לדלג לתוכן

יחיאל היילפרין (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין
שער ספרו סדר הדורות
שער ספרו סדר הדורות
לידה 1660
סביבות ה'ת"כ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1746 (בגיל 86 בערך)
סביבות ה'תק"ז
מינסק, הדוכסות הגדולה של ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מינסק
מקום פעילות מינסק
תקופת הפעילות ?–1746 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק רב עיר ראש ישיבה
חיבוריו סדר הדורות, ספר הליקוטים, הכללים, ערכי הכינויים.
בת זוג רחל בת רבי יוסף משה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִיןכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל. נודע בספרו "סדר הדורות".

תולדות חייו ומשפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיאל היילפרין היה בנו של רבי שלמה היילפרין,[1] שהיה רבן הראשי של הערים סוקולוב ולברטוב. מצד אמו או אביו[2] היה מצאצאי המהרש"ל, וב"סדר הדורות" טוען המחבר כי בידו ספר יוחסין המונה את אבותיו דרך רש"י, עבור ביוחנן הסנדלר ורבן גמליאל ועד דוד המלך.

היה רב בהְלוּסְק שבמחוז בּוֹבּרוּיְסְק ואף כתב את תקנות החברה קדישא המקומית, שנשמרו בכתב ידו.

מאז 1711 ועד יום מותו היה רבה של מינסק וראש הישיבה שם. התפרסם בזכות ספרו "סדר הדורות", ספר היסטורי המבוסס על מקורות מסורתיים בלבד, אם כי היה ידוע גם כתלמיד חכם וכמקובל.

נקלע לחיכוכים עם רבי אריה ליב גינצבורג (ה'שאגת אריה'), מייסד הישיבה במינסק; המחלוקת פשתה בין התלמידים והשלום הושב על כנו רק עם עזיבתו של האחרון.

בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו משה, אב"ד דאלהינוב.[3] (שהיה נשוי גם לשרה, בתו של הרב אריה לייב שפירא).

בן אחר היה הרב יצחק אייזיק רבה של קאיידנוב הסמוכה למינסק. בנו של הרב יצחק אייזיק, היה הרב יהודה לייב, שהוציא לאור את ספרו של סבו, סדר הדורות. נינו היה הרב אברהם רוכלציק, מחבר חידושי בית אברהם, על המהרש"א.[4]

חתניו היו, רבי יצחק רפפורט אב"ד לבוב ורוז'נאי, רבי משה אב"ד דובראוונא, רבי הלל ניימארק אב"ד סטרבין,[5] ועוד.

דרכו בלימוד והשקפותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שיטתו הלימודית הייתה פשטנית, מנוגדת לפלפול. על רקע זה נתגלעו סכסוכים בינו לבין השאגת אריה שכיהן כראש ישיבה במקביל אליו, ושעזב את מינסק לאחר המחלוקת.
  • האמין כי חשיבות רבה בקביעת ההלכה נודעת לידיעת תולדות התנאים והאמוראים, שכן לצורך זה יש לדעת מי היה הרב ומי התלמיד.
  • נמנע באופן עקרוני מלתת הסכמות על ספרים וחרג ממנהגו זה שלוש פעמים בלבד, לטובת הספרים עיר חומה, בית שער, ומגן האלף.

אגדת המצבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנמ"ל סיפר שמצבתו שקעה באדמה והייתה מוזנחת כל כך, עד כי לא ניתן לקרוא את הכיתוב בבירור, עד שחודשה על ידי נדיב.[6]

האגדה מספרת שמצבתו שרדה למרות הריסת בית הקברות היהודי של מינסק בידי הממשלה הקומוניסטית, וכל הנוגעים בדבר ההריסה מתו מיתה חטופה, עד כי הוחלט לחדש את המצבה ולכתוב על גביה "ההיסטוריון המפורסם הלפרין",[7] לאחר מכן הנאצים השמידו את בית הקברות עד היסוד.


תקופת חייו של הרב יחיאל היילפרין על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

מספריו שלא נדפסו, אבן הטועים, ספר דרוש, הגהות שולחן ערוך, הערות במסורת המקרא, חיבור על שולחן ערוך, ספר טעמים, ספר כללים בקבלה, ספר לקוטים גדול, ספר המספרים, מפתח לחושן משפט, פירוש על פרקי אבות, ושו"ת.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הקדמה לספר סדר הדורות מהדורת אור החיים.
  • הקדמה ל"ספר הליקוטים" מהדורת חברת אהבת שלום, 23-45, ירושלים תשס"ו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתביו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בספריו מביאו כמה פעמים בסדר הדורות ערך אבא בר אבא, בספר הכללים ערך משה צז, חטאים קה, שבת מו ועוד
  2. ^ יש אומרים מאמו ויש אומרים מאביו ויש אומרים משניהם
  3. ^ קהילת מינסק, ישנם גרסאות מיסטיות בהם מסופר שהתגלה לאחר מותו וביקש שבנו יהיה הרב ולא בעל השאגת אריה
  4. ^ בית אברהם -- אברהם בן אליהו, רוכלציק, באתר hebrewbooks
  5. ^ סבו של אפרים ניימארק
  6. ^ רבי יחיאל (בן שלמה) הלפרין, בעל "סדר הדורות", "גדולי ישראל", שיחות לנוער 10, 12 (אלול תשכ"ו), 6, באתר היברובוקס.
  7. ^ דניאל פרסקי, מינסק שהייתה, כתב העת "דואר" שנה כ גיליון לה, כך גם סיפר הרב יצחק זילבר בספרו "להישאר יהודי" Могила Седер а-дорот (ברוסית)