יחסי ונצואלה – קוריאה הצפונית
| יחסי ונצואלה – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| ונצואלה | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 912,050 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 28,452,167 | 26,529,070 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 482,359 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 16,953 | |
| משטר | |
| דיקטטורה | דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי |
יחסי ונצואלה-קוריאה הצפונית הם היחסים שבין רפובליקת ונצואלה לקוריאה הצפונית. ונצואלה היא אחת מחמש המדינות היחידות באמריקה הלטינית המקיימות קשרי חוץ עם קוריאה הצפונית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנת 1974 הכירה ונצואלה אך ורק בדרום קוריאה כנציגה המדינית של חצי האי הקוריאני. משנת 1974 הכריזה ונצואלה רשמית על הכרה בצפון קוריאה כמדינה עצמאית, ובכך הפכה עצמה לאחת מחמש המדינות היחידות באמריקה הלטינית המכירות בצפון קוריאה כמדינה.
בשנות ה-90, בעקבות משבר כלכלי קשה ותקציב זעום שקיבלה ממשלת צפון קוריאה, נאלצה הממשלה לסגור כ־30% משגרירויותיה ברחבי העולם, כולל שגרירות צפון קוריאה בוונצואלה[1]. המהלך פגע מעט ביחסים בין שתי המדינות, אך מתן העזרה הכלכלית לצפון קוריאה מוונצואלה נותר כשהיה.
בספטמבר 2007 ביקר המחוקק יאנג היונג-סופ הצפון-קוריאני בוונצואלה ואמר ששתי המדינות צריכות לעמוד יחד כנגד "הסחיטה והאיומים האמריקנים"[2].
ביולי 2008 שקל נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, לקיים פגישה עם המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, קים איל-סונג, ואף הודיע בכלי התקשורת על הפגישה המיוחלת שתיערך ככל הנראה בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית. לבסוף הפגישה התבטלה מחשש לחייו של הנשיא[2].
בספטמבר 2013 הכריז הנשיא מדורו כי שלושה דיפלומטים אמריקאים היו אחראים לקשירת קשר והפלתו מהשלטון, כאשר ההכרזה קיבלה תמיכה רבה ממשטרו של קים ג'ונג איל. שגריר צפון קוריאה בוונצואלה, ג'ון יונג ג'ין, בירך את נשיא ונצואלה על כך שנקט בפעולה זו, ואף הגיב כי יש לדחות את "מדיניות ההתערבות שמפעילים השגרירים האמריקאים במדינות זרות". יונג ג'ין שב והזהיר כי אם ממשלת ארצות הברית תעז להיכנס למתקפה צבאית על ונצואלה, צפון קוריאה תיחלץ לעזרתה. בהמשך להצהרות הללו הוקמה קרן משותפת בשם "קרן הידידות של ונצואלה והרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה הצפונית"[3].
באוקטובר 2013 ביקר בוונצואלה שגריר צפון קוריאה, ג'ון יונג ג'ין, המייצג את צפון קוריאה כשגריר שאינו תושב במספר מדינות. במהלך ביקורו נפגש יונג ג'ין עם בכירים באספה הלאומית, בהם יולי ג'אבור וחוליו צ'אבז מהמפלגה הקומוניסטית של ונצואלה (PCV) והמפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה (PSUV) בהתאמה. השגריר יונג ג'ין ניצל גם הוא את ההזדמנות להביע את תמיכתו בנשיא ניקולאס מדורו, כאשר שהה בכנס יחסי חוץ בקראקס[3].
ב־20 ביוני 2014 משרד החוץ של ונצואלה ביקש כי צפון קוריאה תפתח מחדש את שגרירותה במדינה. שגרירות צפון קוריאה נפתחה מחדש שנה לאחר מכן בשכונת לה מרצדס, קראקס. שר החוץ הוונצואליאני ויונג ג'ין חתמו באותו הזמן על הסכמת להקמת פסל ענק של מנהיגי המדינות בשתי הערים הבירות.
התפתחויות אחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־30 בנובמבר 2018 ביקר נשיא האספה העממית העליונה קים יונג-נאם בוונצואלה כדי להיוועד עם הנשיא ניקולאס מדורו במסגרת הסיור של יונג-נאם במדינות אמריקה הלטינית, בהן קובה, מקסיקו וונצואלה[4]. עיתון מפלגת הפועלים הקוריאנית דיווח כי קים יונג-נאם נפגש עם מדורו בארמון מיראפורס (אנ') וחתם על הסכמים[5].
במהלך המחאה האנטי-שלטונית נגד מדורו בוונצואלה בשנת 2019, צפון קוריאה הייתה בין 22 המדינות שהכירו בניקולאס מדורו כנשיא ונצואלה. ממשלת צפון קוריאה אישרה כי ראי סונג-גיל, שגריר צפון קוריאה בוונצואלה המכהן, נפגש עם לורה סוארז, דיפלומט ונצואליאני המשמש כשגריר במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון. השגריר סונג-גיל הקוריאני הכריז כי על שתי המדינות "לחזק את הסולידריות ושיתוף הפעולה עם מדינות סוציאליסטיות בהתאם לאידאולוגיה של שלום ורצון טוב" והוסיף כי "יש לפתח יחסים עם כל המדינות המפגינות ידידות עימנו".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ EMBAJADA DE LA REPÚBLICA DE COREA EN VENEZUELA | Dirección de Relaciones Internacionales, web.archive.org, 16 באפריל 2018
- ^ 1 2 Chavez Plans to Meet With North Korea's Kim Jong-il, CNSNews.com, 7 ביולי 2008 (באנגלית)
- ^ 1 2 Como hermanos: Corea del Norte abre una embajada en Venezuela, web.archive.org, 2018-07-07
- ^ Editorial La República S.A.S, Presidente de Asamblea Popular de Corea del Norte llega de visita a Venezuela, www.larepublica.co (בספרדית)
- ^ North Korea media: Kim Yong Nam signs agreements in Venezuela, UPI (באנגלית)
