יחסי ספרד–פרו
| יחסי ספרד–פרו | |
|---|---|
|
|
| |
| ספרד | פרו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 505,370 | 1,285,216 |
| אוכלוסייה | |
| 47,903,594 | 34,338,347 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,580,695 | 267,603 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 32,997 | 7,793 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי ספרד–פרו הם היחסים הדו-צדדיים בין פרו וספרד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבני האינקה, שהקימו את האימפריה שלהם במאה ה-15, יצא מוניטין עולמי כבעלי תרבות מרתקת וייחודית להם. לאחר שפרנסיסקו פיסארו, נציג הכיבוש ההיספני, תפס את השלטון ב-1533, הפכה פרו לנקודה מרכזית עבור משלחות כיבוש ומשלחות מתיישבים מספרד, ומאירופה בכלל. מהנמלים שלה יוצאו סחורות לספרד וכשהגיע המשנה למלך ספרד הוא קבע את מקום מושבו בלימה.
בתחילת המאה ה-19 החל תהליך שחרורן של מדינות דרום אמריקה מהשלטון הקולוניאלי הספרדי. חוסה דה סן מרטין ארגן צבא שכבש את ארגנטינה, צ'ילה ופרו. ב-28 ביולי 1821 הוכרזה עצמאותה של פרו אך רק בשנת 1824, לאחר הניצחון של הגנרל אנטוניו חוסה דה סוקרה נגד הספרדים בקרב אייקוצ'ו, סולקו המלוכנים סופית ופרו מימשה את ריבונותה על כל שטחה. בין השנים 1864–1866 התחוללה מלחמת איי צ'ינצ'ה בין ספרד לבין פרו וצ'ילה, שהסתיימה בנסיגת הספרדים והכרה בעצמאותה של פרו.
במהלך מלחמת האזרחים בספרד (1936–1939), שגרירות פרו במדריד אירחה למעלה מ-370 מבקשי מקלט ספרדיים ואזרחים פרואנים שניסו לעזוב את המדינה. מכיוון שהשגרירות אירחה אזרחים ספרדים, כוחות הממשלה הציבו חיילים בכניסה לשגרירות פרו ולקונסוליה כדי להבטיח שהם יתפסו את כל אזרחי ספרד המנסים לברוח מהשגרירות. כתוצאה מכך הוציאה ממשלת פרו מכתב המגנה את הממשלה הספרדית. בשל היחסים המתוחים בין שני העמים בפרק זמן זה, פרו וספרד ניתקו את היחסים הדיפלומטיים במרץ 1938, אולם כאשר הגנרל פרנסיסקו פרנקו. עלה לשלטון, שתי המדינות כוננו מחדש את היחסים הדיפלומטיים בפברואר 1939. ביוני 1939 שתי המדינות פתחו מחדש את שגרירויותיהן בבירות זו אצל זו, בהתאמה.
במהלך השנים חתמו פרו וספרד על הסכמים רבים כגון: הסכמים בנושא תחבורה אווירית ויחסי סחר (1954); הסכם לאזרחות כפולה (1959); הסכם ביטוח לאומי (1964) ושיתוף פעולה תרבותי (1967).
בנובמבר 1978 ביקר חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד בפרו, הראשון במדינה. מאז, בני משפחת המלוכה הספרדית ופקידי הממשלה ביקרו בפרו בהזדמנויות רבות. בשנת 1991 ערך נשיא פרו אלברטו פוג'ימורי ביקור ממלכתי רשמי בספרד, הראשון של ראש המדינה הפרואני.
בשנת 2018 פליפה השישי, מלך ספרד, נפגש עם נשיא פרו מרטין ויסקרה, שיזם ביקור ממלכתי בו שתי המדינות חיזקו את יחסיהן עם סדר יום שלם של מגעים מוסדיים, כלכליים, חברתיים, ביטחוניים ותרבותיים. שני המנהיגים הביעו את רצונם להמשיך ולחזק את "הרגע המצוין" של היחסים בין שתי המדינות.
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 הסתכם המסחר בין פרו לספרד בשלושה מיליארד אירו. הייצוא העיקרי של פרו לספרד כולל: נחושת, אבץ, סרטנים קפואים ופירות ים, פירות וירקות. הייצוא העיקרי של ספרד לפרו כולל: מכונות, ציוד חשמלי, ציוד למכונות בנייה ופלדה. חברות רבות לאומיות ספרדיות כגון Banco Bilbao Vizcaya Argentaria, בנקו סנטנדר, Mapfre, טלפוניקה וזארה פועלות בפרו. בשנת 2011 חתמה פרו על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי (הכולל את ספרד).
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרו מחזיקה בספרד שגרירות במדריד ו-10 קונסוליות בברצלונה, בילבאו, לאס פאלמאס דה גראן קנריה, מלאגה, פלמה דה מיורקה, סלמנקה, סנטה קרוס דה טנריפה, סביליה, ולנסיה וויגו.
- ספרד מחזיקה בפרו שגרירות בלימה ו-5 קונסוליות בארקיפה, קוסקו, איקיטוס, פיורה וטרוחיו.[1]
