יידישה רונדשאו
יידישֶה רוּנְדְשַאוּ (בגרמנית: Jüdische Rundschau) היה עיתון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בין 1902 עד סגירתו ב-1938 בברלין, והיה השבועון היהודי-גרמני בעל התפוצה הרחבה ביותר. הוא היה ביטאונה של התאחדות ציוני גרמניה.
העיתון התפתח מכתבי העת Berliner Vereinsbote ("ברלינר פראיינסבוטה", 1895–1901) ו-Israelitische Rundschau (איזראליטישֶה רונדשאו", 1901–1902).
המוציא לאור היה היינריך לֶוֶוה. העורכים הראשיים היו, במהלך השנים, יוליוס בֶּקֶר, פליקס אברהמס, הוגו הרמן, לאו הרמן, פריץ לוונשטיין (Löwenstein), האנס קלֶצֶל (Klötzel), רוברט וֶלְטְש והאנס בלוך.
היידישה רונדשאו החל לצאת ב-1902, בתחילה כשבועון ומ-1919 פעמיים בשבוע. מדי פעם הופיעו גם הוצאות מיוחדות, במיוחד אחרי 1925. משנת 1936 חזר העיתון למתכונת שבועית. אחרי ליל הבדולח בסוף שנת 1938 נאלץ העיתון להפסיק לצאת. ממשיכו היה "יידישה וֶלְטְרונדשאו" (Jüdische Weltrundschau). קהל היעד של העיתון היה הנוער היהודי, ומטרתו הייתה להביא לידיעתו את המצע הפוליטי הציוני כפי שבוטא בתוכנית בזל (1897). העיתון דיווח לקוראיו על כל החדשות מהעולם היהודי בגרמניה ומחוצה לה. בשל מלחמתו באנטישמיות עלתה תפוצתו לקראת סוף רפובליקת ויימאר עד קרוב ל-40,000 עותקים.
תפוצת העיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1926: 10,000
- 1931: 15,000
- 1934: 37,000
- 1935: 37,000
- 1937: 37,000
- 1938: 25,300
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיליונות העיתון Jüdische Rundschau באתר Compact Memory
- תומאס פון דר אוסטן-זאקן, 'לבטיו של "עתון ציוני עולמי": לפרשת עלייתו וירידתו של העתון "יידישה ולט רונדשאו"', קשר 31, מאי 2002, 69–78.
