יעקב פרובנציאלי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
 | |
| לידה |
1450  |
|---|---|
| פטירה |
1514 (בגיל 64 בערך) |
| מדינה |
צרפת |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
יעקב בן עמנואל פרובינצאלי (בלועזית: Bonet de Lattes). היה אסטרולוג, רופא ואסטרונום בחצר האפיפיור. פעל בצרפת ואיטליה בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16. נודע בעיקר בשל המצאתו של כלי מדידה אסטרונומי (astronomical ring-dial), המאפשר את מדידת מיקומם של השמש והכוכבים על מנת לקבוע את השעה המדויקת אף בשעות הלילה בהיעדר השמש.
אין לבלבל בינו, לבין רבי יעקב בן דוד פרוונצלי, המופיע כנותן 'הסכמה' בפתחו של ספר הלכתי (ספר האגור) בדפוס שונצינו[1].
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפרובאנס למשפחה יהודית שמוצאה ביישוב לאטס (אנ') הסמוכה למונפלייה. לאחר סיפוח פרובאנס למלכות צרפת וגירוש יהודי פרובאנס (בשנים 1498–1501), התיישב בקרפנטרץ (אנ') בדרום-מזרחה של צרפת. משם עקר לרומא, שם הפך לרופא ואסטרונום-החצר של האפיפיורים אלכסנדר השישי ולאו העשירי[2]. במקביל שימש יעקב פרובינציאלי רבה של קהילה יהודית במה שיהפוך כמה עשורים לאחר מכן (בשנת 1555) לגטו היהודי של רומא, קשריו הפוליטיים סייעו רבות לרווחתה של הקהילה.
גם ההומניסט וההבראיסט הנוצרי הידוע יהנס רויכלין נעזר בקשריו הפוליטיים של יעקב פרובינציאלי וכתב לו (בעברית) מכתב המבקש ממנו לנצל את קשריו בחצר האפיפיור על מנת למנוע מהדומיניקנים של קלן (בימה"ב נקראה: קולון) המבקשים למנוע את הדפסת חיבורו (רויכלין עצמו למד עברית מפיו של רופא הקיסר, יעקב בן יחיאל לואנס).
ביתו של רבי יעקב פרובינציאלי שימש כבית הכנסת בקומתו העליונה. אשתו רגינה הייתה בתו של הרופא היהודי במרסיי, קומפרט משה (Comprat Mossé) מהיישוב AIX. נולדו להם שני בנים: יוסף ועמנואל. אחד מבניו של פרובינציאלי מתואר כעוסק בבית הכנסת הביתי של אביו בלימוד הפילוסופיה. שני הבנים המשיכו אף הם לעבוד בשירותו של האפיפיור ברומא.
בשנת 2017 פרסמה (בצרפתית) דניאל ינקו-אגו מן הארכיונים תכתובות בין בני הזוג רבי יעקב, (לאחר שכבר הגיע לרומא עם קבלת משרתו החדשה כאסטרונום בחצר האפיפיור), אל אשתו רגינה, (המצוייה עדיין בצרפת)[3].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי שבתו בקרפנטרץ כתב רבי יעקב חיבור לטיני המתאר את כלי המדידה האסטרונומי שהמציא: Boneti de Latis, Medici Provenzalis, Annuli per eum Composti Super Astrologiæ Utilitate. החיבור הזה צורף כנספח לספר הבא משנת 1493 שהופיע ברומא: Calculatio Composta in Rima de Juliano de Dati, והוקדש לכבודו של האפיפיור אלכסנדר השישי. בסוף החיבור מתנצל רבי יעקב פרובינציאלי על הלטינית הגרועה שלו, ומסביר כי הוא יהודי.
חיבור זה שב ונדפס (ביחד עם פירושו של מלומד אחר לספר גאומטריה מאת אוקלידס) בפריז בשנת 1500. לאחר מכן זכה החיבור למהדורות דפוס נוספות ותכופות: בשנים 1507, 1521, 1534 ולאחריהן שוב, הפעם בעיר מרבורג בשנים 1537 ו-1557.
חיבור אחר של רבי יעקב הוא בעל עניין דתי ויהודי, הגם שיצא לאור ברומא (1498), פורסם בלטינית (גרועה) והוקדש לקרדינל ואלנטיניאני ולקרדינל דה בורג'ה (העתיד להפוך לאפיפיור אלכסנדר השישי): היצירה נקראת Prognosticum ועיקרה תחזית אסטרולוגית ולפיה בשנת 1505 יבוא המשיח. דיון וסקירה עברית של היצירה הזו מופיעים ב"מגן אברהם" (ויכוח הדת), ספרו של אברהם פריצול.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרבים לצטט את דבריו של רבי יעקב בן דוד פרוונצלי בשבח לימוד המדעים: "כל חכמה מהשבע חכמות המדעיות היא משובחת בעיני חכמינו ואהבו אותה אהבה גמורה. ומעולם לא תמצא בשום הגדה בעולם, לא בבבלי ולא בירושלמי ולא בשום מדרש, שגינו הם ז"ל שום חכמה".
- ^ והיה זה מסלול חיים דומה למדי לזה של מקבילו ובן זמנו, רופא האפיפיור, שמואל צרפתי, המכונה Gallo.
- ^ Danièle Iancu-Agou, Régine Catherine et Bonet de Lattes, Cerf, 2017