יעקב לינד

לינד בשנת 1983

יעקב לינד (גרמנית: Jakov Lind; נולד בשם היינץ יעקב לאנדווירת, 10 בפברואר 1927 בווינה – 16 בפברואר 2007 בלונדון) היה סופר אוסטרי-בריטי ממוצא יהודי של סיפורים קצרים ורומנים.

בצעירותו

לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה ב-1938, יהודים היו מטרה מיידית של המשטר הנאצי החדש עם הגזירות האנטישמיות שנועדו להפוך את חייהם לבלתי סבירים ולאלץ אותם לעזוב את אוסטריה. הגזירות כללו איסור על שימוש בתחבורה ציבורית, על העסקה והפעלת עסקים. יהודים גורשו מבתי ספר ואוניברסיטאות, עסקיהם עברו "אריזציה ", שכללה גניבתם והחרמתם על ידי המשטר הנאצי.

בזמן שישב בבית קפה, אביו של לינד נתפס ונעצר על ידי גסטפו, וזמן קצר לאחר מכן נצטווה המשפחה לפנות את דירתם תוך 24 שעות. במנוסה הצליחה אמו למצוא מקום ללינד ולשתי אחיות ב"קינדרטרנספורט" שנסע להולנד. לאחר שאביו של לינד שוחרר בדרך כלשהי, הוריו נאבקו לעזוב את אוסטריה על דוברה בדנובה לכיוון הים השחור. שם עלו על האונייה "פאטריה" שהוטבעה עם מספר רב של הרוגים בנמל חיפה בנובמבר 1940 על ידי ההגנה במאמץ למנוע מהבריטים להחזיר אותה לאירופה.

כילד בן 11 שנים בהולנד, לינד שהה בתחילה בבית ילדים בהאג עם שתי אחיותיו, אך לאחר מספר חודשים הופרדו האחים ולינד עבר לגור עם משפחת אומנה שקיבלה שכר מארגון יהודי לצורך האחזקה שלו. לאחר הפלישה הגרמנית להולנד ב-10 במאי 1940, המצב נעשה קשה עבור המשפחה, ולינד נאלץ לעזוב. הוא בילה תקופות זמן שונות עם משפחות שונות וכן במרכז נוער בגאודה. לינד עבר לאמסטרדם ושהה עם משפחת גרנאט, תחילה בביתם באמסטרדם דרום, ולאחר מכן הצטרף אליהם כאשר נאלצו לפנות את דירתם ולעבור לגור בגטו היהודי.

במהלך גירוש יהודים מהגטו ב-1943, צייתה המשפחה לפקודות לעזוב את הדירה ולעלות על משאיות בדרך לוסטרבורק, בעוד לינד נשאר במחבוא. במנוסה הצליח לינד להשיג תעודת זהות בדויה הנושאת את שמו של יאן חריט אוברביק. בזהות הזו, לינד עבד בעבודות שונות בהולנד, ולאחר מכן החליט לקחת עבודה על דוברה גרמנית המובילה פחם לגרמניה. לינד הצליח לשרוד בתוך גרמניה הנאצית. על התקופה הזו, כתב לינד מאוחר יותר, "בתור יאן חריט אוברביק, הרגשתי בטוח בפעם הראשונה. זה מטורף, להסתובב בחופשיות כשאדם באמת צריך לשבת במחנה ריכוז. משוגע, אולי, אבל טירוף שעשה אותי מרוצה ומאושר".

קריירת הכתיבה

ב-1945 הפך היינץ יעקב לנדווירט ליעקב לינד, ועלה לחיפה. לאחר רכישת מיומנויות ספרותיות, נישואים והולדת בן, עבר לווינה לשלוש שנים ולבסוף, ב-1954, התיישב בלונדון, שם כתב, בגרמנית, את הסיפורים והרומנים הקצרים שעליהם מבוססת הכרתו כסופר אירופאי מרכזי: "נשמה של עץ", "נוף בבטון" ו"ארגו". לינד החל לכתוב באנגלית, והאוטוביוגרפיה "Counting My Steps" הייתה הספר הראשון שנכתב בשפתו החדשה. במעבר לאנגלית כתב לינד שהוא "משוגע יותר מהכל...לחשוב שאי פעם אוכל להסיר צלילים שהכרתי בעל פה וכליות ולהחליף אותם בצלילים אחרים וטובים יותר". סיפוריו תורגמו לאנגלית, גרמנית, דנית, שוודית, הולנדית, צרפתית, איטלקית, נורווגית, פינית, ספרדית, הונגרית וצ'כית. חיבוריו עובדו למחזות, אופרות וסרטים. כמו כן, יצא לאור אוסף מאמרים על חייו וכתביו, "כתיבה אחרי היטלר: יצירתו של יעקב לינד (2001).

ספריו

• נשמה של עץ (1964, ראשון בגרמנית 1962 Eine Seele aus Holz )
• נוף בבטון (1966, ראשון בגרמנית 1963 Landschaft in Beton )
• ארגו: קומדיה (1967, לראשונה בגרמנית בתור הרומן Eine bessere Welt. In fünfzehn Kapiteln )
• סופרים את צעדי (1969)
• מספרים: אוטוביוגרפיה נוספת (1972)
• המסע לירושלים (1973)
• שועלי הכסף מתים ומחזות אחרים (1968)
• Travels to the Enu: The Story of a Ship Wreck (1982)
• התנור (1983)
• הממציא (1987)
• מעבר: גילוי שני האיים (1991)

קישורים חיצוניים

• אתר יעקב לינד
• מסע בלילה – סרט קצר שעובד מסיפורו של לינד, מאת יורם טן ברינק (אורכב 01.02.2019 בארכיון Wayback Machine)
• ההספד של הגרדיאן
• יעקב לינד בספרי מכתבים פתוחים
• ג'קוב לינד ב-New York Review Books Classics
• Jakov Lind ב-The Quarterly Conversation (אורכב 31.05.2019 בארכיון Wayback Machine)
• "חיים שלישיים" ממגזין טאבלט