יעקב שוורצמן
לידה |
1880 אוקראינה |
---|---|
פטירה |
1942 (בגיל 62 בערך) סטברופול, רוסיה |
תפקידים | רופא, קרדיולוגיה |
פרופסור יעקב שוורצמן (Yakov Schwartzman, Яков Самойлович Шварцман), (1880-1942), היה רופא יהודי אוקראיני - סובייטי, מומחה בקרדיולוגיה. נרצח על ידי הנאצים יחד עם 72 אנשי צוות של המכון ללימודי רפואה גבוהה בסטברופול יחד עם בני משפחתם ב-20 בספטמבר 1942.[1]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר באלטה (האימפריה הרוסית ) בשנת 1880 לזוג יהודי, שמואל וברטה שוורצמן,[2] למד רפואה בוורשה וסיים את לימודיו בשנת 1903.
בשנת 1910 נישא לחנה (אנה) ילידת שנת 1890 בניקולייב (Nikolaev), בת לליאון ויוליה גולברג, לזוג היו שני בנים, ליאון (1911-1982) ושמואל (1924-1982).[3]
פרופסור שוורצמן, עבד במספר מוסדות רפואיים באודסה והחל מ-1922 ועד 1941 שימש כפרופסור לתרפיה בבית הספר האוניברסיטאי באודסה. שוורצמן פרסם יותר מ־70 מאמרים בכתבי עת מקצועיים במערב ובבית המועצות. פיתח תרופה בשם "מיאול" (Miol ) שנמכרה בהצלחה ברחבי ברית המועצות. התווית התרופה היא כנגד מחלות הקשורות בשריר הלב.[1] ב-1932 הוזמן לשאת הרצאה בויסבדן (גרמניה) בכנס היובל של איגוד רופאים פנימיים של גרמניה.
ליעקב, היו שני אחים, מיכאל וגרגורי, שניהם היו רופאים במקצועם, האחרון שהיה מיקרוביולוג היה מעומד לפרס נובל[4][5] על גילוי Shwartzman Phenomenon.
שוורצמן ואשתו התגוררו באודסה יחד עם ילדיהם, שם היה במשך יותר מעשרים שנה ראש הקתדרה לתרפיה.
במלחמת עולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־22 ביוני 1941 עם תחילת מבצע ברברוסה[6] פלשו הכוחות הגרמנים לברית המועצות, רבבות מיהודי אוקראינה ובלארוס החלו במסע הבריחה מזרחה במטרה להתרחק מהגבולות המערביים. רבים מהם הגיעו עד לסיביר. עשרות אלפים מתוכם פנו לאזור הקווקז בתקווה שהגרמנים לא יגיעו לשם. פרופ' שוורצמן, שלא האמין לתעמולה ששודרה ברדיו הסובייטי שעדכן על פלישת הגרמנים, לא התפנה ביחד עם משפחתו כרוב האוכלוסייה היהודית מזרחה, לכיוון פנים ברית המועצות. הוא ומשפחתו יחד עם כשלושת אלפים מהפליטים הגיעו לעיירה סטברופול, שם שכן המכון ללימודי רפואה גבוהה. מתוך אותה קבוצת פליטים היו מספר מרצים אשר הגיעו מהמכון לרפואה של דנייפרופטרובסק. ביניהם היו מרצים מכובדים מתחומי רפואה מגוונים. המכון ללימודי רפואה גבוהה קביל מרצים אלו בזרועות פתוחות. בין המרצים החדשים נמנה גם פרופ' יעקב שוורצמן.[1]
ב־3 באוגוסט 1942 נכבשה סטברופול, בידי ארמיית הפאנצר הראשונה של הכוחות הגרמניים. בדומה לדפוס הפעולה של הנאצים בכל עיר שנכבשה על ידם בצפון הקווקז, גם בסטברופול החלו הגרמנים מיד בהשמדת היהודים, וזאת בעזרת חלק מהתושבים המקומיים.
לפני כיבוש העיר על ידי הנאצים פרופ' שוורצמן ציווה על ילדיו, שמואל וליאון, להצטרף לחיילים הנסוגים ולברוח בעוד הוא ואשתו נשארו בעיר. כך חיי הילדים ניצלו.
שוורצמן ואשתו אנה נרצחו על ידי הנאצים יחד עם 72 אנשי צוות של המכון ללימודי רפואה גבוהה בסטברופול יחד עם בני משפחתם ב-20 בספטמבר 1942 ונקברו בקבר משותף ליד היער.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 ד"ר יוליה שוורצמן וד"ר מרים עופר, גורל הצוות היהודי של המכון ללימודי הרפואה בעיר סטוורופול בתקופת השואה, הרפואה • כרך 159 • חוב' 4 • אפריל 2020, עמ' 273 - 277
- ^ יעקב שוורצמן - דף עד, באתר יד ושם
- ^ אנה חנה שוורצמן - דף עד, באתר יד ושם
- ^ Nomination%20archive, NobelPrize.org, 2020-04-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ תופעת שוורצמן
- ^ סביבת לימוד בנושא 'מבצע ברברוסה', באתר www.yadvashem.org