לדלג לתוכן

יחסי זימבבואה – חוף השנהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי זימבבואהחוף השנהב
זימבבואהזימבבואה חוף השנהבחוף השנהב
זימבבואה חוף השנהב
שטחקילומטר רבוע)
390,757 322,463
אוכלוסייה
16,766,284 32,257,790
תמ"ג (במיליוני דולרים)
26,538 78,789
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,583 2,442
משטר
רפובליקה רפובליקה

יחסי זימבבואה–חוף השנהב הם היחסים הדיפלומטיים שבין רפובליקת זימבבואה לבין רפובליקת חוף השנהב.

אזרחים זימבבואים המבקשים להגיע לחוף השנהב זקוקים לויזה אלקטרונית לתיירים (E-visa) למשך 90 ימים. ישנה גם אפשרות לאשרה של שישה חודשים של שהייה.[1] אם האזרחים חפצים בעבודה בחוף השנהב הם זקוקים לאישור עבודה מיוחד שמנפיקה ממשלת חוף השנהב.[2]

אזרחים חוף שנהבים המבקשים להגיע לזימבבואה זקוקים לויזה לתיירים למשך 90 ימים.[3]

  • זימבבואה אינה מיוצגת בחוף השנהב כלל, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. אין לה שגרירות מייצגת לא תושבת לחוף השנהב.
  • חוף השנהב אינה מיוצגת בזימבבואה כלל, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. השגרירות המייצגת שלה לזימבבואה היא זו שנמצאת בפרטוריה, הבירה האדמיניסטרטיבית של דרום אפריקה (אחת משלוש).

יחסים כלכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת חוף השנהב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלתה של חוף השנהב מבוססת על חקלאות. כ-70% מהאוכלוסייה עוסקים בחקלאות ובשירותים הנלווים למגזר זה. חוף השנהב היא מהמגדלות והמייצאות הגדולות בעולם של פולי קפה, קקאו (40% מהתוצרת העולמית), בננות ומוצרי דקל, כולל שמן דקלים.

בשל המרכיב הגבוה של החקלאות בהכנסות ממט"ח ובתוצר, קיימת רגישות רבה לתנודות במחירי הקפה והקקאו בעולם. מאמצי הממשלה לגוון את הכלכלה ולחזק מגזרים אחרים לא זכו להצלחה רבה.

חוף השנהב מייצאת בעיקר מוצרי חקלאות, קורות עץ לפני עיבוד, ואת מחצב המנגן שמצוי בה. כמו כן היא מייצאת דגים, בעיקר טונה. היא מייבאת נפט, גז טבעי, כימיקלים חקלאיים, מוצרי פלסטיק, מוצרי טלקומוניקציה ומחשוב, וכן אורז.

כלכלת זימבבואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר כונתה זימבבואה "סל התבואה של אפריקה" והייתה ידועה בשדות החיטה והכותנה הנרחבים שלה. מאז עלה רוברט מוגאבה לשלטון, הפכה זימבבואה מגן-עדן אפריקני בעל שיעור צמיחה של 4.5 אחוזים לכלכלה המתכווצת במהירות הגדולה ביותר בעולם. שלושה רבעים מאוכלוסיית המדינה חיים מתחת לקו העוני ותוחלת החיים צנחה מ-61 שנה ל-39. למדינה, המבודדת על ידי סנקציות, אין כמעט מטבע זר והמטבע, הדולר הזימבבואי, סובל מאינפלציה קיצונית בשנים האחרונות. תוכנית ההלוואות של הבנק העולמי "אינה פעילה בשל פיגורים בתשלום". תורמים מערביים הקפיאו את הסיוע הכלכלי לזימבבואה ובמדינה ישנו מחסור חמור בדלק ומשום כך התמעטה תנועת המכוניות במדינה.

מאז ההפיכה בזימבבואה מתחילה הכלכלה להשתקם.

בשנת 2015 ייצאה חוף השנהב לזימבבואה סחורה בשווי 117 אלף דולר אמריקאי כל הסחורה הייתה מוצרי יופי, עיקרה היה מוצרים קוסמטיים וחלקה השני בגודלו היה תכשירים לשיער.[4] באותה השנה ייצאה זימבבואה לחוף השנהב אבני בניין בשווי 34.5 אלף דולר אמריקאי.[5]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]