יצחק אגבדיש
 | |
| לידה |
29 באפריל 1903 סופיה, נסיכות בולגריה  |
|---|---|
| פטירה |
13 ביוני 1992 (בגיל 89) בת ים, ישראל |
| תאריך עלייה | 1949 |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| תקופת הפעילות | 1924–1971 (כ־47 שנים) |
| שפה מועדפת |
בולגרית, עברית, לאדינו |
| כלי נגינה |
פסנתר, מנדולינה, חליל צד, כינור, מפוחית פה |
  | |
יצחק אגבדיש (בבולגרית Ицхак Агвадиш; 29 באפריל 1903, סופיה, נסיכות בולגריה–13 ביוני 1992 בת ים, ישראל) היה מנצח, מלחין, רב-נגן ומעבד מוזיקלי יהודי–בולגרי. אגבדיש כיהן כמנצחה הראשון של מקהלת צדיקוב בישראל בין השנים 1949–1954.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבולגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק אגבדיש נולד בסופיה למזל וליעקב. הוא היה אוטודידקט ולמד נגינה בפסנתר, כינור, חליל צד, מנדולינה ומפוחית. באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 הצטרף ל"אגודה בולגרית–יהודית לזמרה–מקהלה ליד בית הכנסת המרכזי" וכיהן כעוזרו של משה צדיקוב. הוא למד ניצוח אצל צדיקוב ונמנה עם צוות המנצחים של המקהלה ביחד עם צדיקוב וסגנו ד"ר מנחם בן-שושן (בבולגרית: Менахем Бенсусанъ). בסופיה נישא לוויקטוריה אשר הייתה סולנית המקהלה ולזוג נולדו תאומות. ב-1938, לאחר עזיבתו של צדיקוב לארצות הברית ומינויו של מנחם בן-שושן למנצח הראשי מונה לסגנו. ב-1941, עם החלת החוק להגנת האומה פסקה פעילותה של המקהלה.[1]
ב-1942 הלכה רעייתו ויקטוריה לעולמה לאחר שלקתה במחלת לב. בספטמבר 1944, לאחר הפיכת חזית המולדת חודשה פעילות המקהלה, תחת המנצח ישראל אלג'ם ואגבדיש כיהן כסגנו. המקהלה פעלה בין השנים 1944–1948 וערכה מספר קונצרטים ברחבי בולגריה והמדינות השכנות כגון רומניה. בשלהי 1948 פסקה פעילות המקהלה בבולגריה בשל עליית מרבית חבריה לישראל במסגרת העלייה ההמונית.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1949 עלו אגבדיש ומשפחתו לישראל. לאחר עלייתו ארגן אגבדיש 30 מחברי המקהלה שעלו לישראל, והם החלו בחזרות במחסן שהוקצה להם בבית הכנסת "שלום וצדקה" ברחוב מרכולת בתל אביב. לאחת מהחזרות הגיעו נסים נסימוב ושלמה קפלן ולאחר הביקור זכתה המקהלה לחסות מועצת פועלי תל אביב והיא נקראה "מקהלת הפועלים ע"ש משה צדיקוב".[2] ב-30 ביוני 1949 נערך ערב השירה הראשון של המקהלה בישראל. מראשית פעילותה בארץ ניצח עליה יצחק אגבדיש.[3][4]
ב-1951 ניצח אגבדיש על הקונצרט המלא הראשון של המקהלה באולם יפאור ביפו. ב-1954 סיים אגבדיש את תפקידו ובמקומו מונה יצחק גרציאני.[5] בהמשך, ועד ראשית שנות ה-70 ניצח אגבדיש על "מקהלת מולדת" אשר ליד בית הכנסת שלום וצדקה.[6]
יצחק אגבדיש הלך לעולמו ב-1992 והוא בן 89, והובא למנוחות בבית העלמין ירקון. אחת מבנותיו דליה אשכנזי, נרצחה בפיגוע בקו 5.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אגבדיש, באתר זמרשת
- יצחק אגבדיש באתר GRAVEZ
- מנשה רבינא, תוים-המקהלה "משה צדיקוב", דבר, 26 במאי 1950
- רנה טרלר, הפסטיבל לזמרה בישראל, חרות, 15 באוגוסט 1952
- הפגנה אדירה לכבוד התורה בעצרת לרגל סיום המחזור השני של "המשנה היומית", הצופה, 10 בנובמבר 1958
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוני שלום, יובל למקהלת מ.צדיקוב, בתוך: א.חן ציון, מוני שלום (עורכים), ליובלה של מקהלת הפועלים על שם משה צדיקוב, המחלקה לתרבות של ההסתדרות הכללית, הוצאת אחדות, 1959, עמודים 18–20.
- ^ 50 שנה למקהלת צדיקוב, למרחב, 3 בדצמבר 1959.
- ^ מושבי העובדים בדרום מסכמים שנת התיישבות, דבר, 11 באוקטובר 1949.
- ^ מקהלת משה צדיקוב, הארץ, 12 בנובמבר 1951.
- ^ מוני שלום, יובל למקהלת מ.צדיקוב, עמודים 25–27.
- ^ מקהלת מולדת, באתר biu.primo.