יצחק אריגור
יצחק אריגור (י"א תשרי תרס"ג אוקטובר 1902 – י"ח בשבט תשל"ט 15 בפברואר 1979) היה סופר ציוני דתי. כותב ספר הלימוד "הליכות עולם" ללימודי דינים בבית הספר היסודי הממלכתי דתי.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריגור נולד בעיירה וולוצלאבק בפולין לנתן וחיה שרה גונשרובסקי. למד בישיבה אצל הרב אליהו פוזננסקי ואחר כך בבית המדרש לרבנים בברלין.
בשנת 1921 עלה לארץ ישראל[1], בה למד בסמינר למורים מזרחי. היה ממיסדי הפועל המזרחי והיה ציר בוועידה הראשונה של התנועה. הוא עסק בכתיבת מאמרים לעיתונים שונים, בהם הצופה, גווילין, נתיבה ודואר היום. היה מעורכיו הראשונים של כתב העת "היסוד – שבועון לענייני החיים, הספרות, החנוך והנוער" אשר התחיל לצאת בתרצ"ב. עסק הרבה בכתיבת ביוגרפיות של רבנים. בסוכות תרצ"ב (1931) ביקר בקבוצת בני עקיבא בפתח תקווה ובעקבות הביקור התגייס לעזרת התנועה, בהרצאות, כתיבת שירים, ססמאות, חומר הדרכה ומחזות וכתיבה בעיתונות[2].
השלים לימודי תיכון בהתכתבות דרך בי"ס וולסי הול באוקספורד ואחר כך למד בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה והוסמך כעורך דין בשנת 1954[3].
"ספר הבר מצווה" שלו היה ספר פופולרי שזכה למספר מהדורות.
עבד בתור מורה ואחר כך, במשך 13 שנה, ניהל את בית ספר בר-אילן בתל אביב. בשנת 1960 ביקר את הסתדרות המורים על שאינה נאבקת יותר על העלאת משכורות המורים, עובדה שלטענתו מביאה למצב ש"המורה נהרס כולו בעודו באיבו ולמעשה אין הוא יכול ללמד ואינו יכול לחנך"[4].
בשנים 1957–1959 יצאו לאור ספריו ללימודי דינים אשר שימשו כספרי לימוד עיקריים לדינים לבתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים במשך מספר עשורים. ספרים אלו סודרו על פי תוכנית הלימודים לדינים, נכתבו בעברית עדכנית והספרים לכיתות ג'–ו' מנוקדים[5].
אריגור נפטר בפברואר 1979 בגיל 76 ונקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר אחריו, אשה, דבורה ושלוש בנות: פנינה נמיר, ממקימי קבוצת סעד בנגב ומנהלת מחלקת הקליטה בתנועת אמונה; ברכה שפירא, אשתו של יוסף (יוסקה) שפירא ושלומית לנדוי ששכלה את בנה חובב לנדוי במלחמת לבנון הראשונה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יהודה חי אלקלעי, אמנות, 1929
- בעל תשובה, חיפה: הוצאת חברים. 1934 – על הרב חיים דוד ברנהרד
- קוצק – דמות אחד החזיונות המופלאים בחסידות, תרצ"ו
- אדם בישראל, תל אביב, תש"ז
- אילן ונופו, ירושלים, תשי"ב – ביוגרפיה של הרב מאיר בר-אילן
- גדולי ישראל בשחרותם, הוצאת מורשת, 1974
- האדם לבדו, הוצאת חושן, 1970 – אסופת כתבים
- ספר לבני מצווה, הוצאת חושן, באתר היברובוקס
- יצחק גור-אריה: מחנך, חוקר הפולקלור ואיש התרבות: שנתים למותו. בהוצאת המשפחה ומועצת המורים למען הקרן הקימת לישראל, תשי"ט.
- יצחק גור אריה, הרי"ל קובלסקי ז"ל – מלחמת חייו, הוצאת "כנסת", ירושלים, תרפ"ו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'ארי־גור (גור־ארי, גונשרובסקי), יצחק', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 61. (הספר בקטלוג ULI)
- תורה ועבודה בחזון ובמעש, תשמ"ה, עמודים 31–32
- אברהם בלתת, אורחות אמונים, מורשת, 1983, עמודים 221–225
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אריגור, הדין והמנהג בישראל, בית הכנסת, אדר תש"ח, עמוד 234–238
- בית הכנסת בחיי העם, בית הכנסת, כסלו תש"ח, עמוד 137
יצחק אריה בן נתן אריגור (1902-1979), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נפתלי בן מנחם, ספרי מוסד הרב קוק, עמוד 33
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, הוצאת אליצור, תשמ"ג, עמודים 103, 119, 120
- ^ הוסמכו 92 עורכי דין חדשים, דבר, 3 באוגוסט 1954
- ^ שלום לוין, מענה לקטרוג על המורים, דבר, 28 ביוני 1960
- ^ תוכנית הלימודים בדינים, אתר דעת
