לדלג לתוכן

יוסף טלקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף טלקי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 בדצמבר 1918
ניטרה, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 2003 (בגיל 84)
כפר המכבי, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט שחייה תחרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף (יוז'ו) טֶלֶקי (9 בדצמבר 191825 ביוני 2003) היה מאמן ופרשן שחייה ישראלי, ממקימי פנימיית המחוננים במכון וינגייט ודמות מפתח בענף השחייה הישראלי.

טלקי נולד בדצמבר 1918 בצ'כוסלובקיה, בעיר ניטרה בחבל סלובקיה. בילדותו נמשך לעיסוק בספורט ולמד לשחות במפרצון של נהר ניטרה אשר חצה את העיר סמוך לביתו. בגיל 8 החל לשחות במסגרת בית ספרו. בשנת 1928 עברה משפחתו לעיר טרנבה. הוא נרשם והתאמן באגודת שחייה בשם "יאנושיק טרנבה" שפעלה בעיר.

בגיל 17 השתתף טלקי בתחרות המכבייה של סלובקיה, וניצח במשחה ה-100 מטר חזה.

עלייתו לארץ ישראל והקמת קבוצת השחייה "הפועל גוש זבולון"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלקי היה פעיל בתנועה הציונית "מכבי הצעיר", ובסוף שנת 1940 יצא לרומניה וממנה לארץ ישראל על ספינת מעפילים שנתפסה על ידי שלטון המנדט הבריטי. יחד עם מגורשים נוספים, טלקי הועלה על אונית הגירוש "פאטריה", אשר יועדה למאוריציוס.[1] האוניה פוצצה על ידי ההגנה וטלקי ניצל בזכות העובדה שהיה שחיין חזק והיה מסוגל לשחות אל החוף. בהגעתו, הוכה נמרצות על ידי חייל בריטי ולאחר מספר חודשי מעצר בעכו, שוחרר והצטרף לקבוצת כפר המכבי שבעמק זבולון. עבד בענף המספוא של כפר מכבי שסיפק מספוא למתקן לבעלי חיים שהיה מצוי בנמל חיפה.[2]

בשנת 1950 החל טלקי בבניית בריכת שחיה בכפר המכבי. הבריכה הושלמה בשנת 1951 ומיד החלו בה פעילויות השחייה. תחת הדרכתו, הפכה קבוצת השחייה, "הפועל גוש זבולון", שהכילה את שחייני הקיבוצים: רמת יוחנן, כפר המכבי, אושה ושער העמקים,[3] לקבוצת השחייה החזקה והבולטת בישראל החל מסוף שנות ה-50 (לפניה הייתה ברית מכבים עתיד הקבוצה החזקה ביותר),[4][5] ובמשך שנות ה-60[6] ושחיינים רבים מרחבי הארץ הגיעו להתאמן בה. בתחילת שנות ה-70, לאחר שבכירי שחייני הקבוצה נסעו לארצות הברית ללמוד ולהתאמן, נחלשה הקבוצה מאוד.[7]

בין השחיינים הבולטים שצמחו תחת ידיו של טלקי נמנים: ירדנה שאל, אילנה רייזנר, רחל ברגשטיין, אסנת שוהם, עמית לובן, משה גרטל, רמי יהודאי, אברהם מלמד, דני רבס, אורי רדליך, דני שטרן, דניאל פרוכטר, שלום כהן ואחרים.

מאמן לאומי ושליח ישראל לאולימפיאדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 נתמנה טלקי למאמן השחייה הלאומי,[8] וכיהן בתפקיד זה עד תחילת 1972,[9] עת הוחלף על ידי המאמן האוסטרלי, ג'ק סטוטסאל.[10] במהלך שנים אלה הוביל טלקי את נבחרת ישראל לשלוש אולימפיאדות: רומא 1960, טוקיו 1964 ומקסיקו סיטי 1968. במהלך שנים אלו קשר קשרים עם דמויות רבות בשחייה הבינלאומית וזכה להערכה נרחבת על קידום השחייה הישראלית.[11][12] עם זאת, התעמת טלקי במספר פעמים עם ראשי ועדת השחייה בישראל ועם מוסדות הספורט הלאומי, כאשר אסר על שחייניו להשתתף בתחרויות שונות וכאשר נסע לאליפות אירופה בשחייה שהתקיימה בברצלונה ב-1970, בניגוד להוראת ההתאחדות לספורט שהטילה עליו להכין באותה עת את שחייני ישראל לקראת משחקי אסיה שעמדו להתקיים בבנגקוק. בעקבות נסיעתו הושעה טלקי מאימון נבחרת ישראל ומאימון נבחרת הפועל.[13] הדחתו נבעה גם ממורת רוח בקרב הפעילים בענף השחייה שטענו כי טלקי אינו משתף פעולה במישור המקצועי עם המוסדות השונים וכי אינו מקדם יותר את הנבחרת.[14][15]

בשנת 1967 החל טלקי לרכז את בית הספר למאמני שחיה. לצד פעילות זאת, הקים טלקי יחד עם גלעד ויינגרטן את יחידת המחוננים בווינגייט והחל את דרכו כפרשן עבור הטלוויזיה הישראלית. טלקי המשיך בתפקיד זה בכל האולימפיאדות שנערכו בין השנים 1976–1992.

פרישתו ומותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלקי המשיך בדרכו כפרשן אורח ולאחר פרישתו עסק בלימוד שחיה לצעירי קיבוץ כפר המכבי.

טלקי נפטר ב-25 ביוני 2003, בגיל 84, לאחר שלקה בסדרת אירועים מוחיים. הובא למנוחות בבית העלמין המשותף לקיבוצים אושה, כפר המכבי ורמת יוחנן. כחודש לאחר מותו נערך לזכרו ערב "חברים מספרים על יוז'ו" במכון וינגייט.

  • השחיה, נתניה: מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט בשיתוף עם רשות הספורט והחינוך הגופני במשרד החינוך והתרבות, 1972. (מהדורה ב מורחבת ומעודכנת: 1973; מהדורה ג מעודכנת: 1976.)
  • השחיה לקראת שנות ה-80, נתניה: מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט, 1979.
  • שחיה ספורטיבית: טכניקה ואימונים, קיבוץ כפר המכבי: י' טלקי, 1999

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דוד סיבור, 'מר השחייה הישראלית", לזכרו של יוסף (יוז'ו) טלקי ז"ל', החינוך הגופני והספורט 58, 6 (2003), 44.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מרדכי בן זאב (מורי פרקאש) (עורך), ספר מיכאלובצה והסביבה, תל אביב: ועד יוצאי מיכלובצה בישראל, 1969-תש"ל, עמ' 96; מנדל פייקאז', השואה וספיחיה באספקלריית כתבי-עת עבריים: ביבליוגראפיה, ירושלים: יד ושם, 1978, עמ' 106.
  2. ^ על פי זיכרונות ישראל ברוך שעבד עימו בכפר המכבי בשנים 1944–1946, "בדרך שלי", ספר זיכרונות אישי, 2012, עמ' 36
  3. ^ דבר הספורט, דבר, 26 באוקטובר 1952
  4. ^ שלמה מוזר, הפועל גוש-זבולון-אלוף ישראל בשחייה, דבר, 18 באוקטובר 1959
  5. ^ שלמה מוזר, שחייני הפועל גוש-זבולון זכו באליפות ישראל, דבר, 16 באוקטובר 1960
  6. ^ שלמה מוזר, שיאיו של גרטל המתיקו מי המלח בבת-גלים, דבר, 18 באוקטובר 1970
  7. ^ שלמה מוזר, "שלל" ההישגים באליפות השחיה: רק שני שיאים..., דבר, 23 בספטמבר 1973
  8. ^ דבר הספורט, דבר, 16 בדצמבר 1955
  9. ^ טלקי ביקש הבהרות לגבי מעמדו כמאמן, דבר, 17 בינואר 1972
  10. ^ רן גלעד, חוסר ארגון ומינהלה - המגרעת העיקרית של ענף השחיה בישראל, דבר, 28 במאי 1972
  11. ^ רבס חתר 400 מ' ב-4:37,7 ד', דבר, 21 בספטמבר 1965
  12. ^ יוון הציעה לטלקי להכין שחייניה באולימפיאדת טוקיו, דבר, 5 באוגוסט 1963
  13. ^ אהרן להב, טלקי הושעה מתפקידו כמאמן הלאומי בשחייה, דבר, 14 בספטמבר 1970
  14. ^ שמואל טל (עיתונאי), צ'יש: טלקי אינו מתחשב בוועדת השחיה ומחרים המאמנים האחרים, דבר, 18 ביולי 1971
  15. ^ ברוך דגון, המאמן שפע: השחיה איבדה מקיסמה ואינה מהווה אתגר, דבר, 29 ביולי 1973