ילטושקיב
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 ויניצה |
| שטח | 3.032 קמ"ר |
| גובה | 277 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,449 (2023) |
| קואורדינטות | 48°59′N 27°30′E / 48.983°N 27.500°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
  | |
ילטושקיב (באוקראינית: Ялтушків; בפולנית: Jałtuszkiw; ברוסית: Ялтушков, ילטושקוב) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילטושקיב נזכרת לראשונה בשנת 1431, ובאמצע המאה ה-16 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאה ה-16 פשטו על העיירה הולאכים והטטרים, ובסוף המאה ה-17 הייתה תחת שלטון טורקי.
יהודי ילטושקיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה בוצעו בעיירה מספר פוגרומים בידי חיילים ואיכרים אוקראינים, בהם נרצחו כ-50 יהודים. בתקופה הסובייטית פעלו בעיירה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי, ונמנו בה כ-1,200 יהודים.
ב-15 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד בחטיפת יהודיה לעבודות כפייה, תוך רצח חלקם. ב-20 בדצמבר 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, אשר הוקף בגדר תיל, ואשר אליו הובאו גם יהודים מיישובי האזור. בגטו, בו שררה צפיפות רבה, מתו יהודים רבים מרעב וממחלות, ומעת לעת ביצעו שוטרים גרמנים ואוקראינים מעשי התעללות ורצח ביושביו.
ב-19 באוגוסט 1942 נערכה בגטו סלקציה, תוך הפרדה בין "כשירים לעבודה" ושאינם, ורצח המסתתרים. למחרת נורו כ-450 מיהודי הגטו בבורות ירי ליד תחנת הרכבת המקומית, תוך העברת קבוצת צעירים למחנות עבודה.
ב-15 באוקטובר 1942 נרצחו 1,194 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ילטושקוב (Yaltushkov), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), ילטושקוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1365–1366), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
