יעקב רוזנר
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
1903 גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
26 באוגוסט 1950 (בגיל 47 בערך) תל אביב, ישראל |
| לאום | יהודי, ישראלי |
| תחום יצירה | צילום |
| הושפע על ידי | אלפרד סטיגליץ |
  | |
יעקב רוזנר דר' (ז'אק) Jakob (Jack) Rosner[1], (26 במאי 1902 – 26 באוגוסט 1950) צלם ישראלי יליד מינכן, גרמניה. צלם ישראלי בולט שהביא את רוח הצילום הגרמני לארץ ישראל עסק גם בקולנוע ובעיצוב גרפי, באמצעותם נתן ביטוי להישגי הציונות ביצירה חדשה בארץ ולנופיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דר' יעקב (ז'אק) רוזנר Jakob (Jack) Rosner נולד במינכן שבמינכן שבגרמניה להוריו שרה ואוסקר. בעקבות תקרית על רקע אנטישמי שחווה בבית הספר הוא החל להיות מודע ליהדותו והוביל אותו להיות ציוני פעיל, בתחילה בתנועת הנוער "בלאו וייס" ('כחול לבן' Blau-Weiss) במינכן ואף הדריך בה[2]. ב-1921 רוזנר סיים את לימודיו בבית הספר הריאלי, ואחריו למד במכללה למסחר במינכן 1920-1922. רוזנר החל בלימודי כלכלה ומשפט באוניברסיטת פרנקפורט ב-1922. בשנת 1925 קבל תואר דוקטור במדעי הכלכלה והחברה על מחקרו בתחום פריון העבודה בתעשייה. במקביל עבד בתחום ההנעלה אצל אביו, וככתב לענייני כלכלה ביומון פרנקפורטר צייטונג[3]. ב-1926 נישא למרגוט קלאוזנר (Margot Klausner) בברלין, וכציוניים, את ירח הדבש שלהם שנמשך כחצי שנה, בילו בארץ ישראל, בתל אביב ובקבוץ בית אלפא, ובסופו שבו לברלין. רוזנר סייע לרעייתו מרגוט קלאוזנר במאמציה להעלות את שחקני תיאטרון הבימה ממוסקבה לתל אביב[4] אשר נחנך במרס 1928 כתיאטרון הלאומי בארץ-ישראל, ובתוך כך ב-1927 נולדה לבני הזוג בתם מרים. בין יהושע ברנדשטטר (Yehoshua Brandstaetter) מנהל הבימה ומרגוט התפתח רומן שבעקבותיו היא התגרשה מרוזנר ושניהם נישאו והשתקעו בתל אביב, בעוד רוזנר חזר לברלין. רוזנר נשא לאשה את מעצבת הכובעים אדית גרוסווקס (Edith Grosswachs) ב-1934 ושנתיים מאוחר יותר בשנת 1936 עלו לארץ ישראל והתיישבו בתל אביב שם נולדה ב-1940 בתם נעמי.
בשנים 1926-27 נסע רוזנר ללימודי פרסום ותעשייה בארצות הברית, שם פגש את הצלם אלפרד סטיגליץ – מפגש שהשפיע רבות על יצירתו.[5] אהבתו לצילום החלה ברלין כאשר במקביל לעבודתו ברשת הנעליים Leiser של אביה של מרגוט החל לעסוק בצילום, קולנוע, ועיצוב גרפי והיה לאוטודידקט בתחום. כאשר נואש מניסיונו להקים מפעל לנעליים בארץ ישראל עבד בשיתוף עם פרנץ קראוס (Franz Kraus) מחלוצי העיצוב בארץ, הפיק סרטים, עסק בטיפוגרפיה ובעיצוב גרפי ובעיקר התמסר לצילום. הצטרף ב-1939 לחבריו הצלמים היקים אנשי העלייה החמישית בתל אביב לאגודה שהקימו במטרה לסייע לעצמם בהתמצאות בעבודת הצלם בארץ, האגודה נקראה "התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל" (PPPA-Palestine Professional Photograpers Association ) והתנהלה בגרמנית .
רוזנר היה הצלם הראשי בקק"ל, צילם עבור קרן היסוד, ויצ"ו ומוסדות ציוניים אחרים, האוניברסיטה העברית, הפיק את שנתון הממשלה הראשון, וסקירה מאוירת של ירושלים שנועדה להצגה באו"ם, הפיק חוברות רבות לפרסום ושווק לחברות וליישובים והפיק סרטים [6].
יעקב רוזנר נפטר בי"ג באלול תש"י בתל אביב, ונטמן בבית העלמין קריית שאול.[3] הותיר אישה ושתי בנות .
לאחר מותו תרמה בתו, נעמי שוורץ, אוסף מתצלומיו והנגטיבים שלהם למוזיאון ישראל.[7]
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחר תערוכות[8]
1944 תערוכת צילומים מאת יעקב רוזנר, בית הנכות בצלאל, ירושלים, (תערוכת יחיד)
1991 יעקב רוזנר, 1903-1950, מוזיאון ישראל, ירושלים, (תערוכת יחיד)
1954 הצילום בישראל: צילום אמנותי בישראל, זאת היא ישראל, בית הנכות בצלאל, ירושלים
1991 Judische Lebenswelten, (עולם החיים היהודי), מוזיאון גרופיוס באו, ברלין
2000 מראה מקום: מאה שנות צילום בארץ ישראל, מוזיאון מאנה כץ, חיפה
2000 מסגרת זמן, מאה שנות צילום בארץ-ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים
2008 קרן קיימת ומצלמת: תמונות מהקופסה הכחולה 1903-2003, תחנת הכוח, תל אביב
2010 Unbelichtet: Münchener Fotografen in Exil, (לא נחשף: צלמי מינכן בגלות), המוזיאון היהודי במינכן
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב רוזנר היה אוטודידקט בצילום
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A Palestine Picture Book (1947), Schocken Books, New York
- האלבום האבוד, תצלומי התימנים של יעקב רוזנר, מוזיאון ישראל, ירושלים ותימא, האגודה לטיפוח חברה ותרבות, 2024 . The Lost Album Jakob Rosner's Yemenite Photographs, The Israel Museum, Jerusalem and the Association for Yemanite Society, Culture Reserch and Documentation, 2024 תלת לשוני: כולל טקסט מקורי בגרמנית ותרגומו לעברית ולאנגלית. סרט דוקו, מולי לנדסמן, סיפור המתחיל בתמונה, (Saga of a Photo), 2013
מבחר פרסומים:
- אלבום לבולי הקרן הקיימת לישראל, יעקב רוזנר, מועצת המורים למען הקרן הקימת לישראל, ג׳ויש נתנאל פונד, 32 עמודים
- אלבום Returned from Cyprus, (השיבה מקפריסין), 10.2.1940
- אלבום Jewish Women Go to War, (נשים יהודיות הולכות למלחמה), 1942 בקירוב
- אלבום WIZO, (ויצ"ו), 1949
- אלבום The Youth of the Emek, Founding New Settlements, (נוער העמק, הקמת יישובים חדשים), בלי תאריך
- אלבום Uncovering History, (חשיפת ההיסטוריה), בלי תאריך
- אלבום The University of the Jewish People, (האוניברסיטה של העם היהודי), בלי תאריך
- אלבום The Road to Jerusalem, (הדרך לירושלים), בלי תאריך
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תל אביב: יעקב רוזנר, דבר, 28 באוגוסט 1950
- יעקב רוזנר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- Benjamin Ivry, Munich Photographers in Palestine (אורכב 06.06.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר The Jewish Daily (באנגלית)
- קורות חייו (אורכב 06.06.2020 בארכיון Wayback Machine) (בגרמנית)
- מולי לנדסמן, סיפור המתחיל בתמונה, (Saga of a Photo), 2013 (סרט דוקו)
- ״יעקב רוזנר״, בתוך: ורד נבון, השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים, הוצאת ורד נבון, מהדורה שנייה, אוגוסט 2021, עמ׳ 115-112.
- יעקב רוזנר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לעיתים כתב את שמו בכיתוב Jacob מתוך: מסגרת זמן, מאה שנות צילום בארץ-ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2000, עמ' 50,58,60,64,71
- ^ מתוך טקסט קיר מתוך תערוכה שהתקיימה במוזיאון ישראל בשנת 1991, ארכיון מוזיאון ישראל ירושלים.
- ^ Meir Rossen, Faces of Zionism, 9 באוגוסט 1991, עיתון הג'רוזלם פוסט
- ^ אוצר הצילום של המוזיאון, באתר "זמן מבשרת".
- ^ ארכיון מרגוט קלאוזנר, באתר הארכיון הציוני המרכזי
- ^ יהודית קפלן, האלבום האבוד, תצלומי התימנים של יעקב רוזנר, ירושלים: מוזיאון ישראל, ירושלים, ותימא, האגודה לטיפוח חברה ותרבות, 2024, עמ' 8-25
- ^ טקסט קיר מתוך תערוכה שהתקיימה במוזיאון ישראל בשנת 1991, ארכיון מוזיאון ישראל, ירושלים.
- ^ האלבום האבוד, תצלומי התימנים של יעקב רוזנר, ירושלים: מוזיאון ישראל, ירושלים ותימא, האגודה לטיפוח חברה ותרבות, 2024, עמ' 23-24
