ילקוט המכירי

ילקוט המכירי
	המהדורה הראשונה של הספר
מידע כללי
מאת	מכיר בן אבא מרי
שפת המקור	עברית
סוגה	מדרש, ספר אוסף של מדרשים

יַלְקוּט הַמָּכִירִי הוא ילקוט מדרשי חז"ל המבארים את ספרי הנביאים וכמה מספרי הכתובים, אשר ליקט רבי מכיר בן אבא מרי. המחבר מציין את מקורו של כל מדרש. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14. בפתיחה לילקוט מתעד רבי מכיר את שושלתו.^[1]

רבי מכיר מסביר במבוא מדוע קרא לאוסף המדרשים 'ילקוט' וזאת כי ליקט את מדרשיו מהמשנה, התוספתא והירושלמי.^[2]

רבי מכיר ציטט את מדרשי הילקוט מן המקורות שהונחו לפניו. שפת הילקוט היא כלשון ציטוטיו ארמית גלילית, ארמית בבלית ועברית. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14 וזאת על פי שטר מכירה בכתב יד ליידן^[3] של פירוש ילקוט המכירי לספר ישעיהו משנת 1415.^[2]

לקריאה נוספת

ענת‏ רייזל‏, "ילקוט המכירי", בלקסיקון מבוא למדרשים‏, עמ' 403; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

קישורים חיצוניים

מידע על ילקוט המכירי בקטלוג הספרייה הלאומית

טקסט המדרש

ילקוט המכירי על ישעיהו, מהדורת יהודה זאב כהנא שפירא, ברלין, תרנ"ג (1893), באתר היברובוקס
ילקוט המכירי על משלי, ‏בעריכת הרב ד"ר אליעזר גרינהוט, דפוס פרומקין, ירושלים, תרס"ב, באתר היברובוקס
ילקוט המכירי על תהילים, חלק א וחלק ב, ‏בעריכת שלמה בובר, ברדיטשוב, תר"ס, באתר היברובוקס
ילקוט המכירי על תרי עשר ח"א - יואל צפניה חגי ומלאכי, בעריכת אלבארט גראינוף (אנ'),‏ לונדון, תרע"ג, באתר היברובוקס
ילקוט המכירי על זכריה, בעריכת אלבארט גראינוף,‏ לונדון, תרס"ט, באתר היברובוקס
ילקוט המכירי על תרי עשר ח"ב - עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, בעריכת אלבארט גראינוף,‏ לונדון, תרע, באתר היברובוקס
יעקב שמואל שפיגל, קטע חדש מילקוט המכירי למשלי, סידרא א, תשמ"ה, עמ' 91-130 (מידע בקטלוג רמב"י)‏, JSTOR 24164394

תיאור המדרש

יהודה דוד איזנשטיין, ‏ילקוט המכירי, מתוך ספר אוצר מדרשים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
ענת‏ רייזל‏, "ילקוט המכירי", בלקסיקון מבוא למדרשים‏, עמ' 403; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. (מהדורה מוקדמת של הפרק באתר מחלקי המים)

הערות שוליים

^ הקדמה לתהילים והקדמה לישעיהו
^ ¹ ² ענת רייזל, מבוא למדרשים, ירושלים, מכללת הרצוג, 2011, עמ' 403
^ תיאור כתב היד באתר הספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] הקדמה לתהילים והקדמה לישעיהו

[ענת403-2] ¹ ² ענת רייזל, מבוא למדרשים, ירושלים, מכללת הרצוג, 2011, עמ' 403

[3] תיאור כתב היד באתר הספרייה הלאומית

[1]

[2]

[3]

ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים (בערך 200–400 לספירה)	מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים
מדרשי אגדה קלאסיים: תקופת האמוראים והסבוראים (בערך 400–600 לספירה)	בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • פסיקתא דרב כהנא • מדרש פנים אחרות • ברייתא דישועה • אגדות התלמוד • פרקי רבי יוסי
תקופת הביניים: ראשית תקופת הגאונים (בערך 600–750 לספירה)	מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה • רות רבה • קהלת רבה • קהלת זוטא • אבות דרבי נתן • אותיות דרבי עקיבא • מדרש תהילים (מזמורים א-קיח) • מדרש ויסעו • תרגום שני למגילת אסתר • פסיקתא רבתי • מדרש שיר השירים
המדרש המאוחר: תקופת הגאונים (בערך 750–1050 לספירה)	תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • שבעת פרקי רבי אליעזר • הגדה של פסח • שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) • אגדת בראשית • בראשית רבתי • פסיקתא רבתי • דברים זוטא • רות זוטא • שיר השירים זוטא • מדרש שמואל • מדרש משלי • מדרש תהילים (מזמורים קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון • מדרש תדשא • מדרש ויושע • מדרש עשרת הדיברות • מדרש תשובת יונה הנביא • מדרש אבכיר • מדרש אספה • מדרש תמורה • פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)
הילקוטים: תקופת הראשונים (בערך 1050–1500 לספירה)	פתרון תורה • פסיקתא זוטרתא • מדרש שכל טוב • מדרש אגדה (בובר) • ילקוט שמעוני • ילקוט המכירי • מדרש הגדול • מדרש הביאור • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב • מדרשי רבי שמואל מסנות