לדלג לתוכן

ים, מזג אוויר סוער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ים, מזג אוויר סוער
מידע כללי
צייר אדואר מאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה שנות ה־60 של המאה ה־19? עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים קנבס, צבע שמן עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים בס"מ
רוחב 72.5 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 55 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ים, מזג אוויר סוערצרפתית: Marine, Temps d’orage) הוא ציור שמן על בד מעשה ידי הצייר הצרפתי אדואר מאנה משנת 1873. היצירה מתארת ספינות בלב ים תחת שמים סוערים. הציור היה חלק מאוסף גורליט, עבר מחקר מקיף בנוגע למקורו, ונמכר למוזיאון הלאומי לאמנות מערבית בטוקיו.

תיאור היצירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור מתאר שני ספינות מפרש בלב ים פתוח. שתי הספינות ממוקמות במרחק מסוים זו מזו, קרוב לקו האופק. יותר ממחצית הציור מוקדשת לים, אשר צויר בגווני ירוק שונים בטכניקת מכחול וירטואוזית. מעל הים מתנשא שמיים בגוון צהבהב, המכוסים בחלקם הגדול בעננים אפורים. ישירות מאחורי הספינות, העננים יורדים עד לפני המים, דבר היוצר רושם של גשם. הכותרת הצרפתית של הציור, "Marine, temps d’orage", מתייחסת אמנם לסערה, אך הציור אינו מכיל ברק בולט, צורות גלים חריגות או תצורות עננים מיוחדות שמעידות על מזג אוויר קיצוני.

שתי ספינות המפרש ממוקמות במרכז התמונה. הספינה השמאלית נראית מהצד, מפרשיה בהירים, והיא שטה לעבר הקצה השמאלי של הציור. הספינה הימנית מתוארת באלכסון מאחור, כשהיא פונה לכיוון הימני של הציור, לעבר האופק. התורן שלה גבוה משמעותית מזה של הספינה השמאלית, ומערכת המפרשים שלה מורכבת יותר. מיקומו של הצייר ביחס לים אינו ברור: ייתכן שהוא עומד על חוף הים, משקיף מהחלון, או מתבונן על הספינות מסיפונה של ספינה אחרת. בפינה הימנית התחתונה של הציור מופיעה חתימתו של הצייר: "Manet".

ציורי הים של מאנה – תיארוך הציור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדואר מאנה טיפח קשר מיוחד עם תחום הספנות. לפני שהחליט סופית על קריירה אמנותית, שאף תחילה להיות קצין בצי הצרפתי. בשנת 1848 יצא למסע בן שישה חודשים לברזיל על סיפונה של ספינת האימונים "Le Havre et Guadeloupe". במהלך מסע זה נקרתה לו ההזדמנות להתבונן בים בתנאי תאורה ומזג אוויר שונים. הוא הכיר לא רק את הספינה שעליה הפליג, אלא גם צפה מקרוב בספינות מפרש רבות אחרות. במכתבים למשפחתו תיאר מאנה את חוויותיו מהמסע הימי.[1]

הציור הקדום ביותר הידוע של מאנה העוסק בנושא ימי נוצר בשנת 1864.[2] ציור זה, "קרב ימי בין ה"קירסרג'" ל"אלבמה", מתאר עימות ימי שהתרחש במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית מול חופי צרפת. מאנה לא היה עד ראייה לקרב זה, אלא יצר את הציור בסטודיו שלו בפריז בהתבסס על דיווחים עיתונאיים ואיורים שהתפרסמו בעיתונות. רק כמה שבועות לאחר מכן נסע אל חופי תעלת למאנש ובילה את חופשת הקיץ בעיר בולון-סור-מר. שהות נוספת שלו בעיר מתועדת לשנת 1868. במהלך חופשותיו שם יצר מספר סקיצות ורישומי צבעי מים, ששימשו לו מאוחר יותר כהשראה לציורי נוף ימי נוספים. בספר הסקיצות של מאנה משנת 1868 נמצאות כמה רישומי עפרון של ספינות מפרש, הדומות לאלו המתוארות בציור "ים, מזג אוויר סוער", וייתכן ששימשו כהכנה ליצירה זו.

תיארוך ציורי הים של מאנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריוני אמנות הגיעו להערכות שונות בנוגע לתיארוך יצירותיו של מאנה בצבעי מים ובציור שמן שעסקו בנושאים ימיים. במסגרת התערוכה "Manet and the Sea", שהוצגה בשיקגו, פילדלפיה ואמסטרדם בשנים 2003–2004, נערך לראשונה מחקר מעמיק על ציורי הים של מאנה, ובעקבותיו שונו התאריכים המשוערים של כמה מיצירותיו. בקטלוג התערוכה חיברו ג'ולייט וילסון-בארו ודיוויד דז'נר את הציור לתקופה שבין 1864 ל-1868, על סמך השוואות סגנוניות עם ציורי ים אחרים מתקופה זו. זאת בניגוד להשערות קודמות של חוקרים שונים, אשר תיארכו את היצירה לתחילת שנות ה-70 של המאה ה-19.[3]

ציורו של מאנה "ספינת קיטור עוזבת את בולון" (שצויר בשנת 1864 ונמצא כיום במכון האמנות של שיקגו) מאופיין, כמו ים, מזג אוויר סוער", בקו אופק הממוקם גבוה יחסית. אולם בציור זה הספינות מפוזרות על פני חלקים נרחבים של המים, ואינן ממוקמות כולן בסמוך לאופק. לעומת זאת, בציור *ספינות מפרש בלב ים* (השמור כיום במוזיאון לאמנות של קליבלנד), אשר תוארך לתקופה שבין 1864 ל-1868, הציב מאנה את רוב הספינות קרוב לקו האופק. גם בציור זה ניתן להבחין בקו אופק גבוה, ותיאור הגלים בקדמת הציור דומה לזה שב-"Marine, temps d’orage".

לתקופה זו משתייך גם הציור "ספינות מפרש ושחפים" (מאוסף פרטי), המתאפיין במוטיבים ובצבעוניות דומים. ביצירה נוספת של מאנה ניכרת הפשטה של הסצנה הימית לשתי ספינות מפרש בלבד: בציור "שתי סירות דיג" (מאוסף פרטי), שנוצר ככל הנראה סביב 1868, מופיעות שתי ספינות מפרש בלב ים, בדומה ליצירה זו.

היצירה הייתה חלק מהאוסף האמנותי של קורנליוס גורליט, אשר כלל כ-1,500 יצירות אמנות שהתגלו ב-2012 בבתי מגוריו. הציור היה בבעלותו של התעשיין היפני קוג'ירו מצוקאטה, שרכש אוסף גדול של יצירות אמנות באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20, מתוך כוונה להקים מוזיאון ביפן. בשל קשיים כלכליים והתפתחויות פוליטיות ננטש הפרויקט, וכ-400 יצירות נותרו בפריז תחת השגחתו של ליאונס בנדיט, מנהל מוזיאון לוקסמבורג.[4]

לאחר פלישת הנאצים לפריז ב-1940, הופקד אוסף הפסלים של מצוקאטה במוזיאון רודן, בעוד שהציורים, ובהם "ים, מזג אוויר סוער", הועברו לעיירה אבונדאן ליד פריז, תחת אחריותו של קוסבורו היוקי, קצין יפני בדימוס ונציגו של מצוקאטה בצרפת. בשל מחסור במשאבים נאלץ היוקי למכור 20 יצירות בין 1940 ל-1942, כולל הציור של מאנה, כדי לממן את אחזקת שאר האוסף. הציור עבר לידיו של הילדברנד גורליט. שאר היצירות הוחרמו על ידי השלטונות הצרפתיים לאחר שחרור צרפת, וב-1959 הוחזרו ליפן והיוו את הבסיס להקמת המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית בטוקיו.[4]

מחקר מקור היצירה ומכירתה ליפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 התקבל הציור בירושה במוזיאון האמנות של בזל כחלק מאוסף גורליט. במסגרת פרויקט חקר המקור של גורליט, נבדקו היצירות כדי לקבוע אם מדובר ביצירות אמנות שנבזזו בידי הנאצים. נמצא כי מקור הציור תועד היטב, והוא סווג בקטגוריית "ירוק", כלומר יצירה שהבעלות עליה אינה מוטלת בספק מבחינה היסטורית. המוזיאון בברן הבהיר כי אין בכוונתו להפיק רווחים כלשהם מהאוסף, אך שמר לעצמו את הזכות למכור יצירות בעלות מקור ברור כדי לכסות את עלויות ניהול הירושה. עקב הוצאות משפטיות כבדות, מחקרי מקור, עבודות שימור ותערוכות בנושא, נוצר גירעון של כ-4 מיליון פרנקים שווייצריים, סכום הזהה להערכת השווי של היצירה על ידי מומחים עצמאיים.לאחר דיונים חיוביים עם המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית בטוקיו, החליט מוזיאון ברן למכור את הציור. המכירה התאפשרה הודות לקרן הרכישות של המוזיאון היפני, והמוזיאון בברן התחייב להקדיש כל עודף מהעסקה למחקרים נוספים בנוגע לאוסף גורליט.[4]

  • Juliet Wilson-Bareau, David Degener: Manet and the Sea: Ausstellungskatalog Chicago, Philadelphia, Amsterdam, Yale University Press, New Haven 2003, ISBN 0-300-10164-3.
  • Françoise Cachin: Manet. DuMont, Köln 1991, ISBN 3-7701-2791-9.
  • Nadine Engel, Rebecca Herlemann: Renoir, Monet, Gauguin. Bilder einer fließenden Welt: Die Sammlungen von Kojiro Matsukata und Karl Ernst Osthaus. Ausstellungskatalog Folkwang Museum, Essen 2022, ISBN 978-3-7757-5127-8.
  • Edouard Manet: Briefe. Deutsche Übersetzung von Hans Graber, Benno Schwabe Verlag, Basel 1933.
  • Sandra Orienti: Edouard Manet, Werkverzeichnis. Ullstein, Frankfurt am Main 1981, ISBN 3-548-36050-5.
  • Denis Rouart, Daniel Wildenstein: Edouard Manet: Catalogue raisonné. Bibliothèque des Arts, Paris und Lausanne 1975.
  • Adolphe Tabarant: Manet et ses oeuvres. Gallimard, Paris 1947.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו בהרחבה על כך: Edouard Manet: Briefe.
  2. ^ ראו Juliet Wilson-Bareau, David Degener: Manet and the Sea. בעבר העריכו חוקרים אחרים כי הציור "סיפון ספינה", אשר וילסון-בארו ודז'נר תיארכו ל"סביבות 1868", צויר כבר ב-1858 או מוקדם יותר. ראו Sandra Orienti: ,Edouard Manet, Werkverzeichnis", עמ' 14.
  3. ^ Juliet Wilson-Bareau, David Degener: *Manet and the Sea*, עמ' 70. סנדרה אוריאנטי תיארכה את הציור לשנת 1873, ראו Sandra Orienti: *Edouard Manet, Werkverzeichnis*, עמ' 88. רואר וילדנשטיין הניחו כי הציור נוצר בשנת 1873 בעיר ברק, ראו Denis Rouart, Daniel Wildenstein: *Edouard Manet: Catalogue raisonné*, עמ' 172.
  4. ^ 1 2 3 Museum of Fine Arts Bern, Hodlerstrasse 8-12, CH-3000 Bern 7, Gurlitt, Museum of Fine Arts Bern (באנגלית)