יכיני
 שלט הכניסה למושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 129 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | תימן |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 780 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.8% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   יכיני  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
מושב עובדים בצפון הנגב, שייך למועצה אזורית שער הנגב. הוקם על ידי תנועת המושבים. גובהו מאה ועשרים מטרים מעל פני הים.
שם המושב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב יושב בשטח נחלת שבט שמעון על פי התנ"ך. שמו ניתן לו על שם יכין בנו של שמעון: ”בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי לְיָמִין מִשְׁפַּחַת הַיָּמִינִי לְיָכִין מִשְׁפַּחַת הַיָּכִינִי”[3]. יָכִין הוא אפוא אחד מבניו של שמעון, ויָכִינִי הוא שם הייחוס שנגזר ממנו (משפחתו של יכין). על פי תיאור ההתנחלות במקרא, נחלת שבט שמעון ממוקמת בנגב וזו הסיבה לבחירת השם.
יכין הוא שמם שם כמה אישים במקרא, והוא מוכר גם מן הכנענית הפיניקית. סביר להניח שמדובר בקיצור שם תאופורי (שם הכולל רכיב של שם אל), ובתנ"ך – יְהוֹיָכִין, היינו 'האל יכין', 'יכונן ויקיים'. יכין הוא גם שמו של אחד משנֵי עמודי הנחושת (לצד בֹּעַז) שהקים שלמה בבית המקדש[4].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם ב-25 ביולי 1950, בשם הזמני "מוחרכה ב'"[5][6], בגלל קרבתו לכפר הערבי אל-מוחרקה, שתושביו גורשו[7] במהלך מלחמת העצמאות. ביום העלייה לקרקע, הובאו אליו 174 עולים מפרס וכורדיסטן ששהו קודם לכן במחנה העולים בפרדס חנה. עם הגעתם למקום התברר שלא היו מספיק אוהלים עבורם ואף לא מים ואוכל. רק לאחר מספר ימים קיבלו העולים לחם ואוכל והמקום חובר לרשת המים[8].
עקב הקשיים הרבים עזבו חלק מהתושבים את היישוב. המושב סבל מסכסוכים פנימיים קשים, ועקב כך החליטה הסוכנות היהודית לפרק את המושב ביוני 1952[9].
בשנת 1952 יושבו במקום עולים מתימן שעלו ארצה במבצע מרבד הקסמים והתאכסנו עד אז במעברות עין שמר וצמח. בינואר 1952 היו במושב 100 משפחות מעולי תימן – מלוא הקיבולת המתוכננת של המושב[10].
בנובמבר 1953 נותק המושב בגלל גשמים והוצנחה לו אספקה מהאוויר[11].
בנובמבר 2006 נחנך ביישוב כפר סטודנטים של תלמידים ממכללת ספיר. המושב סובל, ביחד עם שאר יישובי הנגב המערבי, ממתקפות של רקטות קסאם.
הטבח ביכיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטבח ביכיני
בהתקפת הפתע על ישראל בתחילת מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חמאס חדרו גם למושב ורצחו 7 בני אדם.[12]
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדי מושב יכיני לומדים במספר בתי ספר אזוריים בחלוקה לדתיים וחילוניים. מרבית הילדים לומדים בבית הספר היסודי אלונים שער הנגב ובבית החינוך המשותף שער הנגב, הילדים הדתיים לומדים במ.א שדות נגב. בשנות ה־60–90 פעלה ביישוב תנועת בני המושבים, ומשנת 2013 פועלת בו תנועת בני עקיבא.
כלכלת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לשנות השבעים עסקו מרבית תושבי המושב בענפי החקלאות, ובמיוחד בגידול סלק סוכר. עקב המשבר בענף החקלאות חלק מתושבי המושב מצאו את פרנסתם מחוצה לו. כיום יש במושב חקלאים העוסקים בגידול ירקות, רימונים אורגניים וברפתות חלב. המושב נמצא באזור עדיפות לאומית א'.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מגרש כדורסל -
בית הקשיש -
בית העם -
משק רפת חלב -
שלט הכניסה למושב -
גן ילדים ממוגן -
קופת חולים -
רחוב במושב -
כפר הסטודנטים ביכיני - מגורים לסטודנטים תמורת שירות לקהילה -
בית כנסת -
מגדל המים -
רחובו הראשי של המושב, 2006 -
יחידות מגורים טיפוסיים לשנות ה-50 וה-60 במושב יכיני, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מושב יכיני באתר המועצה האזורית שער הנגב
- יכיני, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- ק. שבתאי, הצבא ויהודים מעבר להרי החושך, דבר, 1 במרץ 1951 המשך
- אילת הָלל כהן-אורגד, מושב יכיני בשנות החמישים, באתר הארכיון הציוני, 21 בפברואר 2024
גז כבשים ראשון במושב יכיני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1954
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ב
- ^ מקום בלב (משמעויות שמות ישובים בקווי העימות), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ האגודה לטיפוח חברה ותרבות מיסודו של עובדיה בן שלום יכיני
- ^ כל מקום ואתר - יכיני
- ^ Palestinian Refugee Problem Revisited Cambridge University Press, ISBN 0-521-00967-7 pp 258
- ^ ק. שבתאי, אזור אזור וענייניו, דבר, 10 באוגוסט 1950
- ^ לפי אנציקלופדיה 'מפה'
- ^ יצחק קורן, האמת על התיישבות התימנים, דבר, 23 בינואר 1952
- ^ כך קבלנו את הגשם הראשון, דבר, 27 בנובמבר 1953
- ^ כך מחבלי החמאס השתלטו על מושב יכיני באתר כיכר השבת
| ||||||||||||
