יער רודניקי
.jpg) | |
| נתונים ומידות | |
|---|---|
| שטח | 60,000 הקטאר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ליטא |
| מיקום |
שיילצ'נינקי, וריאנה  |
| קואורדינטות | 54°23′00″N 25°05′00″E / 54.38333333°N 25.08333333°E |
  | |
יער רודניקי (בליטאית: Rūdninkų giria; בפולנית: Puszcza Rudnicka) הוא היער החמישי בגודלו בליטא. הוא משתרע על חלקים ממחוזות המשנה שיילצ'נינקי ווריאנה במחוזות וילנה ואליטא בהתאמה, כ-25 ק"מ מדרום לווילנה. העיר בלטויי ווקה גובלת ביער מצפון לו.
גאוגרפיה, פאונה ופלורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוחבו של היער ממזרח למערב הוא 26 ק"מ. מצפון וממערב ליער זורם הנהר מרקיס (אנ') וכן יובליו, שלצ'יה (אנ') וויסינצ'יה (ליט'). כשני-שלישים מעצי היער הם אורנים והיתר הם בעיקר שדרים ואשוחיות. ביער יש יונקים רבים, בהם איילים קוראים, חזירי בר, איילי הכרמל, זאבים, שועלים, שונרים צפוניים, שועלי ראקון, ארנבות, סנאים אדומים, דלקים, גיריות, בונים, לוטרות ואונדטרות, וכן עופות רבים, בהם שכווים שחורים, שכווים ענקים, שכווי היערות וחרטומני יערות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-15 היה יער רודניקי חלק מיער גדול שהתמשך מדרום וילנה על פני רוב דרום-מזרח ליטא, בתחומי האיחוד הפולני-ליטאי. ביער היו מחצבי ברזל קטנים שנכרו לאורך מאות שנים. עד היום ניכרים מקומות החציבה באתרים שונים ביער. בתקופה זו הנהיג קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, ציד ביזונים, שוורים ודובים ביער זה. מינים אלה נכחדו מיער זה (הדוב באחרון נורה ב-1885), אך בעשרות השנים האחרונות נעשים ניסיונות להשיב את הביזון האירופי לאזור.
בעת חלוקת פולין השלישית, ב-1795, הועבר האזור ובו היער לשליטתה של האימפריה הרוסית. בשנת 1863 היה היער אחד מאתרי ההתקוממות של מרד ינואר נגד השלטון הרוסי, וכיום ניצבת בו אנדרטה לזכר המרד.
בתקופת השואה ברחו מאות צעירים יהודים מגטו וילנה ליער רודניקי ושם פעלו ביחידות פרטיזנים.[1]
