לדלג לתוכן

יצחק איציק אוירבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יצחק איציק אוירבך (? – ז' באדר תר"ז, 1847) היה רבה של לונטשיץ בפולין.

בנו של הרב חיים אוירבך, בעל "דברי משפט", שכיהן כרבה של לונטשיץ. נישא להענא, בת זאב וולף מזאלשין. בשנת תקע"ה נולד בנו הבכור הרב מאיר אוירבך. כעבור זמן קצר נפטרה אשתו והוא נישא בשנית. כיהן כרב בעיירה דוברי שבמחוז קאליש ולאחר מכן כרב ואב"ד בפלוצק.

בט' באלול תקצ"ט חלה אביו והוא הובהל מפלוצק ללונטשיץ כדי לשהות במחיצת אביו הנוטה למות. כעבור שלושה ימים, בי"ב באלול תקצ"ט, נפטר. הרב יצחק איציק היה ראשון הסופדים ואחריו בנו הרב מאיר אוירבך.

לפני מותו ציווה הרב חיים אוירבך שעל כס הרבנות בלונטשיץ יישב בנו. אף על פי שרבי יצחק איציק כיהן כרב בפלוצק, שנחשבה משרה רבנית מכובדת, הוא עזב את רבנותו בפלוצק כדי למלא את מקום אביו כרבה של לונטשיץ. הוא הקים בה ישיבה שמנתה מאות תלמידים. בין התלמידים רבי חנוך הניך הכהן לוין.

חיבר ספר בירורי הלכה על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך והנציח בו את שם אביו - "דברי חיים".

השאיר אחריו ארבעה בנים ובת. בנו הבכור הוא הרב מאיר אוירבך. על פי מצוות הרב חיים אוירבך שצאצאיו ימשיכו את שושלת הרבנות בלונטשיץ, לאחר מותו של רבי יצחק איציק פנו ראשי הקהילה לבנו רבי מאיר בהצעה לרשת את משרת אביו, אך סמוך לאותו זמן התמנה כרבה של קולו (Koło). רבי מאיר אוירבך, שהתייתם בינקותו ולא הכיר את אמו, הנציח בשם ספרו, "אמרי בינה", את זכר הוריו: "בינה" ראשי תיבות בן יצחק הענא[1].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השם הראשון "אמרי" הוא אותיות שמו "מאיר".