יעדון-ליאם

יַעְדוּן־לִיאְם (באמורית (משוחזר): Yaʿdun-lîm‏^[1]) או באכדית, יַחֿדוּן־לִים (ia-aḫ-du-un-li-im^[1]) היה מלך ממלכת מרי. לא ידוע כמה שנים מלך. הוא ירש את מלך מרי הקודם, יגיד־לים.^[2] יעדון־ליאם איבד את שלטונו לשמשי־אדד הראשון מלך אשור.^[3]

בכתובת מלכותית אחת נושא המלך את התואר "מלך מרי, תותול וארץ חֿנה (Ḫana)". האל דגן הכריז על מלכותו. שבעת מלכי חֿנה נלחמו נגדו, והוא הביסם וסיפח את ארצם. הוא ביצר בחומות וחפירים את מרי ותרקה. הוא בנה עיר בשממה וקרא לה דוּר־יחֿדון־לים ("מבצר יעדון־ליאם" באכדית).^[4]

בכתובת המתארת בניית מקדש לאל שַמַש, נאמר שהאל שַמַש התייצב לצדו של יעדון־ליאם, "מלך מרי וארץ חֿנה". עוד נאמר שם שמאז שהאל אל בנה את מרי, אף אחד ממלכיה לא הגיע לים ולהרי הארזים והאשכרוע האדירים וכרת מעציהם, אך יעדון־ליאם, "ראם המלכים" (ri-im šar-ri), הגיע לחוף הים, הגיש לים מנחה גדולה, וחייליו רחצו בים. לאחר מכן הוא נכנס ליער הארזים והאשכרוע וכרת עצים שונים. הוא הציב ביער מונומנט לזכרו. הוא הכניע את ארץ חוף הים והטיל עליה מס קבוע.^[5]

לאחר מכן, באותו הלוח, מתואר מרד של כמה מלכים נגד יעדון־ליאם: לַאֻם מלך סַמַנֻ וארץ אֻברַבִיֻ, בחֿלֻ־כֻלִּ מלך תותול וארץ אַמנַנֻ, אַיַלֻ מלך אַבַתֻּ וארץ רַבֻּ. לאלה הצטרפו חיילי שומו־יפוע מלך ימחֿד, וכולם התאספו בעיר סַמַנֻ, אך הובסו על־ידי יעדון־ליאם. הוא החריב את העיר חַֿמַן של אנשי חֿנה ושבה את מלכם כַ־צֻרִ־חַֿלַ.^[6]^[7]

לאחר מכן מתוארת בלוח בניית מקדש האל שַמַש, שנקרא אֵגִרזַלַנכִ (בית שמחת שמים וארץ). הלוח נגמר בברכה ליעדון־ליאם וקללה למי שיהרוס את המקדש.^[8]

מטביעות חותמי גליל ידועים השמות של שתי בנותיו של יעדון־ליאם: אִנִבשִנַ כהנת אדד, יַמַמַ^[9] אשת אַסקֻדֻ, ונַגִחַֿ[...], ששמה מופיע ללא מידע נוסף מלבד היותה בתו של יעדון־ליאם "מלך מרי וארץ השמאליים (צר')".^[10]

לקריאה נוספת

נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית באלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019
אברהם מלמט, מארי וישראל: שתי תרבויות שמיות-מערביות, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"א - 1991
משה ענבר, נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי, מוסד ביאליק, 2007

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעדון-ליאם בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 345
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 602
^ Wolfgang Heimpel, Letters to the King of Mari, Eisenbrauns, 2003, עמ' 563
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 602–603
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 605–606
^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 41–42, 270
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 606–607
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 607–608
^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 328
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 608–610

[:0-1] ¹ ² Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 345

[:125-2] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 602

[3] Wolfgang Heimpel, Letters to the King of Mari, Eisenbrauns, 2003, עמ' 563

[:1-4] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 602–603

[:12-5] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 605–606

[6] Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 41–42, 270

[:122-7] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 606–607

[:123-8] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 607–608

[9] Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 328

[:124-10] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 608–610

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.