יעקב גוגבשווילי
לידה |
15 באוקטובר 1840 (יוליאני) ואריאני, פלך טביליסי, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
1 ביוני 1912 (יוליאני) (בגיל 71) טביליסי, פלך טביליסי, האימפריה הרוסית |
מדינה | האימפריה הרוסית |
מקום קבורה | פנתאון מתאצמינדה |
מקום לימודים | הסמינר הרוחני של טביליסי, המדרשה העבר-קווקזית למורים |
שפות היצירה | גאורגית |
חתימה | |
יעקב גוֹגֶבָּשווילי (בגאורגית: იაკობ გოგებაშვილი; 15 באוקטובר 1840 – 1 ביוני 1912) היה איש חינוך, סופר ילדים ועיתונאי גאורגי, הנחשב למייסד הפדגוגיה המדעית של גאורגיה. הוא חיבר את ספר האלפון לילדים, "דֶדָה אֶנָה" ("დედა ენა", מילולית: "שפת אם"), שהפך, מאוחר יותר, בגרסה מותאמת, כספר לימוד האלפבית לילדים עד ימינו. כל ילד גאורגי, מאז שנת 1880 למד קרוא וכתוב בשפת אמו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גוגבשווילי נולד בכפר ואריאני שליד העיר גורי שבאימפריה הרוסית (פלך טביליסי במלכות המשנה של הקווקז), בן לכומר עני בשם סימון גוגבשווילי. הוא למד בסמינר הדתי גורי וסמינר טביליסי לפני שהתקבל, בשנת 1861, לאקדמיה התאולוגית בקייב. במקביל ללימודיו הוא נכח בהרצאות מדעי הטבע באוניברסיטת קייב, שם התוודע גם לתובנות הרוסיות של רעיונות פוליטיים של הֶרצֶן, בלינסקי, צ'רנישבסקי ואחרים.
בשלב זה גוגבשווילי, שלא כמו אינטלקטואלים אחרים בני דורו, הושפע פחות מהרדיקלים הרוסים ויותר מהרקע הנוצרי שספג בסמינר בגורי ובטביליסי. בשנת 1863, הוא חזר לגאורגיה ולימד אריתמטיקה וגאוגרפיה בסמינר בטביליסי ומאוחר יותר מונה למפקח. דירתו של גוגבשווילי, שאירח רבות מתלמידי הסמינר, הפכה תוך זמן קצר, למחסה לדיונים אסורים בענייני אמנות ופוליטיקה. כתוצאה מכך הוא הודח, בשנת 1874, מתפקידו בהוראת הסינוד הקדוש של סנקט פטרבורג.
מאותה תקופה ואילך הקדיש את מרצו להפצת ההשכלה בקרב בני עמו. בשנת 1879, הוא עזר לייסד את האגודה להפצת אוריינות בקרב הגאורגים ובאמצעותה תיעל את מאמציו בתגובה לרוסיפיקציה. פועלו היה בעיקר במערכת החינוך הגאורגית, ועצירת הסחף כנגד השפה הגאורגית שננטשה ונדחקה לטובת הרוסית. גוגבשווילי רכש השפעה בקונסטלציית האינטלקטואלים סביב איליה צ'בצ'בדזה, שהיווה את חוד החנית בתחיית התנועה הלאומית הגאורגית עד למותו בהתנקשות בשנת 1907.
חיבורו רב ההשפעה ביותר של גוגבשווילי הוא "דדה אנה", ספר לימוד בסיסי של גאורגית עבור ילדים, פורסם לראשונה בשנת 1876. הספר עובר מהאלפבית לטקסט ספרותי, עם מספר קטעים אנציקלופדיים, הוא עבר מספר רב של מהדורות עד שהפך במשך מאה השנים הבאות, לספר לימוד למתחילים, לא רק לגאורגית אלא גם למספר שפות בקווקז. עבודה חשובה נוספת שלו היא "שער הטבע" ("ბუნების კარი", "בּוּנֶבּיס קארוֹ") משנת 1868, שכוללת אגדות ומציגה את מדעי הטבע כאנציקלופדיה מיניאטורית לילדים. בנוסף לכך כתב גוגבשווילי גם מספר סיפורי פיות ורומנים היסטוריים לילדים וכמו כן מאמרים עיתונאיים לטובת התרבות והזהות הגאורגית.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דויד מרשל לאנג (1962), ההיסטוריה המודרנית של גאורגיה, (באנגלית)
- דונלד ראיפיאלד (2000), הספרות של גאורגיה: היסטוריה, מסת"ב 0700711635, (באנגלית)
- רולנד גריגור סאניי, יצירת האומה הגאורגית, מסת"ב 0253209153, (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב גוגבשווילי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אושנגי אובולדזה (1989), יעקב גוגבשווילי: אבי בית הספר הלאומי הגאורגי, מסת"ב 0828538018
- יצירות של יעקב גוגבשווילי, באתר ממשלת גאורגיה, בגאורגית
- יעקב גוגבשווילי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)