יוסף חריט
יוסף חריט (1 באוקטובר 1896 רוסיה - 23 באפריל 1985 כפר גלעדי) היה מאנשי העלייה השנייה. חבר ארגון השומר וקבוצת הרועה. שירת בגדודים העבריים ובהמשך בארגון ההגנה. עבד במקורות.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף חריט נולד ב-1896 בעיירה פוזלוב בפלך קובנה שברוסיה, להוריו יהודה וחיה (רבינוביץ') שקיימו בית ציוני סוציאליסטי. בעקבות תבוסת רוסיה במלחמת רוסיה–יפן פרצו פרעות ביהודים שאילצו את המשפחה לעבור לסמולנסק שם נשלח חריט ללמוד בבית ספר לחינוך כללי. הייתה זו האנטישמיות שבסופן של דבר דחפה את המשפחה לצאת מרוסיה.
עם סיום לימודיו ב-1913 עלה ארצה והחל לעבוד בפרדסי פיינברג בחדרה ובהמשך בקואופרציה במרחביה שם צורף לארגון השומר. במסגרת ארגון זה הצטרף לקבוצת הרועה ונדד עם חברי הקבוצה ברחבי הגליל עד פירוקה ב-1915.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרף חריט לגדודים העבריים בשירות הצבא האנגלי. כשהחלו מאורעות תל חי וכן מאורעות תר"פ נקרא חריט (כמו יתר חברי השומר ששירתו בגדודים) "להעביר" נשק ממחסני הצבא הבריטי לטובת הגנת היישובים העבריים. רוב הנשק נלקח מהמחנה הבריטי בסרפנד אך כשראו שאין במחסנים אלו פצצות ורימונים החלו בייצור עצמי. במהלך הוצאת נפצים לרימונים ממחנה הבריטי בלוד נפצע חריט וטופל בבית חולים מספר שבועות. לאחר החלמתו עלה לגליל והתייצב ביחידה הרוכבת של "השומר" בפיקודו של נחום הורביץ. כשניסה לחזור, לאחר מספר שבועות, לגדוד העברי גילה שהבריטים החליטו לפרקו וחריט עם שאר אנשי "השומר" חזרו לגליל והחלו להקים בשלישית את כפר גלעדי[1].
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרף חריט לארגון המחתרתי הקיבוץ שרוב חבריו היו מפורשי "השומר". מטעם ארגון זה נשלח ב-1924 לתל יוסף לפקד על קורס למדריכים ולמפקדים צבאיים[2]
ב-1929, בתקופת מאורעות תרפ"ט, התגייס חריט עם עוד ארבעים אנשי "השומר" לעזור בהגנת היישוב כשחריט עצמו פעל בתל אביב. בתקופת מאורעות תרצ"ו נקרא חריט למפקדת ההגנה שם הוחלט על הקמת פלוגות השדה בפיקודו של יצחק שדה ועל חריט הוטל לפקד על הפלוגה הדרומית ששמרה מראשון לציון ועד נגבה. בהמשך קיבל פיקוד על פלוגה באזור השרון.
ב-1941, בתקופת הפלישה לסוריה של בעלות הברית מונה חריט לפקד על הגליל העליון. עם סיום תפקידו חזר לכפר גלעדי. במסגרת מומחיותו סייע חריט למוסדות להקים קווי ייצור לכלי נשק (תעשייה שהשתלבה עם תע"ש).
ב-1944 החל לעבוד בחברת מקורות[3] שם מילא ניהל את "פיתוח מקורות המים בישראל" וכן היה אחראי על הציוד הכבד בחברה עד צאתו לגמלאות. חריט נישא לצביה אברמסון (בתו של החלוץ משה אברמסון) ולהם שני בנים (נחום ודן). היה פעיל בהוצאת ספרי ארגון "השומר". נפטר ב-1985 והובא לקבורה בחלקת השומרים בבית הקברות בתל חי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יומן יוסף חריט, ארכיון יד טבנקין, רמת אפעל
- מרעה העדר של בית־גן, מזכרונות י. חריט, בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק צב: כיבוש המרעה, תרע"ד (1914), עמ' 990–993.
- דן חריט, אברמסון - בית השורשים, קיבוץ דליה: מערכת, 2009[4]
- שאול דגן, ראשונים באום-ג'וני האברמסונים, הוצאה עצמית, 1986
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "יוסף חריט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5231
- יוסף חריט באתר "אלבום המשפחות - ראשון לציון"
- "רוטנברג" של מים, מעריב, 25 באוגוסט 1950
- מנחם תלמי, כפתור "המוביל" מחכה ללחיצה, מעריב, 27 במרץ 1964
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היישוב ננטש לראשונה בתקופת מלחמת העולם הראשונה ופעם שנייה בעקבות מאורעות תל חי
- ^ הקורס היה בפיקוחם של בנימין זאב פון וייזל ואוטו האן וסגנו היה ירחמיאל לוקאצ'ר
- ^ לחריט היה ניסיון קודם בתחום כשכבר ב-1927 עסק בקידוח בארות מים
- ^ דן חריט הוא נכדו של משה אברמסון
