יער ראש העין
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
שנות ה־20 של המאה ה־20  |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 8,905 דונם |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ראש העין |
| קואורדינטות | 32°05′58″N 34°58′43″E / 32.0995587°N 34.978718°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   יער ראש העין  מפת __ ראש העין | |
  | |
יער ראש העין הוא יער קהילתי השוכן בחלקה הצפון-מזרחי של ראש העין, לאורכו של נחל רבה.
היער ננטע על ידי קרן קיימת לישראל בין 1976 ו-1980 והוא מיוער בעצי אקליפטוס, אורן, ברוש, חרוב, שקד, אלה אטלנטית, שיזף מצוי, כליל החורש ועצי בוסתן. שטחו 1,050 דונם, והוא נושק לשכונות החדשות של העיר.
ביער מספר אתרים ארכאולוגיים, בין היתר עזבת צרטה המזוהה עם היישוב המקראי אבן העזר ו חורבת דייר (ח'רבת א-דאוויר) שרידי יישוב קדום מהתקופה הביזנטית שבסמוך לה ניצב "מצפור אילן" הצופה לנחל רבה, לשומרון ואל כביש 5.
מצפון ליער נמצאת מערת קסם, אתר רב חשיבות מתקופת האבן ומערת שקיף א שיח.
יער ראש העין, שבילי הטיול בו והשדות המקיפים אותם, ידועים בפריחה השוטפת אותם בסוף החורף והאביב.
כלניות מצויות בצבעי אדום ולבן פורחות בכל שטחי היער והשדות שמסביב, ובכל היער פורחות גם רקפות.
בשדות פורחים גם פרחי כתמה עבת-שורשים צהובים ובאביב ניתן למצוא מגוון פרחים רב ביער, ובהם כלניות, צבעונים, נוריות, דבורניות.
נסיעת כלי רכב ממונעים ביער אסורה.
תולדות היער
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרן קימת לישראל החלה בנטיעת היער בשנת 1976 והנטיעות המשיכו עד 1980.
עד פעילות קק"ל, עיריית ראש העין ותושבי העיר בשנת 2001 הוזנח היער ושימש אתר להשלכה בלתי חוקית של פסולת[1].
בשנת 2005 ניטעו עצי חורש ויער בהם: חרוב מצוי, שקד מצוי, אלה אטלנטית, שיזף מצוי, כליל החורש, אורן הצנובר.
בשנת 2006 בסיוע ידידי קק"ל באוסטרליה בוצע שיקום נופי ואקולוגי לאורל הציר של נחל רבה, סולקו מיני צומח פולשניים, ניטעו עצי חורש ובוסתן המוסיפים בפריחתם גיוון וצבע ליער וחורשת זיתים לפעילות של מסיק זיתים קהילתי בעתיד.[2]
בט"ו בשבט 2006 נחתמה אמנת היער בין קק"ל, עיריית ראש העין ותושבי העיר לשמירה על ערכי הטבע והמורשת בו נוסחו עקרונות לשיתוף פעולה בין החתומים ולניהול היער בהתאם לעקרונות פיתוח בר קיימא ומחויבות הדדית לפיתוחו ושימורו.
בעקבות כך היער הוכרז כיער קהילתי והיה היער הקהילתי הראשון שהוכרז בארץ.
בשנת 2021 הוכנה תכנית מתאר ליער שעיקרה קביעת הפעילויות המותרות לקיומו, פיתוחו ושימורו של היער כיער קהילתי.[3]
בשנת 2023 החלה קק"ל ביישום תכנית המתאר, במסגרתה נסגר היער לתנועת כלי רכב ממונעים, נסללה דרך היער הראשית, הוקם חניון פיקניק בכניסה ליער ובוצע דילול של עצים ביער.
העבודות לוו בויכוח ציבורי סוער אשר הגיע לערכאות.[4] בסיומם נפסק כי בידי קק"ל האפשרות להמשיך לפעול בהתאם לתמ"א.
טופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היער שוכן בגובה שנע בין שישים לתשעים מטר מעל פני הים בגבעות הדום השומרון שלאורכו של נחל רבה ובגדה המערבית של יובלו נחל סוסי.
הגבעות הפונות לנחל הם בעלות שיפוע חריף היוצר ערוץ עמוק שבו זורם נחל רבה בשיטפונות החורף.
צומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]היער הוא יער נטע אדם וכולל בעיקר עצי אורן, ברוש ואקליפטוס.
ב-2005 ניטעו ביער, בשיתוף התושבים, מגוון של מיני עצי חורש ויער ובהם: חרוב מצוי, שקד מצוי, אלה אטלנטית, שיזף מצוי, כליל החורש, אורן הצנובר (גלעין).
בזכות תנאי המיקרו אקלים שנוצרו עקב עצי היער התאוששה הצמחייה הטבעית והיא כוללת אלה ארץ ישראלית, אלת המסטיק, לבנה רפואי, שיזף ושפע גיאופיטים שהראשונים לפרוח בו בסתיו הם החצב והחבצלת קטנת פרחים, לאחר הגשם הראשון פורחים סתווניות, כרכומים ונרקיסים, בחורף פורחות בעיקר רקפות וכלניות, באביב מצטרפות הנוריות, העיריות ובן החצב היקינטוני ואת מעגל הפריחה סוגר הקוציץ (שאינו גיאופיט)[5].
תעלומה בוטנית היא שכיחותו של האוג הקוצני ביער ובאזור גבעות ראש העין.
האוג נפוץ באזורים המדבריים בארץ ומציאותו באזור הים תיכוני היא תעלומה.
יחד עם זאת נראה שמציאותו מצביעה על כך שהסביבה בהדום השומרון ייחודית וככל הנראה בתהליך התייבשות.[6]
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעל החיים הגדול ביותר ביער הוא חזיר הבר.
היער הוא גם ביתם של הצבוע המפוספס, תן זהוב, צבי ארץ ישראלי, שועל, דורבן וקיפודים.
היונקים ביער הם פעילי לילה ועיריית ראש העין וקק"ל מקיימים סיורי לילה בעקבות בעלי החיים.
בשמי היער חגים חוויאים ועקב עיטי ומהציפורים הקטנות יותר מרובים השחרורים וכן נצפים בשמי היער בסתיו עופות נודדים רבים. האגם הנמצא בקצה המערבי של היער מהווה בית גידול בעיקר לעופות המנצלים תא שטח זה הן לקינון והן למנוחה ושיחור מזון.
חשיבות אקולוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יער ראש העין שוכן בצומת מסדרונות אקולוגים ברמה העולמית, הארצית והמקומית.
ראש העין ממוקמת מבחינה גיאוגרפית בנקודה משמעותית ביותר בעולם העופות.
ישראל ידועה בהיותה גשר בין הים התיכון והמדבר הערבי עבור מאות מיליוני ציפורים הנודדות מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה מדי שנה. על גשר צר זה ניתן לאפיין מספר צירי נדידה ראשיים בהן חולפות הציפורים בניהם הציר העובר מעל גבעות הדום השומרון ומזרח מישור החוף.
עבור העופות הנודדים כל מרחב טבעי בטוח ופורה במים, במזון ובצמחייה מגוונת משמש את הציפורים הנודדות כתחנת עצירה ל"תדלוק והתרעננות" במהלך מסען הארוך. על כן, ראש העין והשטחים הפתוחים, שמורות הטבע והמרחבים הטבעיים בתוכה ובסביבתה חשובים ביותר עבור שמירה על מיני עופות רבים ברמה העולמית[7].
ברמה הארצית, יער ראש העין שוכן בצומת המסדרון האקולוגי צפון- דרום העובר מהגליל, דרך הכרמל, מערב השומרון ומערב הרי יהודה בואכה הנגב והמסדרון האקולוגי המקשר את מערב השומרון עם מישור החוף דרך נחל הירקון ויובליו נחל רבה, קנה ושילה.[8]
ברמה המקומית, היער נמצא גם בצומת מסדרונות אקולוגים עירוניים, המסדרון האקולוגי של אורכו של נחל רבה והמסדרון האקולוגי הידוע בשם מסדרון הפרפרים.[9]
הגעה וטיול ביער
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן להגיע עם כלי רכב לחניונים בכניסה ליער אך נסיעת כלי רכב ממונעים ביער אסורה.
הכניסה הראשית ליער היא הכניסה המערבית מדרך קיבוץ גלויות בה נמצא חניון לכלי רכב וחניון פיקניק.
שני חניוני פיקניק נוספים נמצאים בתוך היער והם נגישים רק להולכי רגל, רוכבי אופניים וכן לנכים.
כניסה נוספת היא הכניסה מדרך השומרון (גבעת הסלעים) גם בכניסה זו קיים חניון מכוניות וחניון פיקניק ולאחריו הכניסה אפשרית רק להולכי רגל ורוכבים וממנה מוליך שביל לעיזבת צרטה ואגם הצלילים, אגם מלאכותי מוקף פארק בגבולו של היער.
קיימת גם כניסה מזרחית ליער מדרך בן גוריון אולם היא פתוחה לרוב רק בחגים שאז גודשים את היער מבלים.
וכניסות נוספות להם רק להולכי רגל או רוכבי אופניים ישירות משכונות נווה אפק, גבעת טל וגבעת הסלעים.
דרך היער הראשית עוברת לאורכו של היער מהכניסה מדרך קיבוץ גלויות ועד רחוב בן גוריון והיא נגישה גם לנכים בכיסאות גלגלים.
ביער מסומנים מסלולי טיול ורכיבה בניהם :
"שביל החצב", שביל נגיש מהכניסה הראשית ליער.
"שביל פרחי הבר", שביל מעגלי המסתעף מדרך היער הראשית עולה לחורבת דייר ומצפור אילן וחוזר לדרך הראשית.
"שביל אבן העזר" שנפרץ על ידי ילדי בית ספר, מתחיל מחניון הפיקניק שבסופה של דרך השומרון המגיע לפסגה שם נמצא האתר הארכאולוגי ושלטי הסבר וממנו ניתן לרדת לאגם הצלילים.
.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
מראה ביער ראש העין -
שביל פרחי הבר ביער ראש העין -
המצפה בח'רבת א-דאוויר -
כלניות בשדה שליד היער -
יער ראש העין - תצלום אוויר -
יער ראש העין - תצלום אוויר -
יער ראש העין
.JPG)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יער ראש העין באתר עיריית ראש העין
- היער באתר קק"ל
- נטע מזרחי, באמצע העיר ומתחת לאף: טיול ביער קהילתי ראש העין, באתר הארץ, 14 בפברואר 2019
- משה גלעד, יער ראש העין פורח, באתר הארץ, 10 במרץ 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יער קרוב לבית (nrg)
- ^ יער קהילתי ראש העין, באתר עיריית ראש העין, נדלה בתאריך 25/10/2024
- ^ תכנית מתאר יער ראש העין, באתר תכנון זמין, 23/11/2021 נדלה בתאריך 25/10/2024
- ^ מתן דויטש, הכלניות בסכנה ? דרישה להקפאת עבודות ביער ראש העין, באתר mynet, 28/012024
- ^ יער ראש העין, באתר טבע ונופים בישראל iNature.info, 10/03/2023
- ^ אבי שמידע וגבי פולק, סיכום השתלמות כלנית בשומרון 30.3.2017, באתר כלנית, 30.3.2017
- ^ EcologyWise - אקולוגיה ∙ סביבה ∙ מרחב, [העופות הנודדים ניתן למצוא על ציר הנדידה המזרחי מגוון של עופות דורסים וציפורי שיר. כל מרחב טבעי בטוח ופורה במים, במזון ובצמחייה מגוונת משמש את הציפורים הנודדות כתחנת עצירה ל"תדלוק והתרעננות" במהלך מסען הארוך. על כן, ראש העין והשטחים הפתוחים, שמורות הטבע והרחבים הטבעיים בתוכה ובסביבתה חשובים ביותר עבור שמירה על מיני עופות רבים ברמה העולמית. סקר טבע עירוני ראש העין, מבואות, סקר עופות], באתר עיריית ראש העין, 2 בפברואר 2023
- ^ שקדי ושדות, מסדרונות אקולוגיים בשטחים הפתוחים: כלי לשמירת טבע, חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים, עמ' עמ 10 ואילך
- ^ [https://storymaps.arcgis.com/stories/6f9da3da5cb64b86b0416aaaccc47e1e?locale=he סקר טבע עירוני ראש העין אתרים 8,9, 14], באתר עיריית ראש העין, 2 בפברואר 2023