יחסי ליבריה – סיירה לאון
יחסי ליבריה – סיירה לאון | |
---|---|
ליבריה | סיירה לאון |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
111,369 | 71,740 |
אוכלוסייה | |
5,652,437 | 8,701,525 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
4,332 | 3,810 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
766 | 438 |
משטר | |
רפובליקה דמוקרטית | רפובליקה |
יחסי ליבריה–סיירה לאון הם ההיחסים הדו-צדדיים בין ליבריה לסיירה לאון. שתי המדינות חתמו על הסכם אי-תוקפנות בשנת 2007 כשנשיא סיירה לאון ארנסט באי קורומה נכנס לתפקידו.[1] בינואר 2011 תיאר דיפלומט אפריקאי את היחסים כ"לבביים".[2]
עבדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי המדינות היו יעדים לעבדים לשעבר מאמריקה, כמו גם לאנשים שחולצו על ידי הצי הבריטי מספינות עבדים בדרך לאמריקה. אלה ששוכנו בשני השטחים נודעו כאנשי קריו ואמריקו-ליברים, ובסופו של דבר הקימו את האליטות המקומיות של שתי המדינות. ליבריה הפכה לעצמאית בשנת 1847, ואילו סיירה לאון נותרה מושבה של בריטניה עד 1961.
יחסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים היו מתוחים בין ליבריה לשכנותיה, כולל סיירה לאון, בתקופת נשיאותם של סמואל דו וצ'ארלס טיילור. בשנת 1983, גנרל הליבריה תומאס קוויוונקפה ברח לסיירה לאון לאחר שהואשם בניסיון הפיכה.[3] תחת טיילור התעמתו הכוחות המזוינים בסיירה לאון עם הכוחות המזוינים של ליבריה, שהותירו כמה אנשים הרוגים.[4]
במהלך מושבי בית הדין המיוחד לסיירה לאון, התובעים טענו כי צ'ארלס טיילור השתתף באופן פעיל בהנחיית ליבריה לאסטרטגיות של החזית המאוחדת המהפכנית, קבוצת מורדים בסיירה לאון; בין הטענות היה שהוא קבע להסיע את מפקדי RUF למונרוביה כדי להיפגש איתם באופן אישי.[5]
פליטים ויחסים לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיירה לאון הייתה היעד של למעלה מ־40,000 פליטים ליבריים שנמלטו במהלך מלחמת האזרחים הליברית הראשונה ומלחמת האזרחים הליברית השנייה. שמונה מחנות הוקמו במחוז קנמה בסיירה לאון במחוז המזרחי שלה. לאחר תום המלחמות, החל מסע השבה על ידי נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) להחזרת הליברים הביתה. במקום לחזור לליבריה, כמה אלפי פליטים בחרו להשתלב בקהילות סיירה לאון אליהן ברחו.[6] ביוני 2007 נפתח מחדש בו ווטרסייד (אנ'), מעבר גבול. הוא נסגר בשנת 1990 לאחר שטיילור פלש לליבריה והשתלט על ממשלת ליבריה. ליבריה בישרה את זה כסימן לשיפור היחסים ולתמרץ לסחר הדו צדדי, מכיוון שזה קיצר את מרחק הנסיעה בין מונרוביה לפריטאון.[7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Foreign relations of Liberia United States Department of State
- ^ New ambassador to Sierra Leone named IRIN, 12 January 2011
- ^ Joe Wylie Identifies November 12 Plotters The Inquirer via AllAfrica.com, 26 August 2008
- ^ A Look At Relations With Neighboring States And The U.S. The Perspective
- ^ "Alleged Taylor-RUF Racket Detailed". [Monrovia] New Democrat, 14.96 (2007-06-06): 1, 10.
- ^ Refugees reluctant to return home IRIN, 21 February 2007
- ^ Liberia, SLeone re-open border after 17 years Agence France-Presse via ReliefWeb.int, 7 June 2007