים היו צריכים את האבן הזו בדיוק לצורך פולחן עבודה זרה, אולם ר' יצחק סירב, כאשר הכריחו אותו לתת את האבן, השליך את האבן מסיפון האונייה, והראה להם כאילו הוא מצטער על המעשה. בעקבות המעשה הנועז, נשמעה בת קול בבית מדרשו של ר' יצחק ואמרה: "הנה לך בן מאיר אל כל ישראל", הוא רש"י.
במהלך הריונה של אשתו כשהלכה ברחוב בוורמייזא, נוצרי שדהר על מרכבה כמעט פגע בה אך האישה פנתה אל הקיר שבשולי הרחוב ונלחצה אליו, ונעשה נס, ובקיר נוצר שקע שבו הסתתרה. ישנה מסורת עתיקה המראה כיום את מיקום השקע בקיר, בוורמייזא. יש אומרים שלאחר מכן חשש רבי יצחק פן יאשימו את אשתו במעשה כשפים, ועבר להתגורר בטרואה.[דרוש מקור]
כמו כן ישנה אגדה אחרת המספרת כי בהיות רש"י בן 33 שנה יצא ל'גלות' בת שבע שנים, כדי לכפר הצער שעבר אביו בעקבות זריקת האבן היקרה. ובאותן שנים שנדד רש"י סיים את פירושו על התורה ורוב הש"ס[12].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 יצא לאור סרט קולנוע חרדי בשם: "אוצר של יראת שמיים" (מתוך טרילוגיית הסרטים "חלומות חסידיים" מבית "ניצוצות של קדושה") בבימויו של יגאל הושיאר, אשר עסק בסיפורו של רבי יצחק והאבן הטובה.
משפחת רש"י
[עריכת קוד מקור | עריכה]| יצחק הצרפתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמואל | רש"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי מאיר | יוכבד | רחל | שמחה | מרים | ריב"ן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשב"ם | ר"ת | מרים | שמשון מפלייזא | רבי יצחק בן רבי מאיר (ריב"ם) | שלמה | מרים | רבינו שמואל מוויטרי | רבינו יום טוב מפלייזא | אליעזר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק | יוסף | שלמה | אברהם משאנץ | רבי יהודה בן יום טוב | יוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ר"י הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ריצב"א (ריב"א הבחור) | רבינו שמשון משאנץ | יצחק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבנו אלחנן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יעקב | יהודה שירליאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי שמואל מעכו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מקרא
[עריכת קוד מקור]- גיס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האגדה על רבי יצחק הצרפתי, באתר רש"י
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלשלת הקבלה דך מ"ח ב'. סדר הדורות ערך רש"י, ד' אלפים תתס"ה. שם הגדולים מערכת גדולים, אות ש' סעיף ל"ה, ערך רש"י - רבינו שלמה יצחקי
- ^ שלשלת הקבלה מ"ח א'
- ^ ספר סדר הדורות
- ^ פרק חמישי, דף ע"ה
- ^ ראו בספר הרי"ף: בין ספרד לאשכנז, עמנואל בן שלום אלאלוף, תשע"ו.
- ^ שם הגדולים, מהדורה ראשונה אות ש', שֵם ד', רשי (עמוד ע') באתר כתבים עבריים (היברובוקס). דבריו הובאו גם אצל אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 122, הערה 2.
- ^ מדרש תנחומא לפרשת בראשית, סימן יא: ”אמר ר' יצחק: לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מ'החדש הזה לכם', ולמה כתב מבראשית - להודיע כח גבורתו, שנאמר: 'כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים'.”.
בראשית רבה, פרשה א', פסקה ב': ”רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח: 'כח מעשיו הגיד לעמו' - מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני? מפני עובדי כוכבים ומזלות, שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם: 'הלא אומה של בזוזים אתם!'. וישראל משיבין אותן ואומרין להם: 'ואתם? הלא בזוזה היא בידכם! הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם! העולם ומלואו של הקב"ה, כשרצה - נתנה לכם, וכשרצה - נטלה מכם ונתנה לנו! הדא הוא דכתיב: 'לתת להם נחלת גוים'.”. - ^ אפשרות זו כותב הרב צבי אלימלך שפירא בספרו "אגרא דכלה" על רש"י פרשת בראשית.
- ^ שם הגדולים להחיד"א, מערכת גדולים, אות ש' סעיף ל"ה, ערך רש"י - רבינו שלמה יצחקי.
- ^ בספרו חכמי צרפת הראשונים, עמ' 122, הערה 2.
- ^ כתב היד מצוי בספריית פארמה באיטליה (נועם אשכולי, קדמא, פרק 12: רש"י)
- ^ הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות (ערך ד' אלפים תתס"ה) מביא אגדה זו בנוסח הנ"ל אשר מצא בקונטרס ישן מאוד.
| תקופת חייו של הרב יצחק הצרפתי על ציר הזמן |
|---|
 |