יצחק אדרבי
| לידה |
1510 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1584 (בגיל 74 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1584 |
| רבותיו |
יוסף טאיטאצאק |
  | |
רבי יצחק אדרבי (~ה'ר"ף, 1520 - ז' באייר ה'של"ז, 24 באפריל 1577[1]) היה פוסק הלכה וראש ישיבה מחכמי יהדות סלוניקי, מרבני הפזורה הספרדית במאה ה-16 בשטחי האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסלוניקי לרב שמואל אדרבי, בצעירותו למד יחד עם רבי שמואל די מדינה אצל רבי יוסף טאיטאצאק והיה לתלמידו המובהק. כבר בצעירותו התמנה כרב בקהילת לישבון ובשנת ה'ש"ט (1549) התמנה כרבה של קהילת "שלום" בעיר שבה כיהן עד לפטירתו.
רבי יצחק אדרבי נחשב לאחד מגדולי הפוסקים במאה ה-16 ושאלות הלכתיות נשלחו אליו מרחבי הבלקן. הוא היה ידידו ועמיתו של רבי שמואל די מדינה, חברו משכבר ואחד מחשובי הפוסקים בזמנו, ובתי הדין של שניהם היו מן החשובים ביותר בסלוניקי, הם העריכו זה את זה אף שלעיתים התגלעה ביניהם מחלוקת והוחלפו האשמות הדדיות.[דרוש מקור] חלק מתשובותיו כונסו בספר השו"ת דברי ריבות שנדפס בסלוניקי חמש שנים לאחר פטירתו (ה'שמ"ב) וזכה למהדורות נוספות.
דרשותיו כתובות בסגנון מליצי ואף הן באו בדפוס בשם "דברי שלום" [2] וזכו למהדורות חוזרות. לפי יעקב קלצקין היה רבי יצחק אדרבי גם מקובל ובקיא בספרות הקבלה, אך חוקר תולדות יהודי סלוניקי, יצחק שמואל עמנואל, חולק על כך[3].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק שמואל עמנואל, גדולי שלוניקי לדורותם, ח"א, תל אביב תרצ"ו, פריט 243, עמ' קנו-קנז.
- מיכאל מולכו, בית העלמין של יהודי שאלוניקי, ירושלים תשל"ה, פריט 510, עמ' 163–164
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נ. ט. לונדון ושניאור זלמן שכטר, "אדרבי, יצחק בן שמואל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) הקישור אינו פעיל.
- ספריו
- דברי שלום, מהדורת שלוניקי ה'ש"ם, באתר היברובוקס
- שו"ת דברי ריבות, מהדורת שלוניקי שמ"ב, באתר היברובוקס
- שו"ת דברי ריבות, מהדורת ונציה שמ"ז, באתר היברובוקס
- דברי שלום, ורשה תרנ"ג, באתר היברובוקס
- לאה בורנשטיין מקובצקי מפתח לדברי ריבות, אוניברסיטת בר-אילן תשל"ד, באתר היברובוקס
יצחק בן שמואל אדרבי (1510?-1584?), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התאריך המדויק לפי העתק המצבה השלם יותר, המובא אצל עמנואל, גדולי שלוניקי לדורותם, ח"א, תל אביב תרצ"ו. עמ' קנו. אך ראו שם בהערה שבעמ' קנז, שאין הדבר ברור כל צרכו. יש מאחרים את תאריך הפטירה לשנת ה'שמ"ד, 1584.
- ^ לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן
- ^ עמנואל, גדולי שלוניקי לדורותם, ח"א, תל אביב תרצ"ו. מכתב קלצקין בראש הספר.
| בקרת זהויות |
|
|---|