יעקב פראג'י
| לידה | ה'ת"ך |
|---|---|
| פטירה | ה'ת"ץ (בגיל 70 בערך) |
  | |
רבי יעקב פראג'י[1] (נודע בכינויו מהרי"ף. הת"כ, 1660 – הת"צ, 1730) היה רב ואב"ד באלכסנדריה (נא אמון) שבמצרים. עסק בהלכה ובקבלה, והיה בקי גם בדקדוק ובחכמות חיצוניות כמו חכמת התכונה. מחבר הספר שו"ת מהרי"ף.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב פראג'י[2] נולד במצרים בשנת ה'ת"כ (1660) בקירוב. כבר בצעירותו נחשב לאחד מחכמיה החשובים של אלכסנדריה, בהמשך נעשה לאב"ד בעיר ולראש הישיבה בה.[3] היה בקשר טוב עם רבי אברהם הלוי, שלימים היה לרבה של מצרים כולה, וכמה משאלותיו לרבי אברהם נכנסו לספרו גינת ורדים.[4] גם רבי יעקב מזכיר בספרו שו"ת מהרי"ף את רבי אברהם הלוי.
רבי יעקב היה גם בקשרי חברות עם רבי יוסף הלוי נזיר, מחבר הספר 'מטה יוסף', שהיה חברו של הפרי חדש בירושלים, ובהמשך ירד למצרים, שם היה חבר בבית הדין של רבי אברהם הלוי. כן היה גם בקשרי מכתבים עם רבנים מארצות נוספות.
עסק גם בתורת הנסתר, והיה בקי גם בחכמת הדקדוק, התכונה, וחכמות חיצוניות נוספות.
רבי יעקב נפטר במצרים בשנת ה'ת"צ (1730) בקירוב.
תלמידו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ספר שם הגדולים של החיד"א[5], תלמידו של רבי יעקב היה רבי שמואל לניאדו שהיה בנו של רבי לוי לניאדו, המגיה של הספר 'כלי פז' שחיברו רבי שמואל לניאדו.
חיבורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב פראג'י חיבר שו"ת בן 99 סימנים, שנקרא שו"ת מהרי"ף. השו"ת יצא לאור על ידי הרב אליהו חזן באלכסנדריה בשנת התרס"א. בהקדמתו לספר כותב המו"ל שהרב פראג'י חיבר שני כרכים של השו"ת, וכך גם מעיד החיד"א בספרו שם הגדולים[6] ומעיד גם שראה את אחד מהם בכתב יד. בפועל רק אחד הכרכים הגיע לידיו של הרב חזן, ואותו הוא הוציא לאור. אך בשנת תשע"ג יצא החלק השני על ידי הוצאת טוב מצרים
אחת התשובות המפורסמות בספרו היא תשובה מ"ז, שנכתבה כתגובה לתשובתו של רבי אברהם הלוי חברו[7], שכתבה כתגובה ל'קונטרס' שחיבר המהרי"ף בעניין בין השמשות[8], בו מסיק המחבר שיש לחשוש לשיטתו של רבנו תם בסוגיית צאת הכוכבים. בתשובה מ"ז כותב המהרי"ף שפסקו זה הוא בניגוד לנוהג במצרים באותה העת שלא לחוש לר"ת. המחבר אף מעיד שמחמת חוזק המנהג, אפילו רעייתו אינה שומעת לו להמתין מלהוציא את השבת לאחר צאת הכוכבים לשיטת רבנו תם. הוא גם מזכיר שם שמשמיים נגלו אליו בחלום והורו לו לפרסם את שיטתו של רבנו תם, ובכך יביא לקירוב הגאולה:
וגם אני היום כמו חמשים שנה ויותר שעמדתי על הדבר הזה, ואני מתהלך בו בתם לבבי בקרב ביתי. ואפילו נות ביתי אינה שומעת לי בדבר הזה, שאומרת לי בפירוש: אני הולכת בדרך שהולכים כל היהודים. אבל היא מעצמה מחמרת על עצמה ומתעכבת מלהדליק במוצאי שבת כמו רביע שעה אחר שמדליקין השכנים, שכל העיר מדליקין בכמו חצי שעה ופחות אחר שקיעת החמה, והיא מדלקת בכמו שני שלישי שעה או שלשה רבעי שעה אחר שקיעת החמה. ויש מהשכנות שאינן רוצות להדליק עד שיראו אותה שהדליקה. נמצא הקונטריס שחברתי – לעצמי חברתיו. ולא נתעוררתי לשלחו אלא ע"י שבחלום אמרו שטוב הדבר לפרסם הקונטריס הזה בעולם, שעל ידו הרבה מהחרדים אל דבר השם יתנהגו על פיו, ואפשר שעל ידי זה תתקרב הגאולה
— שו"ת מהרי"ף סימן מ"ז
| תקופת חייו של הרב יעקב פראג'י על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלמה זלמן הבלין, בין השמשות שיטת מהר"י פראג'י
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נקרא גם רבי יעקב פראג'י מהמה. יש אומרים שנקרא רבי אברהם יעקב.
- ^ יש אומרים שנקרא רבי אברהם יעקב. וכך הוא חותם לעיתים את דבריו המובאים בספר גינת ורדים של רבי אברהם הלוי. למשל בכלל ד', סימן כ"ג.
- ^ ביוגרפיה של רבי יעקב פראג'י, פרויקט השו"ת.
- ^ רבי אברהם הלוי חולק לו שבחים גדולים כאשר מזכיר אותו בספרו. בין היתר: ”וכבר ראיתי דברי פי חכם חן עיר וקדיש הרב מהר"ר פראג"י נר"ו” (שו"ת גינת ורדים חלק אורח חיים כלל ג סימן ח), וכן: ”הפסק שכתב החכם השלם הדיין המצויין מושיע ורב כמהר"י פראג"י נר"ו” (שו"ת גינת ורדים חלק חושן משפט כלל ה סימן ט).
- ^ שם הגדולים, מערכת הגדולים, אות יו"ד, סי' רנ"ג.
- ^ שם הגדולים, מערכת הגדולים, אות יו"ד, סי' רנ"ג.
- ^ שמובאת בשו"ת המהרי"ף בסימן מ"ו.
- ^ הודפס בתחילת החלק שני.
