יחידת מודיעין מטרות

יחידת שחף 869
יחידת מודיעין מטרות

פרטים
כינוי עבר	גדוד שחף 869
מדינה
שיוך	חיל הגנת הגבולות
סוג	יחידת איסוף מודיעין רב ממדית מיוחדת
בסיס האם	מחנה מתת
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1974–הווה (כ־51 שנים)
נוצרה מתוך	גדוד 869
מלחמות	מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם	עוצבת הגליל
דרגת המפקד

יחידת שחף (גדוד 869 יחמ"מ) הינה יחידת איסוף מודיעין הכפוף פיקודית לעוצבת הגליל בפיקוד הצפון ולמערך האיסוף הקרבי בחיל הגנת הגבולות. היחידה אמונה על איסוף מודיעין בגבול לבנון מגזרת הר דב ועד ראש הנקרה. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת סגן-אלוף. ליחידה מאפיינים ייחודיים ומסווגים בחלקם, הכוללים: תצפיות לטווח ארוך וקצר משטח הארץ ומשטח אויב, הפללות אויב, הכוונת אש ומארבי הסוואה התואמים את תוואי השטח. היחידה בנויה מפלוגות תצפיתניות ופלוגות לוחמים. בסיסי הקבע של היחידה מוקמו לאורך גבולה הצפוני של ישראל תחת פיקוד הצפון - עוצבת הגליל.

היסטוריה

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה יחידת תצפיות ארוכות טווח מטכ"לית (869) במסגרת מערך האיסוף, במגמה לשפר את יכולות החוזי, שהיו עד אז רק בידי מחלקות המודיעין בפיקודים. שיקול חשוב בהקמת היחידה המטכ"לית היה יצירת קשר ישיר בין דיווחי התצפיות לחטיבת המחקר, נקודת כשל בזרימת המודיעין על פי דו"ח ועדת אגרנט. ייעוד היחידה היה לבצע תצפיות ארוכות טווח מהאוויר ומהקרקע למתן נתוני מודיעין לרמה האופרטיבית והאסטרטגית, באמצעות הפעלת אמצעי תצפית אלקטרואופטיים חדישים שיוצרו ברובם ביחידה הטכנולוגית, כל זאת על מנת לשפר את איכות המידע המתקבל על האויב ולאפשר אימות המידע על ידי קבלת תמונה חזותית על היערכות ותנועת האויב.

פלוגת המילואים הוותיקה של סיירת מטכ"ל הייתה הבסיס להקמת יחידת תצפיות הכפופה לראש מחלקת האיסוף באמ"ן. כבר באוקטובר 1973, הוקמה היחידה, ובראשה ישי קציר, בעברו איש סיירת מטכ"ל ויחידת התצפיות של פיקוד הצפון. יחידת התצפיות ארוכות הטווח של פיקוד הצפון צורפה ליחידה על עמדותיה. התצפיות הראשונות שלה הוצבו ברמת הגולן. העמדה הראשונה מוקמה במוצב החרמון, ולאחריה גם בתל פארס.

במהלך השנה הראשונה נשענה היחידה על אנשי המילואים הלוחמים של הסיירת, שהתחלפו ביניהם בעמדות. הדיווחים המדויקים הועברו לחטיבת הקו, לפיקוד ולמטכ"ל. נושא התצפיות ארוכות הטווח והאמצעים הדרושים לשם כך פותח תוך כדי עבודה בשטח. בשנה זו נעזרו בפעם הראשונה בתב"ם (תצפית במדבר) הנשלט מרחוק. התב"ם מוקם על אנטנה של חמ"ן, וצוות שישב בצריף תצפית שלט עליו באמצעות טלוויזיה. היחידה קיבלה את האמצעים, בתחילה מהיחידה הטכנולוגית לאחר שהיו בשימוש סיירת מטכ"ל. ענף אלקטרואופטיקה ביחידה הטכנולוגית המשיך ללוות את הנושא ולתרום לשיפור האמצעים.

ב-1974 התמנה רס"ן יורם קתאלי (קמ"ן גולני במלחמה) למפקד היחידה, והחל לבנות אותה כיחידה סדירה. קתאלי החל לעבוד על גיוס כוח אדם סדיר והכשרתו. לאחר ויכוחים רבים, הוקצו ליחידה חיילים סדירים של הנח"ל. חמישה עשר חיילים מהנח"ל ומיחידות אחרות (נפלי קורס טיס, קורס חובלים ואחרים), הגיעו לבה"ד 15 לקורס התצפיתנים הראשון. הקורס נמשך כחודש וחצי והועבר על ידי קתאלי ויקי רייפלד, כאשר הבה"ד מסייע בחומר לימודי בלבד.

עד להקמת היחידה לא הכיר צה"ל במקצוע צבאי תצפיתן. באכ"א בחנו את המקצוע וקבעו, שתצפיתן די שיהיה בוגר 8 שנות לימוד, משום שתצפיתן איננו צריך לדעת יותר מסתם פעולות חשבון אלמנטריות.

כתוצאה ממחסור בימי מילואים נסגרו עמדות התצפית ברמת הגולן למספר חודשים עד להגעת בוגרי הקורס הראשון. הפיקוד על עמדת החרמון הוטל על סגן איתן כץ, מילואימניק שהכשיר את הצוות הראשון בעבודה מעשית. לאחר הקורס הראשון החליפו החיילים הסדירים את אנשי המילואים בתצפיות החרמון ותל פארס. יורם קתאלי העיד שהיו ספקות לגבי יכולת האנשים לעמוד במשימה, אך כולם היו חדורי רצון להצליח, והחלו לראות ברכה בעמלם. לאחר שלושה חודשי עבודה מוצלחים ברמת הגולן, נפתחה תצפית נוספת בהר אביטל, ומאוחר יותר נפתחת תצפית גם ב"חזקה". תצפיות רמת הגולן כונו אז 'ניצנים' ולימים 'שילונים'.

לאחר התמקמות היחידה בצפון, נפתחו עמדות "סנדלים" בסיני. אלו מוקמו בהתחלה באום חשיבה, בבלוזה ובטסה, אולם מיקומן השתנה בהמשך בהתאם לצורך ולשינויים בשטח. ליחידה הייתה גם עמדה זמנית לצורך כיסוי הגעת משלוח טנקים לירדן באילת, שבין יתר עיסוקיה דווחה למשטרה על סוחרי סמים. היחידה פרסה גם בבקעת הירדן והציבה בה שתי עמדות תצפית - אחת בקרנטל (דיה) ואחת במעלה גלבוע.

באותה עת הוכנסו לשימוש גם משקפות מסוג 15X80 ולראשונה הופעל מכ"ם ארוך טווח לצורכי תצפית. שילוב המכ"ם ותצפית אופטית הביא לשיפור מהותי באיסוף המודיעין החזותי, בכל שעות היממה כולל בתנאי אובך ובמזג אוויר סגרירי. ליחידה 8200 הופנו דיווחי תצפיות לצורך מעקב קומינטי על תרגילים שאותרו בגזרה. במקביל, נטלו צוותים של היחידה חלק בתרגילים גדודיים בצאלים ולימדו את השריונאים שבעזרת מגבר אור כוכבים ניתן היה לקבל תמונת מודיעין טובה על תנועותיהם גם בלילה. לאחר שאוישה בחיילים סדירים הפכו אנשי המילואים של סיירת מטכ"ל, שבראשם עמד עדיין ישי קציר, רק לכוח תגבור ליחידה. במשך השנים המשיכה להתקיים ביחידה פלוגת מילואים שפעלה בגזרות הלחימה השונות, לצד הכוח הסדיר.

הדרישה לתצפיות מצד הפיקודים הלכה וגברה יחד עם ההכרה ביתרונותיהן. עם הסלמת המצב בגזרת לבנון, היחידה נערכה לפריסת עמדה נוספת במשגב עם. בהמשך התמקמה תצפית נוספת בהר אדיר. עמדה זו היוותה את ראשית מערך התצפיות של היחידה בלבנון. עם החרפת המצב בצפון, התווספו אליה עמדות נוספות. בשנת 1975 יצא כוח של סיירת צנחנים למשימה בלבנון. אליהם הצטרף תצפיתן מהיחידה שנשא על גבו משקפת ואסף מידע מודיעיני מנקודת מסתור. כך עלה לראשונה הצורך בלוחמים שיוכלו לצפות מנקודות מסתור בשטח, ויוכלו להגיב כמו חייל חי"ר במקרה של היתקלות. ב-1976 נבחרו ארבעה חיילים מהתצפיתנים הטובים של היחידה והוקם צוות נייד שפעל בכל הגזרות. כל המשימות נעשו בשיתוף פעולה עם היחידות המובחרות בצה"'ל. צוות זה פעל עד תחילת שנות השמונים בהצלחה רבה, קיבל ציוד וידע מצבאות שונים בעולם וזכה להכרה רשמית בצה"ל.

כמפקד היחידה היה חשוב ליורם קתאלי להדגיש לציבור "לקוחותיו" שהתצפיות נועדו לתת שירות לגופי המודיעין בשטח בכל הרמות. הדגש היה על מתן שירות לכל דרג בהתאם לצרכיו. הקמת יחידה 869 מהווה למעשה את תחילת הקמתו של חיל האיסוף הקרבי. למחליפו במפקדת היחידה שבגלילות נקבע ב-1976 רס"ן יעקב ניניו. ליחידה זו נוסף נדבך של תצפית אווירית ממטוסים קלים – "שלף", במסגרת טייסת 100 של חיל האוויר.

יחמ"ם בצבא הסדיר

ב־1993 הוקם יחמ"ם הפלדה (נקראת גם יחידת "ניצן", כיום יחידת האיסוף הקרבי בגזרת פיקוד המרכז) על ידי סגן־אלוף יוסי גרינפלד. תפקיד היחידה היה לספק מודיעין בזמן אמת לכוחות הפועלים והכוונת אש לעבר אויב. היחידה שהוקמה הייתה מסופחת למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום זרוע היבשה), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל חיל המודיעין.

בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון תיפקד היחמ"ם כיחידה מבצעית בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ובצידה פעלו פלוגת לבנון של הית"ם (יחידת תצפיות מטכ"לית) באזור הגבול וגדוד הקשתות שהפעיל אמצעי מכ"ם. באסון המסוקים נהרגו שלושה לוחמי יחמ"ם, ולאחר עתירה לבג"ץ צה"ל חשף לראשונה את קיומה של היחידה.

בשנת 2000 עם הקמת חיל מודיעין השדה (כיום: חיל האיסוף הקרבי) ובעקבות האינתיפאדה השנייה עברה יחידת ניצן לפעול תחת פיקוד המרכז והפכה לגדוד הגדול ביותר בצה"ל (יחידה 636). היחידה שחזרה לתפקד במרחב עוצבת הגליל היא גדוד שחף (869), שבעשור השני של המאה ה-21, התפצל ממנו גדוד עיט (595), הפועל בגזרת עוצבת הבשן.

מלחמת לבנון השניייה

על פי נתונים שדווחו על ידי פיקוד הצפון, בנק המטרות שסיפקה היחידה לחירום ומלחמה נוצל במלחמת לבנון השנייה וצה"ל קיבל יתרון גדול על חזבאללה כבר עם תחילת הלחימה בלבנון.^{[דרוש מקור]} בנוסף, בפעולות היחידה במלחמה אותרו וחוסלו משגרי טילים וחוליות מחבלים רבות של חזבאללה.

סיכת לוחם יחידת "שחף" 869

לאחר לבנון השנייה

בסוף העשור השני של המאה ה-21 פורק היחמ"מ במילואים, ופלוגות הלוחמים בסדיר הוגדרו ואורגנו מחדש כפלוגות לוחמי איסוף ויירוט.

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל, מאז מתקפת הפתע היחידה התפרסה לאורך כל קו הגבול עם לבנון ונתנה מענה של מודיעין איסופי, אנכי ואופקי, בין אם זה באמצעות תצפיות בשטח ובין אם זה באמצעות חמ"לים עם יכולות סגירת מעגלים ויכולות תקיפה, בשילוב עם הכוחות המתמרנים שנמצאים בשטח. יחידה 869 פעלה נגד חוליות נ"ט של חזבאללה, עשתה איסוף עם מארבים ופעילים בתחום הרחפנים ובחמ"לי האיסוף השונים.

במהלך הלחימה בחזית הצפונית נהרגה סמ״ר עמר שרה בנג׳ו, בקרית איסוף יבשתי ביחידה, כתוצאה משיגור שבוצע משטח לבנון למפקדת פיקוד הצפון בצפת.

ב-8 במאי מחבלי חזבאללה ירו פצצות מרגמה לעבר מוצב צה"ל בגזרה המרכזית של גבול לבנון במרחב מלכיה וכתוצאה מפגיעת פצמ"ר נהרג סמ"ר חיים סבח, לוחם איסוף קרבי יחידה 869 של עוצבת הגליל.

לוחמי יחידה 869 בטקס הפיכתה ליחידה רב ממדית, ינואר 2023

מבנה ותפקידים

ייעוד ויכולות

ייעוד יחידה 869 הוא התמחות בתצפיות חשאיות לטווח ארוך וקצר משטח הארץ ובעומק שטח האויב, התמקדות בבניית בנק מטרות עשיר וארוך טווח עבור כוחות האש של פיקוד הצפון, הפללות אויב, הכוונת אש ומארבי הסוואה התואמים את תוואי השטח. צוותים מהפלוגות משמשים ככוח אופרטיבי ובשיתופי פעולה בשגרה לצד כוחות שונים מפיקוד הצפון.

לוחמי יחידה 869 בתרגיל שבוע מלחמה, 2022

מבנה

פלגת מוביל ("צס"ם") – בעברה פעלה כיחידת מילואים עצמאית ואחר כך כיחידה סדירה, בשם תצפיות מיוחדות (תצ"ם), אשר לוחמיה הראשונים היו יוצאי סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג. בשנת 2000 נקבע כי צוות הסיור המיוחד יעבור לתפקד כפלגת יחמ"ם והחל בפעילות מבצעית. במהלך מלחמת לבנון השנייה שימשה פלגת מוביל כראש מערך היחמ"ם בגזרת הלחימה השונות. נשקם האישי של לוחמי הפלגה הוא M4 עם כוונות השלכה מסוג "מארס" וכן מקלעים קלים. ב־2019 הפלוגה הפסיקה להיות חלק ממערך הפלוגות הרגליות ביחמ"ם, והפכה חזרה לפלגת תצ"ם – מיוחדים.בנוסף לשנת 2019 נפתחה בפלוגה פלגת לוחמות שנבחרו משאר גדודי האיסוף ועיסוקן היה להיות צוות רחפנים אוגדתי, באמצע מלחמת "חרבות ברזל" הבנות עברו לגדוד 595.

ב־2020 פורקה הפלוגה וחייליה סופחו לפלוגה האוגדתית החדשה בגדוד – פלוגת "אדיר". בפלוגת "אדיר" פועלים צוותי יחמ"ם ותצ"ם כאחד, חלקם יוצאי יחידת דיה. ביולי 2022 שינתה פלוגת ״אדיר״ את שמה חזרה לפלוגת ״מוביל״ לאחר שהלוחמים האחרונים יוצאי יחידת ״דיה״ השתחררו.

פלוגה א' ("אינדיאנים") – בעת מלחמת לבנון השנייה שימשה פלוגה א' כפלגת תצפיות נייחות (עת"פ) בגבול הלבנון וחיסלה לא מעט פעילים. בעקבות הצורך ביחידות תצפית שגבר במהלך מלחמת לבנון השנייה נכנסו גם לוחמי הצוותים הנייחים ללבנון במסגרת פעולות רגליות ועשו עבודה מצוינת. כחלק מלקחי המלחמה הוחלט כי מערך היחמ"ם הקיים אינו מספק וקיים צורך להרחיבו בגזרת גבול לבנון. עם קבלת ההחלטה החלה הסבת הלוחמים וייעודה של הפלוגה נקבע כפלוגת יחמ"ם. נשקם האישי של הלוחמים הוא רוס"ר מסוג M4 ומקלעים קלים מסוג נגב עם כוונות השלכה מסוג "מארס" .

פלוגה ג' ("גונן") – פלוגה שהתחילה את דרכה כפלוגת איסוף רכובה (על בסיס רכבי רקון, זריז וגרניט), וכיום מתפקדת כיחמ"ם בנוסף ליכולות הרכובות שלה. כוללת בתוכה צוותי יחמ"ם עם יכולות של הפעלת רחפנים.

בפברואר 2024 שינה מפקד הפלוגה את שמה של הפלוגה מ״גלדיאטורים״ ל״גורילות״.

צוות האיסוף

• מפקד צוות- קצין איסוף קרבי בדרך כלל בדרגת סג"ם או סגן המשמש כמפקד הצוות ודואג לביצוע המשימה.
• א. מודיעין- אחראי להוציא את כל המידע המודיעיני הרלוונטי למשימה, לנתח את פני השטח ואת פעילות כוחות האויב. בנוסף, אחראי עוזר למפק"ץ לחשוב על דרכי פעולה נוספות לצורך ביצוע המשימה ונמצא בקשר רציף עם התצפיתניות ועם יתר הכוחות הנמצאים בגזרה.
• בנאי - אחראי לבנות עמדות תצפית מוסוות בכל תנאי שטח נדרש - סבך, מדבר, סלעים, הרים.
• נגביסט- אחראי על מתן כוח הרתק וחיפוי על הצוות באמצעות ה"נגב" - נשק בעל כוח האש החזק ביותר בצוות האיסוף.
• א. מטרות- אמון על הכוונת האש, כשיורדת משימה, מנתח את השטח המסוים, מתאים עמדה למטרה הרלוונטית ואת הכוח שיספק מענה.
• רחפניסט- מפעיל תצפית באמצעות רחפן ולומד לנצל אותו באופן המיטבי כדי להביא מידע רלוונטי בזמן פעילות מבצעית.
• קשר- הצמד של מפקד הצוות ואחראי על הקשר של הצוות עצמו. אחראי על יצירת קשר עם כל הכוחות הקשורים לפעילות והכנת הקשרים.

הכשרה

לוחמי יחידה 869 בטקס לאחר מסע סיכה, מרץ 2023

במהלך ההכשרה כחלק מחיל האיסוף הקרבי שתחת חיל הגנת הגבולות, עברו המתגייסים ליחמ"ם (כיום לפלוגות הלוחמים ביחידה 869) תוכני ניווט והסוואה רבים, התמחות באמצעים ייעודיים, לוחמת שטח פתוח, לוחמת שטח סבוך ובנוי, מסעות עם נשיאת משקלים כבדים, תצפית, הכוונות, סדרת תרגילי מלחמה, סיור ומודיעין קרבי. בתום ההכשרה מוכשרים הלוחמים כרובאי 06 וסייר 07.

הטירונות והאימון המתקדם (16 שבועות טירונות ועוד 16 שבועות אימון מתקדם, סך הכל 32 שבועות הכשרה ראשונית) מתקיימים בבית הספר להגנת הגבולות (בהל"ג) בבקעת סיירים שבדרום הארץ. ההכשרה הראשונית היא הכשרה זהה לכלל הגדודים של חיל האיסוף הקרבי.

לאחר ההכשרה, היו עולים הלוחמים לאימון יחידה, בו משלימים הלוחמים תכנים ייעודיים ליחמ"ם ולגזרה המבצעית בהם יפעלו. האימון מתבצע בבסיסי האם של היחידה. בנוסף להכשרה ואימון ההקמה הצוותי אחרי עליית הצוותים לפלוגות, כל לוחם עובר קורסים המתואמים לתפקידו הייעודי בצוות, למשל: קורס חובשים, קורס מ״כים, קורס צילום וזיהוי מתקדם, קורס בניית עמדות שטח והסוואה, קורס נהיגה מבצעית ועוד.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

לקריאה נוספת

• דני אשר, מעשה אמ"ן, סיפורו של המודיעין הצבאי בצה"ל, כרך שני 1973 - 1985, הוצאת משרד הביטחון, 2018, עמ' 119 - 121.
• אפרים לפיד, לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי מבט מבפנים, הוצאת ידיעות ספרים, 2017, עמ' 82.

קישורים חיצוניים

• ניר דבורי, ‏"כל חוליית נ"ט שתרים את הראש תחטוף זבנג רציני": היחידה שחושפת את פעילי חיזבאללה בחזית לבנון – ותוקפת אותם, באתר ‏מאקו‏, 2 בפברואר 2024
• עינב גרינברג כהן, לכבוד חג האורים - הצטרפנו דווקא לתרגיל שבו אסור להביא אפילו פנס, באתר צה"ל, 15 בדצמבר 2020
• מיוחד: לילה במארב עם הגדוד שעוקב אחרי חזבאללה בגבול, באתר וואלה, 18 ביוני 2016
• שי לוי, ‏רואים רחוק: לוחמי היחמ"ם נחשפים באימון מיוחד, באתר ‏מאקו‏, 8 במאי 2014
• דני קושמרו, ‏מעבר לגדר: הצצה חשאית לסוריה, באתר ‏מאקו‏, 24 בפברואר 2017
• מיכל דניאלי, ‏מה שכן מותר לספר על יחמ"ם, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2011
• עליית מדרגה, באתר זרוע היבשה.
• אנשיל פפר, המשימה: לתצפת על חזבאללה ביום ובלילה, בלי לירות ובלי להתגלות, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
• יונתן קניספל, הרואים ואינם נראים, ביבשה.
• עמית סמט, ‏כל מה שמותר לחשוף על התרגיל הסודי של היחמ"ם, באתר ‏מאקו‏, 15 ביולי 2013