יחסי וייטנאם – ערב הסעודית
| יחסי וייטנאם – ערב הסעודית | |
|---|---|
|
|
| |
| וייטנאם | ערב הסעודית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 331,210 | 2,149,690 |
| אוכלוסייה | |
| 101,193,120 | 34,164,966 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 429,717 | 1,067,583 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,247 | 31,248 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית חד מפלגתית | מונרכיה אבסולוטית |
יחסי וייטנאם–ערב הסעודית הם היחסים הבילטרליים שבין הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם לבין הממלכה הערבית הסעודית. לווייטנאם יש שגרירות בריאד ולערב הסעודית שגרירות בהאנוי.
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף ששתי המדינות אינן קרובות זו לזו מבחינה גאוגרפית, לאורך ההיסטוריה היה ביניהן קשר, כשווייטנאם הייתה תחת שלטון סין[1]. סוחרים מוסלמים עגנו בנמלי צ'אמפה בדרכם לסין, בשלב מוקדם מאוד בהיסטוריה של האסלאם. אחרי נפילת שושלת טאנג, בית עבאס המשיך לסחור עם וייטנאם באנאם, ומאוחר יותר עם ממלכת דאי וייט[2].
במקביל, הסוחרים הערבים המשיכו לסחור עם הצ'אמים במרכז וייטנאם שנשלטה אז על ידי צ'אמפה, בה התעוררה מוקדם יותר המודעות לאסלאם[3][4]. הקשר הערבי עם האוכלוסייה המקומית היה הגורם העיקרי שהוביל להתאסלמות האוכלוסייה המקומית במהלך המאה ה-15, אם כי עד אז צ'אמפה הושמדה על ידי הווייטנאמים, שראו באור שלילי את התפשטות האסלאם והגבילו אותה[5]. אחרי שהווייטנאמים כבשו את צ'אמפה, הסוחרים הערבים עברו לעסוק במסחר עם סיאם וסולטנות מלאקה. מאותה עת, היחסים בין וייטנאם והעולם הערבי נכנסו לקיפאון עד הכיבוש הצרפתי במאה ה-19.
העת המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקשרים החדשים בין וייטנאם וערב הסעודית החלו בראשית המאה ה-20 לאחר שצרפת הצליחה לכבוש את וייטנאם ולשים קץ באופן זמני לרדיפת המיעוט המוסלמי בצ'אם. תלמיד צ'אמי, מוחמד בדרי, שביקר בערב הסעודית, נחשב לאיש הדת הסלפי הראשון בהיסטוריה של וייטנאם. בסעודיה, בדרי ביקש להרחיב את ידיעתו על התורה האסלאמית הסעודית ולחזקה בקרב המתאסלמים והמיעוט הצ'אמי שבווייטנאם[6].
דרום וייטנאם וסעודיה כוננו יחסים דיפלומטיים ביניהן ב-1974, אך הדבר לא נמשך זמן רב[7]. בשל מלחמת וייטנאם, ולאחריה עד שנות ה-90, לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין וייטנאם המאוחדת וסעודיה, שכן ערב הסעודית הייתה חלק מהגוש שהזדהה עם ארצות הברית נגד ברית המועצות הקומוניסטית שסייעה לווייטנאם. ערב הסעודית, לצד צפון תימן ומדינות נוספות מהמפרץ הפרסי, אירחה בשנות ה-80 גם מספר קטן של פליטים וייטנאמים ממוצא ערבי וצ'אמי עקב רדיפה על רקע דת מצד המשטר הקומוניסטי בווייטנאם[8].
מאז שנות ה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שווייטנאם החלה בתהליך ה"דוי מוי", שכלל רפורמות כלכליות ליצירת "כלכלת שוק בעלת אוריינטציה סוציאליסטית", היחסים בין המדינות החלו להשתפר. ב-1999 ערב הסעודית הודיעה באופן רשמי על כינון יחסים דיפלומטיים עם וייטנאם[9]. לאחר מכן נפתחה שגרירות וייטנאם בריאד, ושגרירות ערב הסעודית בהאנוי נפתחה שנה מאוחר יותר.
מאז כינון היחסים ביניהן, שתי המדינות חוות צמיחה עקבית במסחר. בשנת 2018 הגיע מחזור הסחר הדו-כיווני בין המדינות ל-1.8 מיליארד דולר.
הקהילה הווייטנאמית בסעודיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסעודיה מתגוררים בין 10,000 ל-20,000 עובדים וייטנאמים, והקהילה במדינה נחשבת לקטנה לעומת הקהילות הפיליפיניות והקהילות מדרום–מזרח אסיה. בשנת 2014 חתמו סעודיה ווייטנאם על הסכם עבודה לחמש שנים שיאפשר הכנסת עובדים רבים יותר לסעודיה, אולם תנאי המחיה שלהם ספגו בווייטנאם ביקורת רבה בשל היחס מצד המעסיקים הסעודים לעובדים הווייטנאמים כעבדים[10]. בתגובה, החליטה שגרירות וייטנאם בריאד להחזיר מספר קטן של עובדים לביתם[11].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Hanoi's Old Quarter a Haven for the Muslim Tourist". Jakarta Globe. נבדק ב-2020-05-11.
- ^ Hoàng thành Thăng Long (8 באוגוסט 2013). "10th-century Egyptian and Muslim ceramics found in Hanoi".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hourani, George Fadlo (1995), Arab Seafaring (expanded ed.), Princeton University Press, ISBN 0-691-00032-8
- ^ Religion and policies concerning religion in Vietnam, Hanoi, Vietnam: Government Committee for Religious Affairs, 2006, אורכב מ-המקור ב-2011-05-15, נבדק ב-2007-03-29
- ^ Taouti, Seddik (1985), "The Forgotten Muslims of Kampuchea and Viet Nam", in Datuk Ahmad Ibrahim; Yasmin Hussain; Siddique, Sharon (eds.), Readings on Islam in Southeast Asia, Institute of Southeast Asian Studies, pp. 193–202, ISBN 9971988089
- ^ "Bản dịch tiếng Việt: Châu Đốc Muslims (Vietnam) faced with Salafism". 11 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Saigon Establishes Links with Saudis". The New York Times. 20 בפברואר 1974.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vietnamese refugess in N. Yemen find tribal society hard to penetrate". Christian Science Monitor. 12 במאי 1980.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ http://tgvn.com.vn/20-years-of-vietnam-saudi-arabia-relations-striving-towards-substantial-development-and-deep-ties-103359.html (הקישור אינו פעיל)
- ^ "Overworked, abused, hungry: Vietnamese domestic workers in Saudi".
- ^ https://www.constructionweekonline.com/article-32007-unpaid-vietnamese-workers-in-saudi-are-repatriated תבנית:Bare URL inline
