יוסף ליברמן (רב)
 | |
| לידה |
27 במרץ 1928 ו' בניסן ה'תרפ"ח ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 2023 (בגיל 94) י"ד בטבת ה'תשפ"ג בית החולים הדסה הר הצופים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| מקום מגורים |
ירושלים |
| תקופת הפעילות |
1964 – 7 בינואר 2023 (כ־59 שנים) |
| מעסיק |
כולל שומרי החומות |
| רבותיו |
עקיבא סופר, אהרן כהן |
| חיבוריו | משנת יוסף |
| תפקידים נוספים |
פוסק |
  | |
הרב יוסף ליברמן (ו' בניסן ה'תרפ"ח, 27 במרץ 1928 – י"ד בטבת ה'תשפ"ג, 7 בינואר 2023) היה רב ופוסק ישראלי, ראש כוללי האברכים (המכונים "ישיבות") של כולל שומרי החומות ורב בית הכנסת סדיגורה בירושלים. חיבר את סדרת הספרים "משנת יוסף", והיה פוסק בולט בהלכות המצוות התלויות בארץ.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפרשבורג לרעכיל וטוביה ליברמן, מצאצאי החתם סופר. בילדותו התקרב לרב העיר הרב עקיבא סופר.
בשנת ה'תרצ"ט עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבו בעיר תל אביב. בתחילה למד אצל מלמד פרטי, ובהמשך עבר ללמד בישיבת היכל התלמוד. בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת חברון, שם היה לתלמידו של הרב אהרן כהן. בתקופה זו היה מקורב אף לרב יוסף צבי דושינסקי ולרבי ישעיה אשר זליג מרגליות.
בשנת ה'תש"ח נישא למלכה בת רבי יחיאל חיים לאבין, האדמו"ר ממאקאווא-זידיטשוב.
מגיל צעיר נמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים שער השמים, ובמסגרת לימודיו בישיבה חיבר ביאור על אדרא זוטא ועל הפרק החמישי מספרא דצניעותא. ביאור זה יצא לאור בשנת ה'תשל"ז.
הרב ליברמן הרבה לעסוק בדיני שמיטה ובגבולות ההלכתיות של ארץ ישראל, והיה לפוסק בולט בנושאים אלו[1]. בשנים ה'תשכ"ד–ה'תשל"ב הוציא לאור את פירושו "משנת יוסף" על מסכת שביעית, ובשנת ה'תשמ"ו הוציא לאור פירוש בשם זה על התוספתא למסכת. לנושאים אלו הקדיש גם את הכרכים הראשונים של סדרת ה"שאלות ותשובות" שלו, שאותה הוציא ב־15 חלקים בין השנים ה'תשל"ט–ה'תשפ"ב, ונקראה אף היא "משנת יוסף". חיבורים נוספים שלו נקראו גם כן בשם זה.
בשנת ה'תשמ"ח, לאחר פטירתו של הרב יששכר דב גולדשטיין, מונה לעמוד בראש כוללי האברכים (המכונים "ישיבות") של כולל שומרי החומות, וכעבור תקופה התמנה לרב בית המדרש סדיגורה בירושלים. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בימות החול בבית חתנו הרב מנחם מנדל פוקס בשכונת רמות.
נפטר בשבת פרשת ויחי, י"ד בטבת ה'תשפ"ג[2], בבית החולים הדסה הר הצופים. הלווייתו התקיימה במוצאי שבת, מבית המדרש של סדיגורה אל הר המנוחות.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי עקיבא ותורתו, לזכרו של ... רבינו עקיבא סופר גאב"ד ור"מ דק"ק פרשבורג: דברי הספד, ילקוט אגרות, קונטרס רבי עקיבא ותורתו, ירושלם: ישיבת פרשבורג "שבט סופר", תש"ך, באתר אוצר החכמה
- משנת יוסף ופירושים נוספים על משניות מסכת שביעית, כולל גם מהדורה חדשה של פירוש הרא"ש, ד' חלקים, ירושלים: דפוס התחיה, תשכ"ד–תשל"ב, באתר אוצר החכמה
- שערי האדרא על אדרא זוטא ושערי דצניעותא על ספרא דצניעותא פרק חמישי, ירושלים: ישיבת שער השמים, תשל"ז, באתר אוצר החכמה
- שלשלת היוחסין, ירושלם, תשל"ח; הוצאה שניה עם הרבה הוספות ותיקונים, ירושלים, תש"ס, באתר אוצר החכמה
- שאלות ותשובות משנת יוסף, ט"ו חלקים, ירושלים, תשל"ט–תשפ"ב (שני החלקים הראשונים יצאו לאור על ידי מכון ירושלים), באתר אוצר החכמה.
- משנת יוסף על תוספתא מסכת שביעית, ירושלים, תשמ"ו, באתר אוצר החכמה
- משנת יוסף על הלכות בית הכנסת, ירושלם, תשנ"ב, באתר אוצר החכמה
- משנת יוסף על אגדות הש"ס, ב' חלקים, ירושלם, תשנ"ו, באתר אוצר החכמה
- משנת יוסף: דרשות ומאמרים, ג' חלקים, ירושלם, תשנ"ח–תשע"א, באתר אוצר החכמה
- משנת יוסף על סוגיות הש"ס:
- לפי סדר השולחן ערוך, ג' חלקים, ירושלם, תשנ"ט–תשס"א (אורח חיים חלק א', אורח חיים חלק ב', יורה דעה, באתר אוצר החכמה)
- סדר נשים ונזיקין, ירושלם, תש"ע, באתר אוצר החכמה; מהדורה חדשה בתוספת סדר מועד, ירושלם, תשע"ה[3]
- משנת יוסף על התורה ומועדים, ב' חלקים, ירושלם, תשע"ד (חלק א', חלק ב', באתר אוצר החכמה)
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ליברמן חיבר ספר המפרט את שושלת ייחוסו[4][5]. אחיו הוא הרב פנחס יהודה (נפטר בט"ז באדר ב' תשס"ח), מחבר הפירושים "לב טוב" על תורת חובות הלבבות, "טוב ירושלים" על פירוש הרמב"ן לתורה, וספר "טוב הפנינים" על התורה. אח נוסף, אברהם, נפטר בבחרותו בי"ב בחשון תשכ"ו. גיסו היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז שנשא בזיווג שני את בת רבי יחיאל חיים לאבין, האדמו"ר ממאקאווא-זידיטשוב אחות אשתו של הרב ליברמן. רייזל אחות אביו הייתה אשתו (השנייה) של רבי דב בריש ויידנפלד הרב מטשעבין.
- בנו הרב יהושע, ראש ישיבת כולל שומרי החומות, ראש בית המדרש להוראה ודיינות "היכל המשפט" וראש כולל עיון "שבט הלוי".
- בנו הרב יקותיאל, רב בית המדרש סדיגורה ירושלים.
- דבורה, נשואה לרב חיים וייס, רב העיר ביתר.
- רבקה רייזל, נשואה לרב חיים שמרלר רב ביהמ"ד היכל צבי צאנז בירושלים וראש ישיבת חיי תורה.
- גיטה, נשואה לרב מנחם מנדל פוקס, רב קריית שומרי החומות בשכונת רמות, ירושלים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגאון רבי יוסף ליברמן זצוק"ל, בעיתון המבשר, ט"ו בטבת התשפ"ג, עמוד 1–2.
- יעקב הייזלר, בדרכי התורה וההוראה, בעיתון המבשר התורני ערב שבועות תשפ"ג, עמ' ד-ז
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "רבי יוסף ליברמן", באתר המכלול
- שיעורי הרב יוסף ליברמן באתר "קול הלשון"
- מידע על הרב יוסף ליברמן בקטלוג הספרייה הלאומית
- יוסף ליברמן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב נתנאל אוירבך, הרב יוסף ליברמן – מגדולי הפוסקים במצוות התלויות בארץ, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2023.
- ^ משה ויסברג, אבל כבד בירושלים: הגאון הישיש רבי יוסף ליברמן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 7 בינואר 2023
- ^ ספר משנת יוסף על סוגיות הש"ס, בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ^ הוא מיוחס למשפחות שעל פי המקובל במסורת הן מצאצאי דוד המלך.
- ^ שלשלת היוחסין, מהדורה שניה, ירושלים, תש"ס, באתר אוצר החכמה.