יעקב גזנג

יעקב גזנג (בגרמנית: Jacob Gesang; ‏1887–1960) היה פליט יהודי מגרמניה הנאצית, הבעלים והמנהל של הוצאה לאור בגרמניה הנאצית ובגטו שנחאי.

חייו

גזנג היה הבעלים והמנהל משנת 1911 של חנות ספרים והוצאה לאור שנוסדה בשנת 1863. גזנג ואשתו ארנה (1893–1977) הגיעו לגרמניה מקאליש שבפולין. אולי גורשו על ידי השלטונות הרוסיים כי היו יהודים גרמנים. הם הגיעו לברלין בתחילת המאה ה-20. חנות הספרים של גזנג הייתה בפרידריכשטראסה 69, בין אי המוזיאונים לגשר וייסן (Waisenbrücke). בית העסק היה ליד בית הכנסת הישן בהיידרויטרגאסה (Heiderreutergasse). גזנג הדפיס ספרים לקהל היהודי, בהם ספרים של לודוויג פיק ופרידה מלה (Mehle).

בתקופת השלטון הנאצי

בראשית השלטון הנאצי סומנה חנותו של גזנג על ידי אלמונים באות J לציון "יהודי" (Jude) בצבע אדום. בניגוד לרוב עסקי פרסום הדפוס היהודיים, על גזנג לא נאסר בתחילה להמשיך בפעילותו. ב-30 במאי 1938 בוטל היתר המסחר של חנותו של גזנג. ברור אם אוסף החנות חולק או נשדד.

בליל הבדולח נהרסו עסקיו של גזנג. את ספריו אולץ למכור לאגודה היהודית לתרבות. זמן קצר לאחר מכן, ברחו בני הזוג גזנג מגרמניה לשנחאי.

בשנחאי

גזנג הקים הוצאת ספרים וחנות ספרים בשנחאי החל משנת 1939 והיה פעיל בקהילה היהודית. עסקיו נסגרו כשהוקם גטו שנחאי והוא נכלא בו בשנת 1943. הוא ואשתו נשארו בשנחאי עד 1947.

אחרי מלחמת העולם השנייה

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, וכשהגיעו הידיעות על היקף השואה לשנחאי, החליטו בני הזוג לא לחזור לגרמניה והיגרו לאוסטרליה. הם הגיעו לסידני ב-1947. כספם לא ניתן היה למעבר, וקרן סיוע יהודית מעבר לים העבירה להם כסף עבור הפלגה משנחאי לסידני ועבור כרטיסי רכבת למלבורן. בני הזוג חיו בעיר זו עד מותו של יעקב גזנג בשנת 1960. בשנים האחרונות לחייו עבד כראש מחלקת הכשרות של בית הדין הרבני במלבורן. הוא לא שב לעסוק במקצועו.

קישורים חיצוניים

• אתר אוניברסיטת הומבולדט בברלין

לקריאה נוספת

• Fischer, Ernst. Verleger, Buchhändler und Antiquare aus Deutschland und Österreich in der Emigration nach 1933. Stuttgart: Verband Deutscher Antiquare, 2011.

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יעקב גזנג".