יעקב פליאר

יעקב פליאר
Я́ков Флие́р

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	21 באוקטובר 1912 אורחובו זויבו, רוסיה
פטירה	18 בדצמבר 1977 (בגיל 65) מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית העלמין קונצבסקויה
מוקד פעילות	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	פסנתר
צאצאים	Andrei Flier
פרסים והוקרה	אמן העם של ברית המועצות מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית עיטור אות הכבוד עיטור הדגל האדום של העמל פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה

כרזה על רסיטל של הפסנתרן יעקב פליאר בהיכל התרבות בתל אביב, מתנוססת בחזית פסז' הוד (אז משכן התיאטרון הקאמרי והיום תיאטרון בית ליסין). בחזית התמונה: זמרת הג'אז האמריקאית הייזל סקוט עם בעלה, חבר הקונגרס אדם קלייטון פאוול ג'וניור . דצמבר 1962

יעקב פליאר הופיע בשנה הראשונה לקיומה של התחרות על שם המלכה אליזבת לפסנתרנים בבריסל, 1938. בתמונה הימנית נראים מימין לשמאל: ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, אנדרה דמורטייה , אמיל גיללס, מורה לימפני , יעקב פליאר ולנס דוסור . בתמונה משמאל נראה קטע מתוך עיתון המפלגה הקומוניסטית, "פראבדה", מאי 1938, המדווח על זכייתם של אמיל גיללס ופליאר בתחרות זו, במקומות הראשון והשלישי בהתאמה

יעקב ולדימירוביץ' פליאר (נהגה: פלִיאֶר או פלִיֶיר; ברוסית: Я́ков Влади́мирович Флие́р; ‏21 באוקטובר 1912 – 18 בדצמבר 1977) היה פסנתרן ומורה למוזיקה יהודי רוסי סובייטי. נחשב כאחד הפסנתרנים החשובים בברית המועצות אך התחיל להופיע ברחבי העולם רק ב-1962 ולכן פרסומו הבינלאומי היה מועט יחסית לעמיתיו אמיל גיללס וסביאטוסלב ריכטר.

ביוגרפיה

נולד באורחובו-זויבו, הצעיר בן שבעת ילדיו של שען יהודי. למד מוזיקה בקונסרבטוריון של מוסקבה אצל קונסטנטין איגומנוב .

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הפך לאחד מפסנתרני הקונצרטים הבולטים ברוסיה הסובייטית. בהופעותיו ביצע בעיקר מוזיקה רומנטית אף על פי שניגן גם כמה יצירות של מלחינים רוסיים בני זמנו כמו קבלבסקי, שוסטקוביץ', פרוקופייב, גלינין ורודיון שצ'דרין.

במשך שנים רבות לימד בעצמו בקונסרבטוריון של מוסקבה. בין תלמידיו הבולטים: רודיון שצ'דרין, ויקטוריה פוסטניקובה , מיכאיל פלטנב , לב ולסנקו , נטשה ולסנקו , טטיאנה ריומינה, יבגני רזאנוב (רו'), בלה דוידוביץ , מרק זלצר , סרגיי מוסליאן , ולדימיר פלטסמן , מוזה רובאקיטה הליטאית, אילזה גראובינה הלטבית ורבים אחרים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הרבה להופיע בפני חיילי הצבא האדום ואף שהה כחודש בלנינגרד הנצורה אליה הוטס בידי חיל האוויר הסובייטי.

בשנות הששים והשבעים של המאה העשרים החל פליאר להופיע ברחבי העולם, הוא הופיע בנובמבר 1962 בישראל (פעמיים בהיכל התרבות בתל אביב, פעם בבנייני האומה בירושלים ופעם באולם "ארמון" בחיפה) ובין הופעותיו הקדיש ערב לקונצרט הדגמה לתלמידי האקדמיה הישראלית למוזיקה. בפברואר 1967 הופיע פליאר בישראל בשנית, אך זכה לביקורות מסויגות יותר.

במהלך סיבוב הופעותיו בארצות הברית ביצע את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 מאת רחמנינוב עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של לאונרד ברנשטיין.

יעקב פליאר נפטר בשנת 1977 במוסקבה בגיל 65. הוא נקבר בבית העלמין קונצבסקויה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב פליאר בוויקישיתוף

• יעקב פליאר, באתר ספוטיפיי
• יעקב פליאר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יעקב פליאר, באתר Discogs (באנגלית)
• תמר פלג, "עניין לי בכל הנוגע לחיי אדם עלי אדמות...": ראיון מיוחד עם רב-אמן ברית המועצות יעקב פליאר, קול העם, 9 בנובמבר 1962
• יעקב פליאר, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
• יעקב פליאר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)