ימים קפואים
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | דני לרנר |
|---|---|
| הופק בידי | אסף ראב, אלון לרנר, דני לרנר, אהוד בלייברג, אדוארד דואק, זבולון מושיאשווילי (מפיק שותף) |
| תסריט | דני לרנר |
| עריכה | טל קלר |
| שחקנים ראשיים |
ענת קלאוזנר אולי שטרנברג סנדרה שדה |
| מוזיקה | תומר רן |
| צילום | רם שוויקי |
| מדינה |
ישראל  |
| חברה מפיצה | קרן הקולנוע הישראלי |
| הקרנת בכורה | 24 באוגוסט 2006 |
| משך הקרנה | 90 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה |
סרט מתח |
| מקום התרחשות |
תל אביב-יפו |
| תקציב | 25,000 דולר |
| פרסים | "הסרט הטוב ביותר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, 2005 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ימים קפואים הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של דני לרנר, שיצא לאקרנים באוגוסט 2006. הסרט הוא מותחן פסיכולוגי בכיכובם של ענת קלאוזנר, אולי שטרנברג וסנדרה שדה. הסרט זכה במקום הראשון בקטגוריית הסרט העלילתי בפסטיבל הסרטים בחיפה 2005, היה מועמד לשני פרסי אופיר, הוקרן בהצלחה בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים רבים וזכה לשבחי הביקורת בארץ ובעולם. הסרט הופק כסרט עצמאי דל תקציב בעלות של 25,000 דולר בלבד וצולם במשך 28 לילות ברחובות ובדירות בתל אביב בשחור-לבן.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייאו היא סוחרת סמים צעירה מתל אביב המבלה את לילותיה בשוטטות ברחובות ובמועדונים. היא חיה בדירות ריקות אליהן היא פורצת ואת זמנה החופשי מעבירה מול מסכי מחשב בצ'אטים באינטרנט. ערב אחד, לאחר שהאופנוע שלה נגנב ולאחר שהיא לא מוצאת דירה להעביר בה את הלילה, היא מחליטה לפגוש את אלכס, עמו היא משוחחת בצ'אט. הדרך לפגישה העיוורת רצופה מכשולים, החמצות וטעויות בזיהוי. הם קובעים להיפגש במועדון, אך פיגוע חבלני קוטע את המפגש ביניהם. כשמייאו מוצאת את אלכס בבית החולים שקוע בתרדמת, היא מחליטה לעבור לגור בדירתו הריקה. אט אט היא שואלת את זהותו של אלכס, בגדיו ועבודתו, ומוצאת עצמה שוקעת אל תוך מציאות הזויה ומסוכנת.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שחקנ/ית | דמות |
|---|---|
| ענת קלאוזנר | מייאו |
| סנדרה שדה | השכנה |
| אולי שטרנברג | נחמן |
| פיני טבגר | אלכס קפלן |
| מאור כהן | בליין |
| מרטין אומנסקי | שומר בקניון |
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הופק על ידי אסף ראב, אלון לרנר ודני לרנר כסרט קולנוע ישראלי עצמאי ודל תקציב בעלות של 25,000 דולר. הסרט החל כסרט גמר אותו ביקש לרנר להפיק במהלך לימודיו לתואר שני בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. מאחר שלא הצליח לגייס מהאוניברסיטה את הציוד הדרוש להפקה, החליט לרנר להפיק את הסרט, יחד עם שותפיו להפקה, באופן עצמאי.
צוות ההפקה הורכב מסטודנטים לקולנוע ואנשי מקצוע בראשית דרכם שעבדו בהתנדבות. רוב ימי הצילום של הסרט היו בלילות על מנת להקנות לסרט אווירה של סרט אפל וגם בגלל אילוצי עבודה במשרות מלאות או חלקיות של הצוות. על אף התקציב הנמוך לסרט הייתה תוכנית צילומים ברורה, על ידי שימוש בסטוריבורד אותו צייר אלון לרנר. הפקת הסרט ארכה 28 ימי צילום שהשתרעו על פני 4 חודשים בין מאי לאוגוסט 2004.
ביקורות ופרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט היה מועמד לשני פרסי אופיר, בעבור השחקנית הטובה ביותר (קלאוזנר) והצילום הטוב ביותר. בנוסף, זכה בפרס הסרט העלילתי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. חבר השופטים קבע כי מדובר ב"סרט נועז ומקורי מאוד"[1]. תא המבקרים בפסטיבל העניק לקלאוזנר גם את פרס השחקנית הטובה ביותר (אותו חלקה עם אסי לוי).
הסרט הוקרן במספר פסטיבלים ברחבי העולם, בהם פסטיבל סינמה נובו בבלגיה (בו זכה בפרס הסרט הטוב ביותר[2]), פסטיבל הסרטים בפניקס (בו זכה לרנר בפרס הבמאי הטוב ביותר), פסטיבל AFI לוס אנג'לס, פסטיבל הסרטים בסידני, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בוורשה, בשנגחאי, בסאו פאולו ועוד.
מבקרי קולנוע ישראלים גם כן שיבחו הסרט. כך, לדוגמה, כתב אורי קליין: "בסרט ניכרת השפעתם של יוצרים כגון רומן פולנסקי...אלפרד היצ'קוק... במאי סרטי האימה האיטלקי דאריו ארג'נטו, ועוד. אך מה שיכול היה להסתמן כחקיינות של תלמיד שקדן בלבד נהפך בסרטו של לרנר למקור השפעה שזוכה לעיבוד נבון, פרטי וייחודי[3]. שמוליק דובדבני הוסיף כי הסרט "מיטיב לתאר את המציאות הישראלית העכשווית כהזיה. במרכזו עומדת חוויה טראומטית – פיגוע של מחבל מתאבד – והחזרה אליה, כלומר הצורך לחוות אותה מחדש כדי, אולי, להשתחרר. העמימות שמאפיינת את הסרט מבטאת, בו זמנית, הן את התודעה הפרטית של הדמות שבמרכזו והן את הנזילות שבהוויה הישראלית – לעולם תחת איום, שרויה במצב טראומטי, ומסתובבת-מסתבכת בתנועה שהיא חסרת מנוחה (ממש כמו הגיבורה כאן), מעגלית, ללא פשר ומוצא."[4]
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ימים קפואים" יצא בשנת 2006 להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע בישראל. בשנת 2007 יצא להקרנות מסחריות בצרפת. כמו כן נמכר להפצה ברוסיה, ליטא, אוקראינה, ברזיל, יוון, תאילנד, פורטוגל, איסלנד, טאיוואן, הודו ו-אוסטרליה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פבלו אוטין, קרחונים בארץ החמסינים - הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים, רסלינג, 2008, הפרק "'ימים קפואים' - שיחה עם דני לרנר", עמ' 244-223.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ימים קפואים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "ימים קפואים", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "ימים קפואים", באתר אידיבי
"ימים קפואים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "ימים קפואים", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דף הסרט באתר קרן הקולנוע הישראלי
- יאיר רוה, אליס בארץ הפרעות, באתר ynet, 23 באוגוסט 2006
- יונתן אסתרקין, ימים מוקפאים, באתר nrg, 11 באפריל 2008
- אבנר שביט, עכבר העיר אונליין, פחד ותיעוב בפלורנטין, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2006
- "ימים קפואים", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
- "ראיון:ימים קפואים, לילות לבנים", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
- מאחורי הקלעים של "ימים קפואים", באתר eonline , 24 באוגוסט 2006
- בועז חגין, המותחן הפסיכולוגי והדרמה המשפחתית : על אתיקה וטרור בסרט ימים קפואים, מכאן י"ג, אוקטובר 2013, עמ' 124–144
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גואל פינטו, הסרט "ימים קפואים" זכה בפרס הסרט העלילתי בפסטיבל חיפה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2005
- ^ ענת זהר, דן אינו חסכן, באתר nrg, 21 במרץ 2007
- ^ אורי קליין, מה עשתה מייאו?, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2005
- ^ שמוליק דובדבני, כנגד כל הסיכויים, באתר ynet, 24 באוגוסט 2006