יעקב גליפת
לידה | 1961 (בן 63 בערך) |
---|---|
מדינה | ישראל |
השתייכות | חיל האוויר |
תקופת הפעילות | 1983–2006 (כ־23 שנים) |
דרגה | אלוף-משנה |
יעקב גליפת (נולד ב-1961) הוא מנהל מפעל מלמ של התעשייה האווירית. במסגרת שירותו הצבאי, בין השנים 1983–2006, מילא שורה של תפקידים הנדסיים בחיל האוויר ובמפא"ת, וסיים שירותו בדרגת אלוף-משנה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב גליפת נולד בשנת 1961 בטבריה, כאחד מחמשת ילדיהם של הורים שעלו מתוניס. הוא גדל בטבריה עד כיתה ח' ולאחר שאובחן כילד מחונן, המשיך את לימודיו התיכוניים בפנימיית "אורט" למחוננים בנתניה במגמת חשמל ואלקטרוניקה. שם גם הכיר את ניצה, לימים זוגתו ואם שלושת ילדיו.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיים בהצטיינות תואר ראשון (.B.Sc) בהנדסת מחשבים בטכניון, ותואר שני (.M.Sc), בהצטיינות, בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב.
שירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השירות הצבאי של גליפת כלל הובלה של שלל פרויקטים ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים.
בשנת 1983 עם סיום לימודי התואר הראשון, התגייס לחיל-האוויר. לאחר קורס קצינים, הוצב במחלקת מטוסים. לאחר כניסתו לשירות קבע הצטרף (1986) לפרויקט "רעות" שכלל קידום לדרגת רס"ן עם מינוי. שש שנים עסק בתחום בקרת המנועים בחיל-האוויר. בהתחלה עבד בפרויקט מטוס "הלביא", שהיה אז בעיצומו, אולם נסגר בשנת 1987. הפיתוחים שעליהם עסק יצאו לפועל לאחר מכן והוסבו למנועי F15 ו-F16.
בשנת 1991, לאחר לימודי תואר שני באלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב במימון הצבא, עבר לתפקיד פיקודי כקצין טכני ביב"א 506 בהר מירון ואז גם חזר עם משפחתו לטבריה, עיר הולדתו.
בשנת 1993 חזר למטה חיל-האוויר וכיהן במשך שמונה חודשים כראש מדור מכ"ם בענף גילוי וזיהוי שבמחלקת מערכות. לאחר מכן יצא לקורס פו"ם (פיקוד ומטה) ועם קבלת דרגת סא"ל מונה לראש ענף חיישנים במנהלת חומה במפא"ת (מנהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות) במשרד הביטחון. במסגרת זו היה אחראי על פיתוח מכ"ם "אורן ירוק".
לאחר שנתיים וחצי במפא"ת שב באוגוסט 1996 למטה חיל האוויר ומונה לראש ענף גילוי וזיהוי, תפקיד בו כיהן עד אוקטובר 2000. באותה שנה הועלה לדרגת אל"ם.
קיבל את פרס מפקד חיל-האוויר על פיתוח פרויקט "גביש כחול", מערכת הבונה תמונה ברורה לגבי מיקום נפילות הטילים מכל הנתונים שנאספו.
בשנת 2002 התמנה לראש מחלקת תכנון ובקרה הנדסית, האחראית על פיתוחם של אמצעים מיוחדים. הוא כיהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים. ב-21 באוגוסט 2002 אובחן גידול בחוט השדרה, והוא נותח בבית החולים רמב"ם בחיפה ולבסוף נשאר עם נכות אשר ריתקה אותו לכיסא גלגלים. לאחר שיקום בתל השומר חזר לשירות מלא.
בשנת 2006 סיים את שירותו הצבאי.
התעשייה האווירית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 הצטרף לשורות התע"א ומילא בה שורה של תפקידים בכירים.
- תפקיד ראשון מילא כראש מינהל מערכות תדלוק ומערכות צבאיות במפעל תוכניות מטוסים בחטיבת בדק. הוא הוביל את הפיתוח העסקי של מטוסי תדלוק אווירי והסבות מטוסי תדלוק של חיל האוויר.
- משנת 2010 כיהן כראש מינהל מערכות ימיות במפעל מערכות הגנה אווירית של חטיבת מערכות טילים וחלל.
- בינואר 2014 מונה למנהל מפעל מערכות הגנה אווירית בחטיבת מערכות טילים וחלל.
- בסוף 2016 מונה למנהל מפעל מלמ שאחראי בין השאר על פיתוח טילי החץ, משגר הלוויינים שביט ועוד.
בוגר תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מינויים חדשים בתעשייה האווירית לישראל, באתר i-hls, ינואר 2014