לדלג לתוכן

יעקב מאיר זלקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב מאיר זלקינד
Yankev-Meyer Zalkind
לידה 1875 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1937 (בגיל 62 בערך)
אור לכ"ב בטבת תרצ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1933
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב מאיר זַלקינד (זאַלקינד) (באנגלית: Yankev-Meyer Zalkind;‏ 1875, קוברין, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית25 בדצמבר 1937, אור לכ"ב בטבת תרצ"ח[1], חיפה) היה רב, סופר יידיש, פובליציסט, מתרגם, סופר ילדים, כתב גם עברית.

יעקב מאיר זלקינד נולד בשנת 1875 בקוברין שבפולין הרוסית להוריו חשה וליב. זכה לחינוך מסורתי מלא, 'חדר' מסורתי והשלמת לימודיו בישיבת וולוז'ין הידועה. במקביל למד גם לימודים כלליים, ועמד בהצלחה בבחינות החיצוניות לתעודת בגרות. כשהיה כבן עשרים, יצא להשלים לימודי בלשנות ופילוסופיה באוניברסיטאות בגרמניה, צרפת ושווייץ.

עם תום לימודיו יצא זלקינד לבריטניה, ושימש כרבהּ של קהילת קארדיף, בוויילס שבבריטניה. מראשית דרכו היה פעיל בארגונים ציוניים, תמך בהתיישבות בארץ ישראל, והשתדל לשלב בין עבודתו הספרותית מדעית, לבין פעילותו הציבורית.

בשנת 1913 הגיע יעקב מאיר זלקינד לראשונה לארץ ישראל, והיה בין רוכשי אדמות במושבה כרכור מטעם פועלי אנגליה היהודים ולמענם, כדי לאפשר התיישבותם כחקלאים זעירים בארץ. ב-15 במרץ 1913 הקים למטרה זו את חברת "אחוזת לונדון א'", שנרשמה באפריל 1914 בלונדון כחברה בע"מ, ואשר רכשה כמחצית מאדמות כרכור.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר מהפך רוחני, הצטרף לתנועה האנרכיסטית באנגליה, ואף ערך את ביטאונה. לקראת סוף חייו, בשנת 1933, עלה שנית לארץ ישראל, השתקע בחיפה, ובהּ נפטר בשנת 1937. נקבר בבית הקברות בחיפה בשורת הרבנים וגדולי התורה.[2]

יעקב מאיר זלקינד פרסם מאמרים ומסות בענייני השעה, ובעניינים תורניים. מאמריו נדפסו בכמה לשונות, יידיש עברית ואנגלית. הוא היה ממתרגמי התלמוד ליידיש, מפעל ענק שלא השלימו. בצד פעילותו למבוגרים היה זלקינד גם ממחדשי ספרות הילדים העברית. הוא השתתף בקביעות, במשך שנים, בשבועון הילדים העברי בוורשה "עולם קטן". בין תרומותיו לכתב העת הזה היו עיבודים ותרגומים משל סופר הילדים הצרפתי ארנו ברקן. ספריו, ביידיש ובעברית, נדפסו בכמה יבשות: בלונדון ובחיפה, בוורשה ובבואנוס איירס.

ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[3]

  • יציאת מצרים: חזיון תנכ"י לנערים, לונדון: הוצאת ה"קלוב הפלסטיני" (י’ גרודיצקי), תרס"ז.
  • ויאמר יעקב: באורים במקרא וחדושים בגמרא, לונדון: ב’ וויינבערג, תרע"ח.
  • המשנה והתוספתא מסכת ברכות: בנוסח מדויק עם פירוש מקיף מאת רי"מ זלקינד, חיפה: פ. זלקינד, תרצ"ט. (בהוצאת אלמנת המחבר, פועה זלקינד)

בהשתתפותו:

  • מאת א"ל ביסקא, מלון (מלא ושלם) זרגוני-עברי; הגה בכתב על ידי י. מ. זלקינד, לונדון: דפוס י. נרודֶיצקי, תרע"ג. (הוצאה נוספת: מלון מלא ושלם יהודי עברי, ורשה: א' גיטלין, תרפ"ט) (מילון יידי–עברי)

תרגום ועיבוד לעברית:

  • העניים: חזיון בעלילה אחת וחמשה מחזות; תרגום חפשי משפת צרפת: י. מ. זלקינד, ורשה: תושיה, תרס"ג.
  • מוסר נער רע: חזיון בשמנה עשר מחזות; על פי ברקן (אנ'); תרגום: י"מ זלקינד, ורשה: תושיה (דפוס הלטר), תרס"ג 1903.

תרגום ליידיש:

  • תלמוד אין יידיש; איבערזעצט און ערקלערט פון יעקב מאיר זאלקינד, העברעישער טעקסט מיט נקוד, גענויע איבערזעצונג, אויספירלאכסטער פירוש ..., 4 כרכים, לונדון: תלמוד, תרפ"ב–תרצ"ב. (התוכן: כרך א: ברכות, תרפ"ב; כרך ב: פאה, תרפ"ח; כרך ג: דמי, תרפ"ט; כרך ד: כלאים, תרצ"ב) (תרגום חלקים מהתלמוד)
  • סעבאסטיאן פאָר (אנ'), ווערטער פון אן ערציהער; יידיש פון י"מ זאלקינד, בואנוס איירס: די אידישע ראציאנאליסטישע געזעלשאפט, 1924.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרי עטו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]