יעקב בן סוסא

יעקב בן סוסא היה אחד מארבעת מפקדי צבא האדומים, שהיה מעורב במרד הגדול ברומאים בירושלים בסוף ימי בית שני (66–70 לספירה). הארכאולוג יובל ברוך הצביע על הקשר שבין האתר בחורבת סוסיא (יישוב עתיק) שבדרום הר חברון ליעקב בן סוסא.

מעורבותו במרד

במאבק המתונים והקנאים

בשעה שהכהן הגדול לשעבר חנן בן חנן, ממנהיגי ממשלת המרד והמתונים בירושלים, צבר כוח ותקף את הקנאים שהתבצרו בבית המקדש, ומצב הקנאים היה בכי רע, יעץ אחד ממנהיגי המרד, יוחנן מגוש חלב, לשגר שליחים לאדומים ולבקשם שיבואו לעזרתם מול המתונים.

האדומים נענו להזמנה, בין משום ששוכנעו מאיגרתו של יוחנן, כי המתונים עומדים להסגיר את העיר בידי הרומאים, בין שבקשו ליהנות מפירות הניצחון, או בין שחשו אחווה ליהודים הנצורים והנלחמים את מלחמת חייהם. האדומים, כעשרים אלף במספר, התארגנו לסייע לקנאים והתנהלו בארבע חטיבות, כשעל אחת מהן פיקד יעקב בן סוסא ועל אחרת פיקד אחיו יוחנן.

בצבאו של שמעון בר גיורא

בתמונת קרב היסטורית אחרת נקשר יעקב בן סוסא לקנאי אחר, שמעון בר גיורא, שבטרם פרץ לירושלים עסק במעשי שוד וגזל באזור וביקש לתקוף את אדום בחיל כבד מאוד. האדומים נבהלו ובקשו לאסוף כמה שיותר מידע מודיעיני על צבאו של שמעון ועל מחנהו. למשימה זו נבחר יעקב בן סוסא, אלא שגמלה בלבו החלטה לעבור לצידו של שמעון בר גיורא, ולהבטיח לו שימסור בידיו את ארצו תמורת כיבודים שונים, פוליטיים וכספיים. יעקב האדומי מילא את חלקו בהסכם, ובשעה שתקפו חיילי שמעון בר גיורא את האדומים, עלה יעקב על סוסו ונמלט מן המקום, הוא וחבר אנשי סודו.

בירושלים מילא יעקב בן סוסא תפקיד פיקודי בצבאו של שמעון בר גיורא, כנראה על הכוחות האדומים, כחמשת אלפים במספר. יוסף בן מתתיהו מציין יותר מפעם אחת, כי יעקב בן סוסא הצטיין בלחימה מול הרומאים.

בשלב מאוחר מאוד של המרד, ערב ההבקעה הרומית הגדולה, נועצו ביניהם שרי הצבא האדומים שבעיר להסגיר עצמם בידי הרומאים. משנודע הדבר לשמעון בר גיורא הוא המית את חמשת השליחים האדומים שנפגשו בחשאי עם טיטוס ואת יעקב בן סוסא השליך לכלא יחד עם שאר מנהיגי האדומים.