יינק

יינק
סמל יינק סמל יינק	דגל יינק דגל יינק
	כנסייה אוונגליסטית ביינק
מדינה	הונגריה
מחוז	טולנה
שטח	38.12 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,628 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות	46°33′20″N 18°28′40″E / 46.555617°N 18.477741°E
אזור זמן	CET
	http://www.gyonk.hu

יינק (בהונגרית: Gyönk) היא עיר במחוז טולנה שבהונגריה.

היסטוריה

יינק מוזכר בפעם הראשונה בשנת 1280 כאזור מיושב כבר. הכפר יושב על ידי טורקים למשך זמן מה ובין המאה ה-14 למאה ה-17 היה שומם. בתחילת המאה ה-18 הגיעו מעט תושבים למקום ומשנת 1790 ואילך החלו להגיע למקום מספר משפחות גרמניות והונגריות ויישבו אותו.^[1] בית הספר נוסד בשנת 1806 בעיירה אחרת והועבר לכפר בשנת 1812. בשנת 1882, חובר הכפר לרכבת אך משנת 1990 המסלול רק לרכבות משא וקו הרכבת הקרוב ביותר לעיר הוא במרחק של 7 קילומטרים.

המקום הוכרז כעיר ב-1 ביולי 2009.

אוכלוסייה

ב-1891 התגוררו בעיר 3371 תושבים. ב-1910, 2055 מתוך 3291 (62.4%) הזדהו כגרמנים ו-37.4%, שהם 1222 תושבים, הזדהו כהונגרים. רוב הגרמנים היו אז לותרנים אך רבים היו גם קתוליים. רוב ההונגרים הזדהו כקלוויניסטים. הפילוג לפי דתות היה: 1,406 לותרנים (42.7%), 1,205 קלוויניסטים (36.6%), 492 קתולים (14.9%) ו-180 יהודים (5.5%).

בשנת 1941 התגוררו בעיר 3071, מתוכם 70 יהודים. ב-1944 מספר היהודים היה 163.

בשנת 1947, במסגרת חילופי האוכלוסין בית צ'כוסלובקיה להונגריה (אנ'), התיישבו 9 משפחות הונגריות ביישוב, שמנו 55 נפשות.

בשנת 2001, הגרמנים שבעבר היו רוב, היוו מיעוט: 274 מתוך 2,240 תושבי העיר הכריזו על עצמם כגרמנים (12.2%), 463 (20.7%) היו קשורים למסורות תרבותיות גרמניות ו-181 היו ילידי גרמניה. מספר דוברי הגרמנית בשימוש יומי בין משפחה וחברים ירד ל-177 (7.9%).

במהלך מפקד האוכלוסין של 2011, 78.6% מהתושבים הזדהו כהונגרים, 3.6% כצוענים ו-11.9% כגרמנים. 21% לא הצהירו. (בשל זהויות כפולות, הסכום הכולל עשוי להיות גדול מ-100%). ההתפלגות הדתית הייתה כדלקמן: 26.7% הזדהו כקתולים, 14.8% כקלוויניסטים, 14.6% כלותרנים ו-10.5% כאתאיסטים. 33% לא הזדהו.

בשנת 2013 התגוררו במקום 2091 תושבים, אך בשנת 2014 חלה ירידה של 1.6% במספר התושבים, והתגוררו בעיר 2057. בשנת 2015 תושבי המקום מנו 2048.

קהילה יהודית

הקהילה היהודית ביינק היא אחת מהקהילות העתיקות במחוז טולנה. היהודים הראשונים במקום היו סוחרים שהתיישבו שם במאה ה-18.^[2]

בזמן הקרע ביהדות הונגריה, הקהילה הגדירה את עצמה כאורתודוקסית חרדית.^[2]

בית הכנסת בעיר נוסד בשנת 1836.^[2]

מצב היהודים בעיר הורע עם פרסום חוקים המפלים לרעה את היהודים על ידי גרמניה הנאצית. ב-1944, כשנכנס הצבא הגרמני למקום, רבים מן התושבים הגרמנים במקום התפרעו ופגעו בבית הכנסת ובבית הקברות היהודי. בסוף חודש אפריל אותה השנה, נשלחו כל היהודים לגטו בונ'הד, ומשם הועברו לפץ'. בסוף, בתחילת חודש יולי נשלחו לאושוויץ.^[2]

לאחר מלחמת העולם השנייה היה ניסיון לחדש את הקהילה היהודית בעיר, שלא צלחו, ובשנת 1950 בוטלה הקהילה באופן רשמי.^[2]

בין רבני העיר היו: הרב משה קאניז'א-פשרהופר, שהיה רב העיר בין השנים 1826–1833. ייסד במקום את ישיבת יינק; הרב אברהם גלזנר, שמונה על ידי הכתב סופר לרב המקום. כיהן כרב בין 1852-1863; הרב עמרם פישר, בנו של הרב עקיבא פישר. כיהן כרב בין 1879 ל-1925. רבה האחרון של הקהילה היה הרב יוסף יצחק מייזנר, שנספה בשואה עם חלק מיהודי המקום.^[2]