לדלג לתוכן

יניב ואקי

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יניב ואקי
לידה 8 במאי 1972 (בן 52) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יניב ואקי (נולד ב-8 במאי 1972) הוא פרופסור למשפטים וראש המכון הישראלי למשפט פלילי יישומי במסלול האקדמי המכללה למנהל. מומחה למשפט פלילי ודיני ראיות.

פרסם ספרים ומאמרים בענפיו השונים של המשפט הפלילי ודיני הראיות. בין חיבוריו, הספרים "דיני ראיות", "דיני עונשין", "מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי" ו"אמנת רומא והדין הפלילי הישראלי".

כיהן כראש מחלקת עררים בפרקליטות המדינה ומשמש כיום כשותף במשרד עורכי דין חן, יערי, ואקי ושות'.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת בשייטת הצוללות של חיל הים. משרת במילואים בסניגוריה הצבאית (בדרגת רס"ן).

בוגר הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. תואר שני במשפטים (בהצטיינות יתרה), אוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. את הדוקטורט כתב בנושא רף ההוכחה הפלילי של "מעבר לכל ספק סביר" בהנחייתו של פרופ' רון שפירא.

לאחר התמחות (וטרום התמחות) במשרד עו"ד אורי סלונים, הצטרף לפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) בשנת 2002. בשנת 2010 מונה לתפקיד עוזר משפטי בכיר של פרקליטת המחוז, ובשנת 2012 נבחר לראש מחלקת עררים בפרקליטות המדינה. במהלך שירותו בפרקליטות, ייסד את כתב העת ""משפט מפתח",[1] כתב העת המשפטי של פרקליטות המדינה, ועמד בראשו למשך כעשור עד לפרישתו מהפרקליטות.

בשנת 2022 פרש מהפרקליטות והצטרף כשותף במשרד עורכי-דין, חן, יערי, ואקי ושות'. לצד תיקיו הבולטים (בהם תיק רמדיה וייצוגו של אמיר אוחנה בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון) עומד ואקי בראש מחלקת צווארון לבן ותוכניות ציות, אשר מלווה מספר חברות בהכנת תוכניות ציות ואכיפה בשלל תחומים (לרבות: שוחד ושחיתות; הלבנת הון; בטיחות ושלום הציבור, סייבר, ועוד)

מרצה בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן בתחומים שונים ובהם: דיני עונשין, דיני ראיות, סדר הדין הפלילי, עבירות צווארון לבן ודיני מעצרים. בשנת 2024 זכה בפרס מצטייני הרקטור בהוראה של המסלול האקדמי המכללה למנהל.[דרוש מקור]

משמש כעורך של כתב-העת "הפרקליט", כתב העת המשפטי של לשכת עורכי הדין, וכן משמש כיו"ר (משותף) פורום חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין. בשנת 2024 זכה באות יקיר לשכת עורכי הדין (מחוז מרכז) בגין פעילותו ותרומתו המקצועית רבת השנים ללשכת עורכי הדין.[דרוש מקור] ייסד את קליניקת הפרקליטות הראשונה בארץ, בשיתוף המכללה למנהל.

משמש דיין בבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל.[2]

נשוי לדיקלה ואב לשלושה.

הגותו ומחקריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא פירוט יתר וסגנון פרסומי.

נושאי המחקר וההוראה העיקריים של פרופ' ואקי הם משפט פלילי ודיני ראיות.

מחקרים נבחרים בתחום דיני הראיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי[3] – את ההקדמה לספר כתב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין שציין, בין השאר, כי הספר "המבוסס על עבודת דוקטור חדשנית, מציב ספק למול הספק הסביר, בחינת ספק ספקא או הספק שבספק, ומציע רצף בהכרעה הפלילית במקום דיכוטומיה; קרי, הרף הראייתי שיידרש להרשעה לא יהא זהה בכל המקרים, אלא ייגזר מחומרת העבירה, שככל שהיא חמורה יותר, והעונש הצפוי לה חמור יותר, כן יגבה הרף; ולהפך, ככל שהמדובר במקרה קל יותר, במהותו ובעונש הצפוי, הרף הראייתי יהיה נמוך יותר". פרופ' דורון מנשה כתב על הספר כי "שאלת סטנדרט ההוכחה הפלילית שהעסיקה חוקרים ומשפטנים כה רבים במהלך ההיסטוריה המשפטית זוכה עתה לממד חדש של התייחסות. בחיבור [...] מציג [...] ואקי טיעון מקורי ובמידה רבה פורץ דרך. בלשונו החדה ובחשיבתו רבת המעוף מעצב המחבר תיאוריה תועלתנית משובחת להסבר ואף הצדקה של הבנה חדשה של הסטנדרט. ניתן בבטחה לומר כי השלכותיו המעשיות והעיוניות מרחיקות הלכת של הספר מחד ועוצמת ביסוסן של הטענות המובילות להם מאידך הופכות אותו לספר חובה בכל דיון משפטי או מחקר עתידי שייסובו סביב הטבע של ההוכחה המשפטית בקביעת עובדות בתחום הפלילי". ובמאמר ביקורת שכתב ביחד עם סיון ביבר נכתב ש"בכך מהווה הספר חיבור יוצא דופן, פורץ דרך ובולט בספרות הענפה העוסקת בדיני הראיות במשפט המקובל".[4] חלקן של ההצעות המובאות בספר נדונו בפסיקת בית המשפט העליון.[5]

"בין זיכוי 'מחמת הספק' לזיכוי 'מחמת הספק הסביר'"[6] – מאמר ראשון מבין סדרת מחקרים שפרסם פרופ' ואקי (ביחד עם חוקרים נוספים) בנושא זיכוי מחמת הספק. מאמר זה עורר שיח אקדמי,[7] אשר הביא גם את בית המשפט העליון להידרש לסוגיה, תוך הפניה למאמר של ואקי ורוזנשיין.[8] בהמשך, פרסם בקנדה (יחד עם פרופ' יורם רבין),[9] מאמר נוסף בנושא אשר הוביל לראשונה להכרה ולדיון אקדמי מצד חוקרים זרים בנושא זה שחל באופן ייחודי בשיטת המשפט הישראלית.[10] בנוסף, ערך (ביחד עם פרופ' יורם רבין ופרופ' גיורא רהב) מחקרים אמפיריים בנושא,[11] אשר זכו למחקר המצטיין של האגודה הישראלית למשפט פלילי.[12]

"סבירותו של ספק: עיונים בדין הפוזיטיבי והצעה לקראת מודל נורמטיבי חדש"[13] – המאמר פורש מודלים תאורטיים להערכת עובדות במשפט, ומציע הגדרות אפשריות שונות של סטנדרט הספק הסביר. אחד המודלים שזוכה להתייחסות ולאימוץ של פסיקת בית המשפט העליון הישראלי הינו "מודל ההכרעה האמוציונאלי". בעקבות מאמר זה ותוך התייחסות אליו, אימצו מספר שופטים בבית המשפט העליון ובראשם השופט דנציגר, את מודל ההכרעה האמוציונאלי בפסיקה הישראלית (ראו למשל את פסק הדין המפורסם בעניינו של זדורוב).[14] הדיון בהגדרתו של הספק הסביר והנהרתו באמצעות מודלים שונים, וביניהם מודלים קוגניטיביים, אמוציונליים וכמותיים-הסתברותיים, אפשר שימוש במחקריו של ואקי בתחום רף ההוכחה במחקרים אחרים,[15] בוועדות[16] וכיוצא בזה.

"'מעבר לספק סביר' וקול המוסר של השופט: הצעה למודל הכרעה משולב רציונלי-אמוציונאלי"[17] – מאמר המנתח באופן מעמיק סוגיה שלא נותחה בישראל – סוגיית היחס בין המרכיב הרציונלי הרגשי במשפט בכלל, ובסוגיית הספק הסביר בדיני ראיות בפרט. במאמר מציעים ואקי ושוחט מודל משולב רציונלי-רגשי וחידושם העיקרי הוא בהצבעה על חשיבות הרגש בתהליכי קבלת החלטות בכלל, ובתהליכי שפיטה בפרט תוך שילוב של תובנות מהמחקר העכשווי בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובתהליכים פסיכולוגיים של קבלת החלטות וכן שילוב של תיאוריות תורת משפטיות המדגישות את מרכיב הרגש בשפיטה.

סדרת הספרים בדיני ראיות[18] – הספר מורכב מארבעה כרכים. את ההקדמה לספר כתב השופט יורם דנציגר שציין, בין השאר, כי הספר "מציג כתיבה הוליסטית, ביקורתית ומעמיקה של כל המכלול של דיני הראיות והוא מהווה מפעל מסיבי שבו מוצגות, תחת קורת גג אחת, בכתיבה סדורה ומעמיקה, כל הסוגיות הרלוונטיות בתחום דיני הראיות, הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי. [...] בספרו מציג ואקי לפני הקורא מלאכת מחשבת הכוללת משנה סדורה המלקטת את כל רסיסי המקורות של דיני הראיות לכדי תמונה אחת – מקיפה, רבגונית, בהירה, עדכנית וקוהרנטית". בביקורות ספרים שנכתבו אודות הספר נכתב כך "ספרו של פרופ' ואקי הוא ספר קנוני בתחום דיני הראיות. השילוב של סקירה מקיפה של הדין המצוי, עומק עיוני וכתיבה קולחת צפוי להציב את הספר כאחד מספרי העיון המובילים בתחום זה בשפה העברית";[19] והיו מי שהתייחסו אליו כ"ספר חובה בארון הספרים הישראלי".[20]

מאז פורסמה סדרת הספרים נעשה בה שימוש בפסקי דין רבים;[21] בדברי חקיקה;[22] ובספרים ומחקרים רבים אחרים.[23]

מחקרים נבחרים בתחום דיני העונשין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הספרים בדיני עונשין[24] – המהדורה הרביעית של הספר מורכבת משלושה כרכים. כרך א' עוסק באחריות הפלילית; כרך ב' עוסק בסייגים לאחריות פלילית; כרך ג' עוסק בדרכי הענישה. הספר עוסק בכל עקרונות היסוד של המשפט הפלילי המהותי כולל דיני הענישה. על הספר נכתבו כמה מאמרים אקדמאיים (ביקורת ספרים),[25] בהם נכתב, בין השאר, כך "סגנון הכתיבה והתייחסות המחברים למגוון פרשנויות ונקודות מבט הופכים את הספר לנגיש ושימושי לסטודנטים, עורכי דין ושופטים (ואין זה מפתיע לגלות שהספר כבר צוטט בעשרות פסקי דין של בית המשפט העליון). [...] שורה תחתונה: קריאה מומלצת מעבר לספק סביר".[26] ספר זה מצוטט תדיר על ידי בתי המשפט בישראל,[27] ונעשה בו שימוש במחקרים,[28] בוועדות,[29] בדברי חקיקה[22] ועוד.

"הגנה על חייו של העובר במשפט הפלילי"[30] – המאמר עוסק בשאלה אם בהתאם לדיני העונשין בישראל ניתן להרשיע אדם בעברה של גרימת מוות בנסיבות שבהן עובר נפגע לפני הלידה אך נולד חי ומת לאחר-מכן. המאמר דן, בין השאר, בשאלת האחריות הפלילית להמתת עובר, זאת תוך התייחסות למישור התאורטי ולמישור הדוקטרינרי.

בפסק הדין הראשון של בית המשפט העליון שדן בהרחבה בשאלות אלו,[31] אומצה עמדת המחברים, ונקבע, בניגוד לגישה שהייתה רווחת בעבר, כי אין לכלול בהגדרת הרכיב הנסיבתי שבעבירה דרישה לזיקה של עיתוי והדבר מחייב בחינה נפרדת לכל עבירה ועבירה. נקבע כי את הצורך במזיגה בזמן של הנסיבה וההתנהגות יש לבחון בשים לב לתפקידה של הנסיבה בעבירה הנדונה ולמשמעות ניתוקה מן ההתנהגות. כאשר בהיעדר זיקה של עיתוי נשלל האופי הפלילי הדרוש מן ההתנהגות יש מקום לדרוש זיקה זו.

"הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה – תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא"[32] – מאמר שעוסק בהרחבה בתיקון 113 לחוק העונשין אשר עוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. המאמר עוסק בכל אחד מהסדריו הרבים של תיקון 113 ונותן מענה מקיף לשלל השאלות והסוגיות שהוא מעורר.

מחקרים נבחרים בתחום המשפט הפלילי הדיוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עילה לביטול? עיון מחודש בעילות לסגירת תיק פלילי"[33] – המאמר עוסק בעילות הסגירה של תיק פלילי. במאמר מציע ואקי בין השאר, לשנות את הרף הראייתי המבחין בין עילות הגניזה השונות. הרעיונות שהובאו במאמר צוטטו בהרחבה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ארגמן[34] ובעקבותיו שונתה הנחיית פרקליט המדינה[35] ואומץ מבחן ראייתי ברוח הצעותיו של פרופ' ואקי. בעקבות השינוי האמור, שיעור התיקים שנסגר מחוסר אשמה, מתוך התיקים שנסגרים מדי שנה, עלה בעשרות אחוזים.[36]

"סיכוי סביר להרשעה: סבירותו של סיכוי"[37] – המאמר דן במהותה ובאיכותה של הדרישה של "סיכוי סביר להרשעה" הנדרשת לצורך העמדת אדם לדין פלילי. בין השאר, המאמר עוסק בשאלת הרף הראייתי שללא קיומו לא ניתן יהיה להעמיד אדם לדין, ומציע להציב רף מינימלי מתחתיו לא ניתן להעמיד אדם לדין, ולקבוע במפורש כי לצורך העמדה לדין נדרשת הסתברות ברמה של מאזן הסתברויות מסדר שני, לאמור: כי סיכויי ההרשעה (שהם הסיכויים שבית המשפט הדיוני יסבור כי חומר הראיות מוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר) יעלו על סיכויי הזיכוי. לצורך יישום המבחן הראייתי הנדרש, מוצע במאמר לאמץ מבחן תלת-שלבי לפיו, בשלב הראשון על התובע להגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם; בשלב השני, עליו להשתכנע כי קיימת תשתית ראייתית להכרעה של הרשעה מעבר לכל ספק סביר; ובשלב השלישי, עליו להעריך כי קיים סיכוי של יותר מ-50% כי בית המשפט ירשיע את הנאשם בדין. עוד מוצע במאמר כי יגובש קוד תביעה אשר ינחה את התובעים על אודות התהליך המחשבתי הנדרש בטרם ההחלטה על העמדה לדין, ויקבע את המבחנים והשיקולים הנדרשים לצורך ההחלטה על העמדה לדין. מאמר זה זכה להתייחסות מצד בתי המשפט ועורר שיח בדבר רף ההוכחה הנדרש לצורך העמדה לדין.[38]

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דיני ראיות (ארבעה כרכים, 2020-2021).
  • דיני עונשין (שלושה כרכים, מהדורה רביעית, 2022) (ביחד עם יורם רבין).
  • מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי (2013).
  • אמנת רומא והדין הפלילי הישראלי – משלימות והתאמה (2011) (ביחד עם נעם וינר).

מאמרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "המתה בקלות דעת – קווים לדמותה ומחשבות על העבירות הנגזרות ממנה" ספר סלים ג'ובראן 961 (2023).
  • "החופש להכריע – התבוננות ביקורתית על הדרישה לתוספת ראייתית" הפרקליט נה(1) 40 (2022).
  • "אכיפה בימי קורונה: בין אכיפה פלילית לאכיפה מנהלית" מעשי משפט יג 261 (בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2022) (ביחד עם לילך וגנר).
  • "על ראיית הסיוע בפלילים: סיוע במחלוקת – בעקבות ע"פ 6813/16 נחמני נ' מדינת ישראל" משפטים על-אתר טו (בהוצאת האוניברסיטה העברית, 2020).
  • "'מעבר לספק סביר' וקול המוסר של השופט: הצעה למודל הכרעה משולב רציונלי-אמוציונאלי" ספר אליקים רובינשטיין 1853 (בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2020) (ביחד עם נחשון שוחט).
  • "סיכוי סביר להרשעה: סבירותו של סיכוי" ספר יורם דנציגר 423 (בהוצאת כתב העת "המשפט", 2019).
  • "מעשה ידי אדם לעומת אירועים מכוח הטבע: סיבתיות פיזית לעומת סיבתיות ערכית" – בספרו של ג'ורג' פלטשר מושגי יסוד במשפט הפלילי 113 (2018).
  • "תקרת הפיצוי לנפגע העבירה בהליך הפלילי" מאזני משפט יא (2017).
  • "עילה לביטול? עיון מחודש בעילות לסגירת תיק פלילי" ספר אדמונד לוי 457 (בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2017).
  • "הגנה על חייו של העובר במשפט הפלילי" משפט ועסקים יט 1 (2016) (ביחד עם יורם רבין).
  • "עונש המאסר – תכליות, מגמות והלכות" הפרקליט נג(1) 1 (2014) (ביחד עם רותי קמיני ויורם רבין).
  • "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה – תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" הפרקליט נב(2) 413 (2013) (ביחד עם יורם רבין).
  • "בין זיכוי 'מחמת הספק' לזיכוי 'מחמת הספק הסביר'" ספר דייוויד וינר על משפט פלילי ואתיקה 489 (בהוצאת כתב העת הפרקליט, 2009) (ביחד עם מאיה רוזנשיין).
  • "הלימה בין מידת הענישה למידת הוודאות בהרשעה" המשפט 26, 79 (2008).
  • "סבירותו של ספק: עיונים בדין הפוזיטיבי והצעה לקראת מודל נורמטיבי חדש" הפרקליט מט(2) 463 (2007).
  • Condign Punishment Appropriate to the Extent of Proof, Law in Times of Crisis (Eric Hilgendorf editor, Duncker & Humblot, 2023).
  • Stealing Food to Satisfy Hunger: The Case of Israel, Israel Yearbook on Human Rights 151 (with Yoram Rabin, 2022).
  • Two Kinds of Acquittals – Different Kinds of Doubts, Criminal Law Forum (with Yoram Rabin, 2021).
  • From Ancient Israel to Modern Israel: The Historical Development of the Protection of a Fetus in Criminal Law, 50 Israel Yearbook on Human Rights 149 (with Yoram Rabin & Isaac Becker, 2020).
  • Rethinking the English “Born Alive Rule”: Comparative and Doctrinal Study, 26(2) ILSA Journal of International & Comparative Law 1 (2020) (with Khalid Ghanayim, Mohammed S. Wattad & Yoram Rabin).

כתבי עת וספרים שערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של יניב ואקי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משפט מפתח
  2. ^ יניב ואקי, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  3. ^ יניב ואקי, מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי, נבו, 2013
  4. ^ דורון מנשה וסיון ביבר, ביקורת ספרות: מעבר לספק סביר: גמישות ההוכחה בדין הפלילי / יניב ואקי, משפטים על אתר ז, 2015, עמ' 1
  5. ^ ראו למשל, ע"פ  7535/17 בקשי דורון נ' מדינת ישראל (25.5.2021); ע"פ 2050/21 אלהואשלה נ' מדינת ישראל (16.5.2023).
  6. ^ יניב ואקי ומאיה רוזנשיין "בין זיכוי 'מחמת הספק' לזיכוי 'מחמת הספק הסביר'" ספר דייוויד וינר על משפט פלילי ואתיקה 489 (2009).
  7. ^ ראו למשל המאמר שנכתב כביקורת על מאמרם של ואקי ורוזנשיין, דורון מנשה ואיל גרונר "הקטגוריזציה של הזיכוי: זיכוי מחמת הספק וזיכוי מוחלט – עיון מחודש" מחקרי משפט כז 7 (2011).
  8. ^ ראו למשל, ע"פ 3751/11 אבו טראש נ' מדינת ישראל (2.9.2012); ע"פ 7653/11 ידען נ' מדינת ישראל (26.7.2012).
  9. ^ Yaniv Vaki & Yoram Rabin, Two Kinds of Acquittals – Different Kinds of Doubts, Criminal Law Forum (2021)
  10. ^ Jackson, E., Curley, L., Leverick, F., & Lages, M. (2024). The effect of verdict system on juror decisions: a quantitative meta-analysis. Psychiatry, Psychology and Law, 1–19. https://doi.org/10.1080/13218719.2023.2272912.
  11. ^ יורם רבין, יניב ואקי וגיורא רהב "זיכוי מחמת הספק – קריאה לביטולו" דין ודברים (עתיד להתפרסם בשנת 2024).
  12. ^ הכנס השנתי השלישי של האגודה הישראלית למשפט פלילי
  13. ^ יניב ואקי "סבירותו של ספק: עיונים בדין הפוזיטיבי והצעה לקראת מודל נורמטיבי חדש" הפרקליט מט(2) 463 (2007).
  14. ^ ע"פ 7939/10 זדורוב נ' מדינת ישראל (23.12.2015).
  15. ^ ראו למשל, חמי בן נון "הטיות קוגניטיביות והחלטות שיפוטיות" שערי משפט ה-177 (התשע"ה); רון שפירא, מאכיפה פלילית לאכיפה מינהלית - ראיות מינהליות לביצוע עבירה פלילית - הצורך בהליך מינהלי הוגן (2019).
  16. ^ ראו למשל, דין וחשבון של הוועדה לבחינת הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט פלילי (2010).
  17. ^ יניב ואקי ונחשון שוחט "'מעבר לספק סביר' וקול המוסר של השופט: הצעה למודל הכרעה משולב רציונלי-אמוציונאלי" ספר אליקים רובינשטיין 1853 (בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2020).
  18. ^ יניב ואקי דיני ראיות (ארבעה כרכים, 2020-2021).
  19. ^ רינת קיטאי סנג'רו "ביקורת על ספרו של פרופ' יניב ואקי 'דיני ראיות'" המשפט כט 271 (2023).
  20. ^ אסף הראל "תיבת פנדורה משפטית: ראיון עדים על ידי הפרקליטות לפני המשפט" מקור ראשון.
  21. ^ ראו למשל, ע"פ 1324/23 אבו עבד נ' מדינת ישראל (15.7.2024).
  22. ^ 1 2 ראו למשל, תזכיר חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי.
  23. ^ ראו למשל, יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (2021); אהרן ברק, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק - כרך ה (מסדרת פירוש לחוקי היסוד, יצחק זמיר עורך, 2023).
  24. ^ יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין (מהדורה שלישית, שלושה כרכים, 2014).
  25. ^ ראו למשל, חאלד גנאים "כמה ביקורות על תחולתם, הצדקתם והיקפם של הסייגים לאחריות פלילית – על הספר 'דיני עונשין' של יורם רבין ויניב ואקי" המשפט יז 567 (2013).
  26. ^ ארנה אליגון דר "ביקורת ספר: 'דיני עונשין' מאת יורם רבין ויניב ואקי" עלי משפט יא 147 (2014).
  27. ^ ראו למשל, ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל (29.12.2015) (פרשת הולילנד); רע"פ 09–10141 בן חיים נ' מדינת ישראל, פ"ד סה(3) 305 (2012).
  28. ^ ראו למשל, מרים ביטון, "הפיכתה של הפרת זכויות יוצרים לעבירה פלילית ואכיפתה כישראל" מחקרי משפט כט 511 (2014).
  29. ^ ראו למשל, דין וחשבון של הוועדה לבחינת יסודות עבירות ההמתה (2011).
  30. ^ יורם רבין ויניב ואקי "הגנה על חייו של העובר במשפט הפלילי" משפט ועסקים יט 1 (2016).
  31. ^ רע"פ 7036/11 מדינת ישראל נ' חורי (ניתן ביום 24.4.2014); דנ"פ 3080/14 חורי נ' מדינת ישראל (19.11.2014).
  32. ^ יניב ואקי ויורם רבין "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה – תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" הפרקליט נב(2) 413 (2013).
  33. ^ יניב ואקי "עילה לביטול? עיון מחודש בעילות לסגירת תיק פלילי" ספר אדמונד לוי 457 (בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2017).
  34. ^ בג"ץ 6213/14 ארגמן נ' משטרת ישראל (1.12.2016).
  35. ^ הנחיה מס' 1.3 "סגירת תיקים בעילת 'חוסר ראיות' ובעילת 'העדר אשמה'". https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/guidelines-state-attorney?skip=0
  36. ^ יניב ואקי "עילות הסגירה 'חוסר ראיות', 'העדר אשמה' ומה שביניהן" הסניגור 251, 4 (2018).
  37. ^ יניב ואקי "סיכוי סביר להרשעה: סבירותו של סיכוי" ספר יורם דנציגר 423 (בהוצאת כתב העת "המשפט", 2019).
  38. ^ בג"ץ 4845/17 חמדאן נ' היועץ המשפטי לממשלה (28.10.2019).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יניב_ואקי&oldid=39593751"